|
||||
|
||||
1) שכ"ג לא ענה, אלא הבהיר לי שלא ניסחתי מספיק בזהירות. אתה יכול לענות, בבקשה? תגובה 295630 מכילה ניסוח חדש. 2) בקיצור, אתה רוצה להעביר את חובת ההוכחה ממך אלי. זה לא הולך ככה. אתה רוצה לעשות שינוי רדיקלי, מתוך שיכנוע עמוק שהוא יוליך לשיפור. אתה צריך לשכנע אותי שהוא אכן יוליך לשיפור. ה"אופי של היהודים לאורך הדורות", מעבר להיותו בלתי רלונטי (כמו שציינת), גם גובל ברומנטיזציה מוגזמת ובחוסר ידיעת העובדות. 3) האם אין "שיטות יותר טובות להפעיל כפייה" מלבד חוק חינוך חובה? זאת השיטה הטובה ביותר שאתה יכול לחשוב עליה? 4) לא שאלתי על חוק שמחייב אנשים לשאת אישורי נשימה, אלא על חוק שמחייב אנשים לנשום. זה שיש חוק שאוסר עליך לרצוח לא מחייב אותך ללכת אם אישורים שאתה לא רוצח. באותה מידה אפשר להאשים אותך מחר בבוקר ברציחתו של ארלוזרוב. אפשר לסכם ולומר שחוק חיוב נשימה לא יגרע דבר מהחופש שלך, כל זמן שקיים חוק שאוסר על רצח? |
|
||||
|
||||
1) בסדר 2) לא. אחרי שהבאתי ראיות רבות, אני מבקש ממך להסביר מה נשתנה, ובעצם קודם כל להגדיר מה אתה טוען. שיש 3% הורים מופקרים? איני יודע אם זה נכון אבל זה לא משנה. אחוז כזה לא ימנע ממערכת פרטית לדאוג לכולם יותר טוב ממערכת ממלכתית. ראיות לדוגמא שהובאו: א) ההסטוריה היהודית בגלות בלי כפייה ב) הנסיון האמריקאי במאה ה 19. ג) העלייה הראשונה ד) אחוז ההורים שאינם משלמים תשלומי הורים בבתי"ס היום ה) אחוז ההורים שכבר היום בוחרים בבתי"ס פרטיים, ואפילו בתי"ס בלי רשיון כחוק. השינוי מתבקש והוא הכרח המציאות. מי שצריך להסביר את הכפייה זה אתה ולא אני. ההסטוריה היהודית אינה רלוונטית רק מכיוון שמבחינתך שום דבר אינו רלוונטי. אני מניח שגם עצומה של מליון הורים המתחייבים לדאוג לחינוך ילדיהם תהיה בלתי רלוונטית מבחינתך. הרי רק פקידי משרד החינוך דואגים באמת לחינוך הילדים ועובדים לילות כימים לשיפור מערכת החינוך בישראל. לגבי הדאגה לחינוך ילדים אצל היהודים זה דבר ידוע לכל. בהתחשב בתנאים לפני 1500 שנה זה מעל 100% מאמץ. נא הבהר בדיוק מה אתה טוען כדי שניתן יהיה לדון בצורה אינטיליגנטית. סתם לטעון הכל שקר כדי להריץ אותי כמו ג'וק מסומם בבקבוק להביא הוכחות זה לא הוגן. 3) אין לי מושג מה אתה רוצה. 4) מה אתה רוצה? |
|
||||
|
||||
1) טוב, אני מחכה. 2) לא הבאת ראיה אחת שאני מסכים איתה. 3% זה לא משנה? לך זה לא משנה, לי כן. "אחוז כזה לא ימנע ממערכת פרטית לדאוג לכולם יותר טוב ממערכת ממלכתית" איך? אני חושב שאפשר להסכים בלי דיון שהכולם הזה לא כולל את ה3% (המספר שלך), נכון. אז קודם כל תרד מהעץ של "כולם". עכשיו, איך בדיוק היא "תדאג" יותר טוב מהמערכת הממלכתית? הראיות שהובאו, לכאורה: א) ההסטוריה היהודית כללה כפיה, וכללה אנאלפבתיות (בודאי ברמה שמר ווטסון היקר הגדיר כאנאלפבתיות, כמה תגובות למעלה). ב) "הנסיון האמריקאי במאה ה-19"? קראת את הדיון? אם כן, תקרא אותו שוב. לתשומת ליבך, ווטסון הרים ידיים אחרי שהסברתי לו איך משחקים מולו במספרים. אם יש לך תגובה עניינית יותר, תגיב שם. ג) העליה הראשונה, לא מייצגת שום דבר. משום ש: מדובר על אוכלוסיה קטנה מאד, מדובר על דור ראשון של מהגרים ומדובר על אוכלוסיה הומוגנית. ובעיקר משום שאתה אמרת את זה "הרי עצם החלת חוק חינוך ממלכתי שינה את האופי הישראלי מעם שדאג תמיד לחינוך בניו לעם אשר לא מעניין אותו חינוך הילדים." ד) אחוז ההורים שאינם משלמים תשלומי הורים בבתי"ס היום. מהו? מה אפשר להסיק ממנו? ואיך? ה) אחוז ההורים שכבר היום בוחרים בבתי"ס פרטיים. מהו? מה אפשר להסיק ממנו? ואיך? "השינוי מתבקש והוא הכרח המציאות." טוב, אם כך למה יש כאן (או בכלל) דיון? "מי שצריך להסביר את הכפייה זה אתה ולא אני" אתה רוצה להביא שינוי, וטוען שהוא יביא שיפור, אני רוצה להבין למה, מצטער, חובת ההוכחה היא עליך. "ההסטוריה היהודית אינה רלוונטית רק מכיוון שמבחינתך שום דבר אינו רלוונטי." מבחינתי שום דבר אינו רלונטי? הבאתי עובדות מכל העולם, הבאתי עובדות מכל ההיסטוריה, מתוך זה אתה וחבריך כל הזמן אומרים לי שהעובדות לא רלונטיות (כולל ההיסטוריה היהודית, שאתה הוא זה שאמר שאינה רלונטית). "אני מניח שגם עצומה של מליון הורים המתחייבים לדאוג לחינוך ילדיהם תהיה בלתי רלוונטית מבחינתך. הרי רק פקידי משרד החינוך דואגים באמת לחינוך הילדים ועובדים לילות כימים לשיפור מערכת החינוך בישראל." בלי דמגוגיה בבקשה. "לגבי הדאגה לחינוך ילדים אצל היהודים זה דבר ידוע לכל." האמנם? וזה קשור ל? "נא הבהר בדיוק מה אתה טוען כדי שניתן יהיה לדון בצורה אינטיליגנטית" כרגע, אני שואל שאלות, מתוך תקוה (שכמובן תתברר כחסרת סיכוי) לקבל תשובה עניינית, ככה שאוכל להבין את הטיעון שלכם, ואז לקבל אותו או לדחות אותו. אני מבטיח שברגע שתענו לי, לעניין, בלי דמגוגיה, בלי משחקים, וברגע שאבין אותכם, אני אתייחס לתשובותיכם לעניין, ואשקול את דעתי בנושא. "סתם לטעון הכל שקר כדי להריץ אותי כמו ג'וק מסומם בבקבוק להביא הוכחות זה לא הוגן" איפה טענתי שהכל שקר? אני "מריץ" אותך להביא הוכחות, משום שאתה טוען שיש לך כאלה. אם אין לך כאלה, פשוט תכתוב, "לא יודע". מנסיון1, זה לא קשה. 3) תשובה, כנה ועניינית לשאלה ששאלתי. 4) גם כאן, תשובה כנה ועניינית. לא יותר, לא פחות. 1 למשל, תגובה 295280. |
|
||||
|
||||
איני יכול להתווכח איתך עד שתציג מה לדעתך הן העובדות. 1) איזה אחוז מההורים לא ינקפו אצבע לדאוג לחינוך ילדיהם בשיטת השוברים? 2) אם יש יישוב של 100 משפחות, ו 50 משפחות תתדאגנה להקמת בי"ס או להסעות לבי"ס ביישוב אחר. האם אותם הורים שלא ינקפו אצבע ישלחו את ילדיהם לבי"ס פרטי או שיחכו להקמת בי"ס ממלכתי? |
|
||||
|
||||
1) אני באמת לא יודע, אני יכול רק לנחש, וניחוש שלי טוב כשלך (רק שאני אומר מראש שמדובר בניחוש). גם ה"לא ינקפו אצבע לדאוג לחינוך ילדיהם" מוגזם, אני מעוניין ביותר מנקיפת אצבע והורה שישלח את ילדיו לחינוך ביתי, שבסופו הם ידעו רק את ארבעת פעולות החשבון וקריאה ברמה של כיתה א' לא מעודד אותי יותר מידי. 2) לא יודע. תלוי כמה יעלה בית הספר הפרטי, לפי איזה עקרונות הוא יעבוד, מה ירצו שאר ההורים ועוד. |
|
||||
|
||||
1) אני הצגתי השערה שמדובר על פחות מ 10%. זה נראה לך סביר? לא סביר? 2) בשיטת השוברים סביר להניח שביה"ס הפרטי יעלה בדיוק מה שההורים מוכנים לשלם. |
|
||||
|
||||
1) תלוי על איזה רמת חינוך מדובר בדיוק, נראה לי ש90-10 עבור רמת החינוך הנוכחית היא חלוקה סבירה (אבל, כאמור, זה ניחוש). 2) בשיטת השוברים סביר להניח שביה"ס הפרטי יעלה בדיוק מה שההורים *שבאים אליו* מוכנים לשלם. שתי מילים שמשנות את המובן. |
|
||||
|
||||
בהנחה ש 90% מעוניינים, הרי שסביר להניח שבכל מקום יהיה לפחות בי"ס פרטי אחד ו/או הסעות לבי"ס בסביבה. אם כמות ההורים שמסרבים לשלם מעבר לשובר יהיה גדול, אין בעייה, וביה"ס יכנע. אם כמות ההורים שמסרבים לשלם מעבר הוא קטן, ייתכן שביה"ס יאמר להורים אתם לא מעניינים אותי. במקרה כזה תוכל המדינה להתערב על ידי סבסוד הסעות, דרישה מביה"ס למכור תוכנית חלקית בלי תוספת עלות ו/או בדיקה של המצב הכלכלי של ההורים וסבסוד או כפייה לפי המצב. מכיון שמדובר על בעייה רק במקומות קטנים, לא תהיה בעייה לרשויות הרווחה לטפל בעניין. |
|
||||
|
||||
לא ממש. החברה הישראלית לא מפולגת באופן אחיד על פני הישובים. את הפסקה האחרונה לא הבנתי, הרי אתה זה שדיבר על החירות, ועכשיו, פתאום כפיה, פתאום פיקוח, פתאום סבסוד? |
|
||||
|
||||
כלומר, יימצא יישוב שבו לאיש לא אכפת מחינוך הילדים. אז ביישוב כזה תקים בי"ס ממלכתי, בתנאי שהוא יופרט תוך 3 שנים. שים לב. אני מדבר על מקרה של התערבות כאשר אין ברירה אחרת. אתה רוצה להתערב תמיד. |
|
||||
|
||||
למה התנאי? לא. אני מדבר על העקרון, אם מותר להתערב או אסור להתערב. רק אחרי שמסכימים על העיקרון אפשר לדבר על המימוש. אבל, כשמדברים על המימוש, יש לזכור שהעיקרון כבר הוסכם, ואי אפשר שוב ושוב לחזור לעיקרון. |
|
||||
|
||||
יש הבדל מהותי בין התערבות כדי למנוע מילד מסויים שאתה חושד שהוא יגדל בער או יסבול מתת תזונה, לבין להתערב לכולם בחיים כדי למנוע בערות שאין לך סיבה להאמין שתהיה בכלל. לא ניתן להתקדם בלי שנודה שיש פה הבדל. |
|
||||
|
||||
אתה זה שתמיד מספר איך עצם האפשרות להתערבות של המדינה היא פרצה הקוראת לגנב, או לחבר המרכז. איך פתאום זה נהיה בסדר? |
|
||||
|
||||
התערבות המדינה היא פרצה הקוראת לגנב ולכן יש למזער אותה. מה לא ברור? |
|
||||
|
||||
מההנחה על 90% המעוניינים (שהיא כשלעצמה כבר איננה מבוססת במיוחד) עוד אי אפשר לחלץ את המסקנה שחילצת. זה עדיין תלוי בהתפלגות הגיאורפית שלהם. |
|
||||
|
||||
איננו מדברים על מרחב הגלאקסיות אלא על מדינת ישראל ששטחה הכולל (לא כולל סיני) הוא פחות מ 28 מליון דונם. יש בה פחות מ 300 רשויות מקומיות ולא יותר מ 2000 יישובים. אתה מוכן לתת דוגמא אחת של יישוב בה אתה חושב שיש חשש סביר שלא יקום בי"ס וההורים לא ישלחו את ילדיהם לבי"ס סמוך. אחת ההתנחלויות אולי? אחד הקיבוצים? אחד המושבים? ירוחם? שדרות? אור עקיבא? סביון? מצפה בגליל? יישוב ערבי? תל אביב? בא ניקח דוגמא אחת ומשם נתגלגל הלאה. |
|
||||
|
||||
למשל, חלק מהיישובים הלא מוכרים בנגב. (כן, תושביהם הם בדואים, אבל גם להם יש ילדים). למשל, מצפים מסוימים בגליל. (כן, חלק מתושביהם הם אינטלקטואלים לעילא ולעילא, אבל גם מאמינים שהדרך לאושר היא, למשל, המדיטציה לבדה). |
|
||||
|
||||
תודה. האנשים באותו מצפה בגליל אולי אוהבים מדיטציה ואולי מעוניינים בחינוך ביתי, אולם הם אינם בוחרים בבערות. הם פשוט מחנכים את ילדיהם אחרת וילדיהם מגיעים להישגים לימודיים לא פחות מילדים שלומדים בתי ספר רגילים. כל זה בהנחה שיש בכלל מקום כזה. יותר סביר להניח שרוב התושבים יקימו לעצמם בית ספר על פי השקפתם. להזכירך, הפחד הוא שהתושבים יתעצלו ולא יקימו בי"ס. זה לא מתאים לתאור שלך את האנשים. לגבי הבדואים בנגב אתה בטח מתלוצץ. הרי מדובר על מכרה זהב כלכלי להקים שם בי"ס. דוחסים 40 ילדים בכיתה ומשיגים 10% בגרות ואתה מכה את הישגי משרד החינוך שוק על ירך. אתה יכול לתת לכל הורה 100 ש"ח לחודש מהשובר, לקחת משכורת של 100,000 ש"ח לחודש למנהל ועוד לצאת מורווח בגדול. ולא חסר שם קליינטורה. |
|
||||
|
||||
לגבי 3, 4. אתה סתם מתחמק. תסביר מה אתה רוצה ואיך זה קשור לדיון ואענה לך. |
|
||||
|
||||
לגבי 3 ו4, אני מתחמק? כשואל אני בכלל לא נמצא במצב שמאפשר לי להתחמק, וודאי שכמי שמעוניין לקבל תשובות זה מנוגד לאינטרס שלי. איך זה קשור לדיון, חשבתי שזה מובן מאליו, ואני מצטער שלא הייתי ברור. אתם טוענים שכל ההורים ידאגו לחינוכם של ילדיהם, אז שתי השאלות שחייבות להשאל הן: למה (היסטורית) חוקק החוק? הרי ברור (ז"א, רציתי לברר אם זה ברור גם לך) שחוק האיסור על רצח חוקק בגלל שאנשים כן רוצחים, וחוק חובת הנשימה לא חוקק משום שאין אנשים שלא נושמים. למה קיומו שולל את החירות של מישהו. הרי ברור (ז"א, רציתי לברר אם זה ברור גם לך) שאם מחר יחוקק חוק שמחייב אנשים לנשום, הוא לא ישלול את חירותו של אף אדם, משום שכולם ממילא נושמים. חוק ששולל את חירותך הוא חוק שאוסר עליך לעשות מה שהיית עושה בלעדיו, או שמחייב אותך לעשות מה שלא היית עושה בלעדיו. |
|
||||
|
||||
3) החוק חוקק כדי לתת לפוליטיקאים שליטה. חשבתי שזה מובן מאליו. הרי גם לפני כן כולם למדו בבתי ספר. הבעייה היתה שלא כולם הלכו לבתי"ס של מפא"י והיה צורך להשתלט על בתי הספר. 4) עכשיו אני מבין למה אנחנו לא מתקדמים לשום מקום. אתה מתייחס לחוק תאורטי המחייב חינוך הילדים ואני מדבר על חוק המחייב ילדים ללכת לבתי"ס ממלכתיים, המתנה הקמת בתי"ס באישור של המדינה, המונע שרירותית מימון מבתי"ס שהממסד אינו חפץ ביקרם והמניח שכל הורה שאינו שולח את ילדיו לבית ספר ממלכתי הוא פושע כל עוד הוא לא מוכיח אחרת. |
|
||||
|
||||
3) זאת הסיבה היחידה? ולפוליטיקאים אין חוקים אחרים שמאפשרים שליטה? אותי לא שכנעת. 4) נתחיל מהנחות היסוד ונתקדם הלאה. בשלב הראשון, אני מדבר על חוק חינוך חובה. אם נסכים עליו, נדבר על חינם. אם נסכים עליו, נדבר על פיקוח ממלכתי. אם נסכים על פיקוח, בעצם נסכים על החוק הנוכחי. בינתיים, לפי תגובה 295483, אנחנו לא מסכימים על הנחת היסוד, ואני לא מוצא טעם בלהתווכח על דברים אחרים כשאין הסכמה שכזו. |
|
||||
|
||||
3) במדינה דמוקרטית השליטה אינה יכולה להיות מאוד בוטה. על כן, יש צורך בשליטה על כמה שיותר תחומים. וחינוך הוא תחום מספיק חשוב כדי לדחוף את האף. בייחוד שקל מאוד לספר לאנשים אגדות אורבניות על הבורות שתצמח אם המדינה לא תנהל את החינוך. 4) אם אתה רוצה חוק שיחייב הורים לדאוג לחינוכם ויאפשר לרשויות לפנות לבית משפט, להוכיח שההורים מזניחים את חינוך ילדיהם ולנקוט אמצעים, אני בעד. זה בדיוק המצב לגבי דאגה לאוכל לילדים, לביגוד וליחס רגשי. מדוע פתאום לגבי חינוך צריך להניח שההורה פושע ולהטיל עליו את ההוכחה שהוא לא? |
|
||||
|
||||
3) והאנשים טפשים בשביל לבלוע את האגדות האלה? והם בכל זאת מספיק חכמים בשביל לבחור לילדיהם את החינוך המיטבי? 4) שאני אבין, אתה תומך בחינוך חובה? לא אתה כתבת את תגובה 295483? ולא רק זה, אתה תומך גם בפיקוח של הרשויות. אז, בעצם חזרנו לשאלות שלא נעניתי בתגובה 293849. כל הדיבורים הגבוהים על חירות, פקידים, מיסים, שלטון, וכו היו דיבורים לריק. יש בדיון איתך מאין חויה אנטי אינטלקטואלית, אתה כל הזמן משנה טיעונים, בורח לצדדים ומתחמק מתשובות. |
|
||||
|
||||
3) אנשים מספיק חכמים כדי לבחור חינוך טוב. יש להם פחות מידע לגבי מדיניות ציבורית. זה כמו להגיד שמכיוון שאנשים לא מבינים בפיסיקה גרעינית הם לא יוכלו לבחור לעצמם מכונית. 4) אני בעד שבמקרים קיצוניים בהם מתברר שההורים מזניחים את ילדיהם בצורה קיצונית, הקהילה תתערב ותמנע את ההזנחה / התעללות בילדים. יש הבדל שמיים וארץ בין זה לבין מערכת הקובעת שאתה חייב לשלוח את ילדך לבתי"ס מסויימים או להאכיל את ילדיך אוכל מסויים (אוכל כשר, למשל), כי אנו פוחדים שאחרת אתה תתעלל בילדים. אמרתי דברים אלו כבר כמה פעמים ואתה עדיין מתעקש לא להבין, כנראה כי אינך רוצה להבין. |
|
||||
|
||||
3) החוכמה היא לא לשכנע את עצמך, החוכמה היא לשכנע אחרים. בשביל זה צריך להביא נימוקים. למה אתה חושב שאנשים כן מספיק חכמים בשביל לבחור לילדים שלהם מורים (שילמדו אותם, בין השאר, מדיניות ציבורית) אבל לא מספיק חכמים בשביל לבחור מדיניות ציבורית. לי נראה שדווקא השני יותר קל. 4) אמרת את זה, ואז אמרת שזו שלילת חירות. כשפעם אחת תגיד את זה, ותחזיק בדעתך זו גם כשהיא מתנגשת בדעותיך האחרות אתיחס אליה (ואליך) ברצינות. |
|
||||
|
||||
3) קל מאוד לבחון את התוצאות של הוראה על ילד. קל מאוד לראות אם בי"ס מלמד או סתם מקשקש. לעומת זאת, התוצאות של מדיניות ציבורית מאוד מעורפלות ומוכנסות בהם המון אינטרסים. 4) מתי הבעתי דעה נגד התערבות במקרים קיצוניים של הזנחה? לא היה דבר כזה. |
|
||||
|
||||
3) ממש לא קל. אבא שלי, אדם משכיל יחסית, לא הכיר חצי מהדברים שלמדתי בתיכון, פשוט מפני שהוא למד שלושים שנה לפני (וגם את מה שהוא הכיר, רוב בני דורו לא הכירו). לעומת זאת, התוצאות של מדיניות ציבורית מבלבלות, מה שלא מפריע לך לדעת בוודאות מהן, ולקרוא לטענות שלא כך הוא "מיתוס אורבני"? לא סביר. 4) די עם המעגלים. הבעת את דעתך נגד חוק חינוך חובה (וטענת שהוא סותר את החירות). עד עכשיו לא הבהרת אם זה היה בטעות או לא, למרות ששאלתי אותך חמש פעמים. בלי תגובות ענייניות, אני לא ממשיך. |
|
||||
|
||||
3) מצא את הכשל בדבריך לבד. 4) טענתי היתה נגד חוק חינוך חובה המונע מאנשים לבחור את דרך החינוך בו הם מעוניינים. מעולם לא טענתי נגד התערבות במקרי הזנחה קיצוניים. די מזמן, כשגיליתי שזה מבלבל אנשים כמוך, התחלתי להתייחס לחוק חינוך ממלכתי. דעתי ברורה כבדולח אך דעתך שלך לגמרי לא ברורה. בא נניח שעד עתה אני אשם בהטעיה שלך 1 ונמשך הלאה. 1 אני לא |
|
||||
|
||||
3) ויש סיכוי שתגלה לי. 4) ודוגמא לסעיף 3), גם אנ ימצאתי את הכשל בדבריך, ואפילו עשיתי את זה לבד, רק שאנ ירוצה לעזור לך לנסח את הטיעון שלך בתבונה, ולו רק בגלל שאני לא חושב שאני יודע הכל, ויכול להיות שאחרי שתתקן את הכשל הזה, יתברר לי שטעיתי. אז הנה: מצד אחד (A) אתה נגד חוק חינוך חובה המונע מאנשים לבחור את דרך החינוך בו הם מעוניינים, ומצד שני (B) אתה בעד במקרי הזנחה קיצוניים. עכשיו, מה תעשה להורה שדרך החינוך בה הוא בוחר היא הזנחה, תמנע ממנו (ואז A לא נכון) או לא תמנע ממנו (ואז B לא נכון). "די מזמן, כשגיליתי שזה מבלבל אנשים כמוך, התחלתי להתייחס לחוק חינוך ממלכתי." טוב, אז מה היה לנו, שקרים, דמגוגיה, תשובות לא ענייניות, סתירות וחוסר עקביות. לא, ההתנשאות נרשמה רק עכשיו. ברכותי. "דעתי ברורה כבדולח" חבל שאתה לא מצליח להבהיר אותה לאנשים מבולבלים כמוני. "אך דעתך שלך לגמרי לא ברורה" חשבת פעם שיש אנשים שלא יודעים הכל? אין לי דעה "ברורה כבדולח" רק שככל שאני קורא אותך יותר, דעתי באשר אליך הולכת ונהיית ברורה יותר ויותר. מזל שאדם מבובל כמוני מסוגל להבדיל בין טיעון (שיכול להיות מוצלח) לטוען (שרק מזיק לטיעונו) "בא נניח שעד עתה אני אשם בהטעיה שלך 1 ונמשך הלאה" מה נמשיך הלאה, אני עדיין מחכה לתשובות לעשרים שאלות שהשארתם ללא תשובה עניינית במהלך הדיון. 1 אז מי אשם? שותי הכפר? |
|
||||
|
||||
1 זוללי חרדים ושותי הכפר. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |