בתשובה להאייל האלמוני, 25/04/05 19:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סליחה, אני מצטערת ומתנצלת מראש, אבל אם נשים מצליחות יותר במבחנים בהם הפניה אליהן היא בלשון נקבה - אני קצת מתביישת, כאשה, משום שהדבר מראה משהו מאוד מביך על הנשים עצמן, מעבר לבעיות שבממסד האקדמי. יש לך, בכל זאת, איזשהו קישור לאותם מחקרים? הייתי מצפה שלכל אותן נשים, מצליחות או לא, תהיה טיפת כושר הפשטה שתעזור להן לשים בצד את מגבלות השפה (שבהן, כך ירשמו לעצמן בזכרון - יש לטפל בנפרד) בשעה שהן יושבות להיבחן במתמטיקה, בפיזיקה, בהיסטוריה, בביולוגיה, במה שלא יהיה, שאינו קשור ישירות בשפה ובמגדר (או שמא יתחיל כאן תיכף, שוב, ויכוח מגוחך על כך ש"המתמטיקה כפי שהתפתחה היא אמצעי דיכוי גברי", או משהו כזה). התביישתי באותה מידה כאשר אשת אקדמיה אמרה לפני מספר שנים בעקבות איזשהו אי שוויון שנתגלה במבחנים בארץ, כי הנשים היו מצליחות יותר אילו שאלות כמות, שאלות זמן-דרך וכיו"ב היו מנוסחות במושגים שונים משנוסחו - למשל, בבובות המוצאות ומוכנסות לארון, או במוצרי מזון (חפיסות שוקולד...), הקרובים לליבן של נשים, ולא בחפצים אחרים, נייטרליים או בעלי מהות "גברית", כביכול (ברגים, מכוניות צעצוע וכו'). ריבונו של עולם - אנחנו *באמת* כל כך מטומטמות? וגם אז דובר על סטודנטיות בוגרות, לא על ילדות בנות שבע (ואגב, אם כבר אמרתי ילדות בנות שבע - האם זה *באמת* משפיע על כושר החשיבה שלהן, אם אמא חילקה לרינה ולדינה עשרים וארבע שמלות בלרינה, או אם חילקה ליוסי ולדינה עשרים וארבעה עפרונות? בכל אופן - אני, אצל הילדות שלי - לא ראיתי הבדלים כאלה) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בתיכון הייתה לי מורה שלימדה קודם לכן בבית ספר דתי לבנות, ומשום כך הייתה מתבלבלת לרוב ופונה אלינו (כיתה מעורבת) בלשון זכר. גם לי, וגם לבנים האחרים שלמדו אתי, הייתה בעיה מסוימת בשיעוריה, ומזלנו היה שהיא לא עשתה זאת בבחינות. כיוון שבבגרות (5 יחידות במתמטיקה, ו- 5 בפיסיקה) היה לנו ממוצע גבוה מאוד, נראה שלא מדובר כאן ביכולת הפשטה. בעניין הבובות והשוקולד אני נוטה להסכים איתך, אבל הייתה לי ידידה שטענה ששאלות על קטיף תפוזים ועל רכבות משעממות אותה עד כדי חוסר ניסיון אפילו להשתלט על הבעיה. אני מצדי, למשל, משוכנע שבשעורי החשבון ביסודי, שם הייתה לי מורה שכל שאלותיה נסובו על אמריקה, הצלחתי יפה רק משום שהחומר היה קל במיוחד, כיוון שעניינים אמריקניים אז עוררו בי בעיקר פיהוקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונת שהמורה שלימדה קודם בבי"ס לבנות היתה מתבלבלת ופונה אליכם בלשון *נקבה*, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. תודה על התיקון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי חוויות אסוציאטיביות קמעא שנזכרתי בהן: 1. הייתי לא מזמן בהרצאה על תגובה של חולדות לאיזשהו גירוי הורמונלי. כל העבודות נעשו עד אז על חולדות זכרים, והתגובה הזכרית נקראה התגובה ה"נורמלית". החוקרת שהרצתה הראתה שהתגובה של נשים היא שונה במהותה. היא המשיכה לקרוא לתגובה הגברית "נורמלית", ולתגובה הנשית "חריגה". בסוף ההרצאה אמר המנחה שאולי לאור התוצאות כדאי לשנות את המינוח ל"נשי" ו"גברי", ולצאת מתוך הסטראוטיפ השפתי שהתקבע. 2. כאשר בוחנים זיכרון לטווח קצר, אומרים לנבחן שלוש מלים, מבקשים ממנו לחזור עליהן ולאחר זמן מה מבקשים ממנו לחזור על המלים שנית. בדרך כלל משתמשים בשלוש מלים נייטראליות (חלון, עץ, בית). פגשתי רופא שכאשר היה נפגש עם אנשים דתיים היה ממיר את הסדרה ל"שבת, ציצית ותפילין". (בתגובה לזה, הצעתי שבבדיקת חילונים ישתמש ב"סקס, סמים ואלכוהול", הוא לא חשב שזה משעשע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, החוקרת דווקא צדקה. הרי גם ברפואה הגוף הגברי הוא ה''נורמלי'', והנשי - חריג. (ע''ע גינקולוגיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם נשים יכולות להיות מטופלות אצל אורולוג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא תדעי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אצל מתמטיקאים דווקא החריג הוא המעניין. מעתה אמור: הגוף הגברי הוא הנורמאלי, ואילו הנשי הוא המעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בכלל לא נכון. בניגוד למה שהדת אומרת, שהגבר הוא הנורמאלי ושהאשה היא ''גבר משופר'' שנוצרה מצלעו, נקבה היא הנורמה וברירת המחדל בהתפתחות העוברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין, מבחינה פיזיולוגית, האשה יותר מעניינת. גם מבחינה גנטית: יש לה רגל-כרומוזום נוספת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה-נורמה, וגם מעניינת [אותך?]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "אצל מתמטיקאים דווקא החריג הוא המעניין."? ממש לא מוכר לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו מעין פילוסופית מחקר שלהם. בגדול, את הבעיות הרגילות כבר פתרו, כל העניין הוא בלפתור את המקרים החריגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עדיין מאוד לא מובן לי. יש לך דוגמא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משפט (Wedderburn): כל אלגברה פשוטה (ממימד סופי) מעל שדה, היא אלגברה של מטריצות מעל אלגברה עם חילוק. טענה סובייקטיבית 1: מטריצות זה משעמם, אלגברות עם חילוק זה מעניין. תצפית סובייקטיבית 2: קשה ללמוד אלגברות עם חילוק בלי לעסוק בו-זמנית בכל האלגברות הפשוטות. הגדרה: 'חבורת Brauer' של השדה היא אוסף המחלקות של אלגברות פשוטות שהשדה הוא מרכזן. לצורך זה, שתי אלגברות שייכות לאותה מחלקה אם הן מטריצות מעל אותה אלגברה עם חילוק. דרך החבורה הזו פותרים את שתי הבעיות: לומדים את החלק המעניין של התאוריה, אבל בהקשר הכללי יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלגברות הפשוטות ה'רגילות' הן אלגברות של מטריצות, כל השאר 'חריגות'. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |