 |
בתור מי שהאמונה אצלה הוא דבר רגשי, לא רציונלי, אני לא רואה טעם רב בויכוח על אמונה באל.
בדיוק כך, אצלי האמונה באלוהים זה משהו רגשי- יש לי תחושות ורגשות מסויימים, ומכיוון שאני חלק מתרבות מסויימת, אני מעדיפה למען הנוחות לקרוא לתחושה של הנוכחות של הישות הזו ''אמונה באל''. אני מתארת לעצמי שאילו הייתי בחברה אחרת הייתי קוראת לזה בשם אחר.
המרחק בין להאמין בישות עליונה, ולקרוא לה בשם אל, לבין להגיד שאני חייבת לכפוף את עצמי למנהגים וציווים עתיקים (או פחות עתיקים), שכל קשר בינהם ובין הישות שאותה אני מרגישה מוטל בספק, הוא גדול מאוד.
לטעמי, התנ''ך נכתב כספר דתי על ידי בני אדם. ככזה, ובעקבות ההשפעה שיש לו על התרבות המערבית, הוא בעל חשיבות. אין זה אומר שהתיאור של האל שם מתאים לתחושות ולרגשות שלי, גם אם הטרמנולוגיה היא לפעמים דומה. וגם אם הוא מתאים במידה מסויימת, ההנחה שמה שיש שם הוא ''רצונו'' שמחייב אותי דורש הרבה מאוד הנחות ביניים, שמה לעשות, איני שותפה בהן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש