בתשובה לדובי קננגיסר, 23/04/05 16:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טעות מוחלטת. במדעי החברה היום - פסיכולוגייה, סוציולוגיה, חינוך וכו' - יש מחקרים איכותיים רבים שמניבים תבונות נאות ביותר ומשכנעות לא פחות מאלה של המחקרים הכמותניים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אוף. כתבתי תגובה ארוכה והיא נמחקה לי בטעות. תקציר: יש שימושים חיוביים למחקרים איכותניים, אבל ההרגשה שלי היא שמרבית המחקר האיכותני כיום אינו עומד בתנאים לשימושים חיוביים שכאלו. יותר מדי פעמים ה"תובנות" שמניבים המחקרים הללו הן בדיוק התובנות איתן התחילו החוקרים את המחקר, רק שעכשיו יש להם הרבה יותר קישוטים אנקדוטליים כדי לרפד אותן ולהפוך אותן ליותר משכנעות. לצערנו, מחקר איכותני בפני עצמו לעולם לא יהיה באמת "משכנע", פשוט משום שמבחינה לוגית הוא אינו יכול להגיד שום דבר על העולם באופן כללי, אלא רק על המקרה שהוא חקר באופן ספציפי. דוגמא: קראתי לאחרונה מחקר איכותני שעסק בילד עם טרשת נפוצה. המחקר ראוי, משום שטרשת נפוצה היא מצב מאוד נדיר אצל ילדים בגילו, ולכן בלתי אפשרי לעשות מחקר כמותני אודותיו. עם זאת, יהיה זה מגוחך לנסות לקבוע שהמחקר הזה מהווה מודל טוב למופעים של טרשת נפוצה אצל ילדים, ולו משום שגם אצל מבוגרים הטרשת הנפוצה היא מחלה בעלת מגוון עצום של סימפטומים. אם הילד היה מפגין סימפטומים שמעולם לא נצפו אצל חולי טרשת נפוצה מבוגרים, אולי היה אפשר לשער שמדובר פה במשהו יחודי לילדים, אבל מכיוון שאף אחת מהתופעות שלו לא הייתה בלתי מוכרת אצל מבוגרים, לא ניתן לדעת האם ביטוייה של המחלה אצל ילדים זהים לאלו שאצל מבוגרים, או שילדים נמצאים רק בחלק מהטווח, או כל מסקנה אחרת שמחקר כמותני היה יכול לספק לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני דיברתי על מחקרים במדעי החברה. בתחום מדעי הטבע אין לי כל מושג מה נעשה בנושא זה, ולאור יחסי האמביוולנטי והחשדני עד מאוד לרפואה (קונוונציונלית ואלטרנטיבית גם יחד), לא הייתי רוצה לדון בה. עליי לציין שכל מחקר רפואי שנתקלתי בו עד היום - כמותני או איכותני - רק חיזק את דעתי שפלא גדול הוא שאנשים עדיין מצליחים להיעזר בו באיזה שהוא אופן. אבל באשר למחקרים איכותניים בכלל נראה לי שאתה טועה, גם משום שדווקא המחקר הכמותני הוא זה שמתחיל עם השערות מסוימות (כעקרון מובנה), ולכן אפשרות הטעות ובעיקר ההטיה - היא גדולה יותר, בשעה שהמחקר האיכותני, מבחינה מתודולוגית, אמור להתחיל ללא השערות כלל. וגם משום שבארץ תחום האיכותנות לא התפתח עדיין יותר מדי - החשדנות המסורתית כלפיו גדולה מאוד - ולכן מחקרים איכותניים רבים שנעשים כאן לקויים מאוד מבחינה מתודולוגית. המחקרים האיכותניים שהזדמן לי לקרוא (בעיקר בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה), שהיו בנויים היטב, היו משכנעים בהחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא היה מדעי הטבע, זה היה פסיכולוגיה (או ליתר דיוק, חינוך מיוחד - דובר שם על השפעות של טרשת נפוצה על כישורים נוירולוגיים מסויימים). מחקר כמותני מצהיר מראש על ההשערות שלו, מסביר איך הוא מצפה להוכיח אותן ואיך אפשר להפריך אותן. מחקר איכותני לא מספר לך מראש מה ההטיות של החוקר, אינו מסביר איך הוא מקווה להראות לך שהוא צודק (אלא בונה את התיק סעיף אחרי סעיף), ולא מספר לך איך יהיה אפשר להפריך את הטענות שלו (כדי שתתקשה יותר למצוא את הכשלים המתודולוגיים שלו). כל זה לא אומר שאין לחוקר הטיות או כשלים. מכיוון שהמחקר האיכותני העיקרי שנתקלתי בו מקורו לא היה מישראל, אני חושב שהטענה שלך כנגד המחקר האיכותני בישראל אינה רלוונטית עבורי, ולגבי המשפט האחרון שלך, נאלץ שלא להסכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נאלץ לחלוק על טענתך ש"נאלץ" לא להסכים. מנין אתה יודע? הרי לא ציינתי אלו מחקרים אכותניים קראתי.:) אינני מתעלם מהטיותיו האפשריות של החוקר האיכותני, אבל נראה לי שכיוון שהוא איננו מתחייב להן - ממילא הוא פחות מחוייב להן, משום שגם אם יקבל תוצאות הסותרות את האינטואיציות הראשוניות שלו - זה עדיין לא בהכרח הורס לו את המחקר. והעובדה שהוא איננו מספר לך אין אפשר יהיה להפריך אותו - אין פירושו שהוא איננו ניתן להפרכה. אתה יכול לנתח את הנתונים שהוא מציג לך באופן שונה משלו, ואם תראה שקיבלת תוצאות אחרות ו/או שהניתוח שלך אמין יותר -זו תוכל בהחלט להיחשב הפרכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אבל הוא בוחר איזה נתונים להציג. אם החוקר לא אומר לי איזה משתנים הוא עומד לבחון, איך הוא עומד לבחון אותם, ובאיזה קריטריונים הם צריכים לעמוד כדי לאשש את הטענה שלו, איך אני אוכל לדעת שאין משתנים שהוא פשוט לא בדק, ולכן המחקר שלו אינו תקין? מחקר איכותני, בבסיסו של דבר, מספר לי סיפור. אל הסיפור הזה יכולים להכנס איזה פרטים שירצה להכניס לשם החוקר - אבל גרוע מכך, אין לי שום אינדיקציה של אילו פרטים *לא* נכנסו אליו. במחקר כמותני אני יודע בדיוק מה חיפשו, ואז אני רק צריך לקוות שהחוקרים לא משקרים במצח נחושה. במחקר איכותני אני לא יודע מה חיפשו, וכולנו יודעים שחצי אמת גרועה משקר גמור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מה בעיניך ההבדל בין שני סוגי החוקרים מבחינת יכולתם להכניס אליו ''איזה פרטים שירצו'', וגם לא מבחינת המשתנים שלא נבדקו. בשני המקרים מראים לך מה נבדק, לא מה לא נבדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. החוקר האיכותני מתיימר להציג לי את המקרה במלואו, במבט מעמיק. הדבר דומה להבדל בין קריאת מחזה לבין צפייה בו בתיאטרון. כשאתה צופה במחזה, אתה עשוי שלא להבחין בכך שבמהלך המערכה הראשונה, תלוי רובה על הקיר, ולכן לא תוכל לשער שהוא יירה במערכה השלישית. אבל כשאתה קורא את המחזה, אינך יכול לחמוק מהעובדה שכתוב שם, בתיאור החדר במערכה הראשונה, ''על הקיר תלוי רובה'' - ומרגע שאתה רואה בבירור את הפרט הזה, אתה יודע בבירור שהוא רלוונטי. ואם הפרט הזה אינו קיים שם, הרי שתרגיש מרומה אם במערכה השלישית יטענו שהיה גם היה שם רובה. קצת כמו סיפורי בלשים מהזן הנחות יותר, שבהם, בשלב מונולוג הפתרון של החידה, לפתע מקריץ הבלש הספרותי כל מיני ''רמזים'' שבעצם מעולם לא נאמרו במהלך סיפור העלילה, ולכן הקורא מרגיש כאילו נחמסה ממנו האפשרות לגלות בעצמו ''מי עשה את זה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התיאור הזה מעורר בי את הרושם שהכל עניין של הרגל. לי, למשל, קל לזהות פערים במחקר איכותני לא פחות מאשר במחקר כמותני, כנראה משום שהתרגלתי לקרוא את ה''סוג'' הזה של מחקרים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |