|
||||
|
||||
Sorry for writing in English. I’m away without my Hebrew keyboard.
I’m not sure why this is a problematic thread – except if no one is interested, which will stop the thread anyway. You may be right that the capitalist will tend to help the needy but that’s not the point. I think the capitalist will view less people as “needy” than the socialist. The capitalist (or the individualist) tends to take more responsibility for his actions and expects others to do the same – if they don’t; he thinks it is their choice (except in extreme cases like disability). In any case, equality is not his goal. The socialist looks at the same situation and sees many more people as “needy”. His focus is not in the responsibility that people take (or don’t take) but more in the difference between what people have (or have not) because he believes it is not their fault or choice. In that sense he is more empathic, forgiving, “humanistic”. He will cease seeing “needy” people when they will all be equal. Of course these are generalizations and may not fit some specific individuals --- BTW, I found this and I think it is intresting: http://www.tomkins.org/PDF/library/articles/polarity... |
|
||||
|
||||
אין בעיה עם האנגלית, אבל כפי שציינתי קודם, יש בהחלט בעיה עם הפתיל. הבעיה היא הקישור בין תכונות נפשיות לעמדות ערכיות, שסותר את כל מה שידוע לנו ומוכר לנו מההתנהגות העמדות האנושיות, באופן אותו ציינתי בחילופי התגובות עם תובל (ולא ראיתי בקישור שלך הרבה "בשר" המראה שההיפך הוא הנכון). דוגמאות נוספות: אנשים פסיביים כמו שאתה מתאר אינם בהכרח סוציאליסטים. הם דווקא יכולים להאמין ביתרונות השוק החופשי, ולמצוא עבודה שמתאימה לחוסר האמביציה והיזמות שלהם, מהסוג שגם שוק חופשי מספק בשפע (ועם משכורות טובות יותר). לעומתם, ראינו שלא מעט יזמים הינם דווקא תומכים נלהבים של סוציאליזם, כשזה אומר שהמדינה מטילה מכסי מגן ובכך מגינה על מפעליהם מתחרות חיצונית, או כשהם מקבלים הטבות נדיבות אחרות מהמדינה. לגבי ההבדלים שאתה מציין בין גישת שוק חופשי לזו של השוק הריכוזי: אני לא בטוח כלל שתש"ח יראה פחות נזקקים מתש"ר. בד"כ הקריטריון לנזקקות הוא די ברור, והוא השלמת ההכנסה למה שנחשב כצורך בסיסי כיום: מזון, ביגוד, תרופות וחינוך. לדעתי, שני הצדדים שואפים לשיוויון, אבל זה לא אותו שיוויון: תש"ח ישאף לשיוויון *הזדמנויות* לכולם, ובשל כך מכעיסים אותו תקציבי ההעברה, שכר המינימום והתערבויות נוספות, שגורמות לאוכלוסיות ענק לאבד הזדמנויות לשיפור חייהן הן בשל הפיכתן לנתמכות סעד לנצח או בשל תשלום מיסים כבדים, או פשוט בשל אובדן מקומות עבודה במשק לא יעיל, והתש"ר רוצה שיוויון ב*תוצאה*, כי מה שמכעיס אותו בעיקר הם הפערים בין שכבות האוכלוסיה. |
|
||||
|
||||
Ha, I think you don’t have a problem with the thread (you are still here) but you don’t accept my hypothesis about the psyci-ido correlation. That’s cool. It is only a hypothesis. All I wanted to show is that this is not an unrealistic-crazy idea. בד"כ הקריטריון לנזקקות הוא די ברור...Here is another quote from a research I found on the subject: The parallels between the two fields of research - values and trait inferences - go beyond the superficial similarity of key words used and involve some intriguing correspondences in empirical findings in both areas, despite the lack of inter- reference and some important differences in theoretical languages and methods of research. This is, for example, visible in the case of a distinction between competence-related and moral traits on the one hand, and a distinction between individualistic and collectivistic values on the other. http://www3.interscience.wiley.com/cgi-bin/abstract/... Regarding few of your points: Right, but this is the official criteria. We argue here about the “desired” criteria. תש"ח ישאף לשיוויון *הזדמנויות* לכולם ... והתש"ר רוצה שיוויון ב*תוצאה*,Right again. But I try to understand *WHY*
|
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |