|
כתבתי בשעת הלילה הקטנה (2:08) ואת מצפה ממני לרמת דיוק לשונית וניסוחית יותר גבוהה?
אין לך ככל הנראה שמץ של מושג אילו טקסטים מובאים לידי בידי עיתונאים לשם עריכתם למכבש הדפוס התקשורתי. תדעי לך שבאופן כללי, העיתונאים אינם יודעים לכתוב, בקושי יודעים לשאול את השאלות הנכונות במקומות הנכונים. העורכים שמאחורי הקלעים הם אלה שאת נהנית לקרוא במאמרי העיתונות הכתובה. פרט לעיתונאים מוכשרים באמת, שלצערינו הולכים ומתמעטים מאיתנו.
==> "אחרי 15 שנים בארץ וגו'."
תרשי לי לצטט לך מדבריו של יורם טהרלב שכתב לי בעקבות רשימת הביקורת שפרסמתי לפני שנתיים על ספרו "שמע בני", בין השאר כך:
"...מסתבר שכולם עוד פתוחים ללמוד... ואני – נהניתי מאוד מהעברית שלך, אחרי 13 שנים בארץ!".
כמובן שיש הבדל עצום בין כתיבת רשימה לשם פרסום לעומת כתיבת טוקבק מרגע לרגע. כמה זמן אנו כבר יכולים להרשות לעצמנו לעבור על ולערוך את עצמנו כאשר בסה"כ בא לנו להתבטא בחופשיות ולהביע את עצמנו ועמדותינו בסוגיות הבוערות כאן. ואילו על רשימה לפרסום, אנו משקיעים ועמלים הרבה יותר, וכמעט שאף פעם לא מתעייפים ובכלל לא גומרים, גם אם הרשימה כבר פורסמה אנו עוד משפצים אותה במחשבותינו. יחי ההבדל.
|
|