בתשובה להמסביר לצרכן, 11/04/05 20:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפיתרון הוא הפרדת הדת מהמדינה וזה יקרה כאשר תקום ממשלה חילונית. גם החרדים/דתיים יודעים שלהפרדת הדת מהמדינה יש רוב בעם ולכן אנשלוביץ וחבריו יוכלו להעלות פה שוב את נושא משאל העם במקום לעלות עם טנקים על הכנסת. הפרדת הדת מהמדינה תשים קץ לתקציבים המוזרמים למוסדות דת ציוניים וחרדיים כאחד. חלק מפעילות המסיון החרדי ממומנת מכספי ציבור, כידוע. או אז, יפנו החרדים את מאמציהם למציאת עבודה למאות אלפי בטלנים החיים בעוני כתוצאה מהאידיאל המעוות של "חברת הלומדים", ויעזבו את החילונים לנפשם. אכי"ר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. הפרדת הדת היהודית מהמדינה רק תחריף את המצב הקיים, שבין כה וכה אינו מלבב לדעת שנינו. ברגע שתופרד הדת מהמדינה – יווצרו כאן שני עמים: העם היהודי והעם הישראלי. למדינת הישראלים לא תהיה עוד פליטה שנוררית מיהודי התפוצות והיא עלולה חלילה לחדול מלהתקיים בפועל. כי בהיעדר תקציבים וסיוע פיננסי מעבר לים וליבשה – אין כל פעילות מדינית, חברתית או כלכלית במדינת ישראל. מעבר לעובדה שרבים וטובים המוגדרים כיום כ"מסורתיים" ואפילו המוצגים סוציולוגית כ"חילונים" למחצה, לשליש ולרביע (ליל הסדר הממשמש ובא, צום יום כיפור, החתונה היהודית (לא, לא זו הכפויה כשד על דובי קננגיסר היקר מפז), ברית מילה וקבורה יהודית) ידבקו בצד היהודי של המפה הפוליטית העתידית. זה יהיה נורא עבורם לדגול ב"תוכנית ההתנתקות" של אחיהם הישראלים מאחיהם היהודים – בפרט אם מדובר ביהודי התפוצות – לאחר אלפי שנות היסטוריה עם קבלות מרשימות של מסירת טיפת הדם האחרונה על הזהות היהודית והענקת המוסר האוניברסלי לכלל האנושות. 2. ותאמין או לא, אבל גם לשומרי המצוות כבר נמאס מהכנסת הראש למיטתם החולה של אחיהם החילונים. ואף הם היו רוצים בלב ליבם פנימה להתנתק לכל הרוחות מהמדינה המכלה כל חלקה יהודית טובה הזאת והמאבדת עצמה לדעת קברניטיה השוטים-שטים שד יודע לאן. רק שחובת אמונתם היהודית רואה את מלוא התמונה ולא רק את חצי הכוס הריקה. שתמיד, אבל תמיד, ניתן להמשיך לספוג קיטונות של בוז וחמלה ואפילו כדי ביזיון וקלס מכיוונם של אחינו "התינוקות שנשבו" בתרבות המערב המאמללת בריקנותה מתוכן. כי גם לכשתשוט באוניית ענק ואיזה משיגענר יחליט לחפור בור בספינה, אתה תעצור מבעדו ותצרח לעברו "חדל אש!" במלוא הגרון הניחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. למה לדעתך המדינה הישראלית לא תזכה עוד ל"פליטה שנוררית" מאחינו בחו"ל? רק הדתיים תורמים לנו? 2. על מה אתה מבסס את טענתך לריקנותה של תרבות המערב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בהחלט לא רק הדתיים תורמים למדינת ישראל שלנו (של שני סוגי המתדיינים, הכוונה, כן). רק שהעוגן היחיד הנותר כיום לזהותם העצמית של יהודי התפוצות הוא עצם קיומה של מדינה ריבונית המייצגת את יהדותם. וברגע שזו תהפוך לכנענית, לאמורית או לישראלית (ששד יודע מהו מקורה ההיסטורי של החילוניות הישראלית, אה כן, אולי הציונות? ואז, איפה החליקה על השכל "הציונות הדתית"?) – לבי נוטה להאמין שרבים וטובים מיהדות התפוצות הדשנה יעדיפו להזדהות עם הפן היהודי של מדינת היהודים האותנטית שעוד תקום, כשחזונם הקודח של כמה אנשים בקרבנו בדבר ההפרדה יתגשם חלילה. 2. הביטי על פני הנוער המחפש את עצמו במזרח ותר אחרי מזור רוחני ותשכילי להבין. אין זה סוד כמוס שבעיני רבים וטובים הפילוסופיה של העולם המודרני לא מימשה את התקוות שהמין האנושי (בעיקר האגף המערבי שלו) תלה בה. מדובר בתופעה אמיתית, הנובעת מצרכים אמיתיים על רקע אכזבה ממשית מן המצע הרעיוני שעליו מבוססת התרבות המערבית. מיליוני אנשים משכילים ואינטליגנטים מרגישים ריקנות ובלבול, חוסר מוצא ותהייה קיומית בתוך הווי של עולם פלורליסטי. אם צודקים הפסיכולוגים וההיסטוריונים, האדם המודרני מאופיין בחסר ובהשתוקקות לעולם אחר, שאבד והשתנה, וכן בצער על מלכות ונשגבות, על היופי והאצילות שהעולם המודרני איבד למען ערכים כמו חומרנות ותאוות כוח. מועקה רוחנית פוגעת בחייהם של רבים, לפחות כמו אחדות מן המחלות הנפוצות בעולמנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ייתכן מאוד שאתה צודק. יחד עם זאת, ייתכן גם שיהודים דתיים ימשיכו לתרום, אבל רק למוסדות דתיים ו'או קהילות דתיות במובהק - והאחרים יתרמו, בין השאר, כל עוד יתקיים חוק השבות. 2. אין ספק שהחומרנות ותאוות הכח די השתלטו על העולם בעשרות השנים האחרונות, ושניהם מוציאים קצת את העוקץ (הטוב) מהחיים. אבל חומרנות ותאוות כח אינם מייצגים את תרבות המערב, אלא את התדרדרותה הנוכחית (כפי שהיא נראית לי). ויש בתרבות הזאת עדיין די עניין ועומק, למי שטורח להכיר אותה. (כפי שיש גם, כמובן, בהרבה תרבויות אחרות, שפחות מוכרות לנו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שהדתיים לא ראו את חצי הכוס הריקה או המלאה, או בכלל הם לא ראו את הכוס במשך 2000 שנה בכלל, ועד לפני כמה עשורים בפרט. הדתיים סרבו לראות כוסות והתנגדו למילויים בימי פרוץ הציונות, בימי פרוץ הצורר הנאצי, בימי תקומת המדינה, בימי בנית המדינה, אבל משום מה הם התחילו לראות כוסות ודברי מאפה אחרי שהגוף החילוני שהעניק מחסה וכיסוי לגוויה היהודית הרופסת הצליח להציל את מדינת ישראל ואזרחיה (כ ו ל ם) במלחמת ששת הימים. אז פתאום התחילו הדתיים לראות כוסות, ספלים, צנצנות וכוסיות ולחמוד את הדשא החילוני. לחמוד זה בסדר אבל הם פיתחו לעצמם שיגיונות גדולה שכאילו הם יכולים "לעשות את זה" לבד (זה בשעה שאוננות היא איסור חמור). תתבייש לך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפועל ישנם כבר שני עמים: היהודי והישראלי, רק שהאחד מפרנס את חברו. מסירות נפשם של היהודים על יהדותם היא עניין לסוצלוגיה של ימי הביניים. רגישותך ל"אחינו" המסורתיים נוגעת ללב. המסורתיים בוחרים להם את הנוח להם מבחינתם (הרי כך אתם טוענים), ולא תהיה שום בעיה לצרפם למחנה הישראלי. מה גם שהם לא תוגמלו בתקציבי עתק בימי ממשלת שמיר, ולכן הם אינם בבחינת נטל כלכלי (וגם אין להם מפלגות סקטוריאליות). לגבי הסעיף השני: מעולם לא הבנתי את הפוליטיקה של 'אגודת ישראל': אינני מבין מדוע להכניס ראש בריא למיטה חולה?! יש לי הצעה: למה שלא תלמדו קצת ממרן ה'דברי יואל' זצוקללה"ה, ותנהגו בנו מנהג מצורע. האמן לי שכך ייטב לכולנו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. הפרדת הדת מהמדינה יכולה להוות פיתרון. אבל "צריך שניים לטנגו". מה לעשות שחלק (קטן, רעשני ואלים - לפעמים רק מילולית) מאחינו הדתיים הוא כל כך פנאטי באמונתו, כל כך מסונוור מהאור הגדול וכל כך חסר התחשבות בזולת, עד שאיננו מוכן לרקוד אלא רק לאנוס? שים לב להגיון בתגובה 291967: 1. רוב העם היושב בציון הוא חילוני(אולי למחצה או לרביע) אבל הקומץ החרדי (שניכס את המושג "יהודי") יחטיב לו את אורח חייו, כדי שיהודי התפוצות ימשיכו לשלוח כסף למדינה שתמשיך להעביר אותו לחרדים. על זה כבר אמרו שהחילונים הם חמורו של המשיח. 2. יצירתיות מיוחדת - התנשאות נעלבת: "שתמיד, אבל תמיד, ניתן להמשיך לספוג קיטונות של בוז וחמלה ואפילו כדי ביזיון וקלס מכיוונם של אחינו "התינוקות שנשבו" בתרבות המערב המאמללת בריקנותה מתוכן". אתה מבין? "אנחנו סופגים קיטונות של בוז מאחינו התינוקות הריקניים". יש קבוצה (בכל עם, ראה חמאס אצל הפלסטינים) פנאטית שאיתה אי אפשר להתדיין, אי אפשר להתפשר, ואי אפשר לחיות בשלום אלא אם תקבל את דרכם ומרותם. אלו הם דוברי א-לוהים (או אללה) שיודעים בדיוק מה אלוהים רוצה. הפרדת העם מהמדינה זה הדבר האחרון שהם רוצים, גם אם יותר מחצי העם מתעב את הדת כשהיא עוסקת בפוליטיקה. הם לא עוסקים באמונה וברוחניות אלא בהשתלטות וכוחניות. שהרי, אם עבודת ה' הייתה בראש מעיניהם הם היו עובדים אותו וזהו. במקום זה הם עסוקים בעבדות השם כשהם כופים את אמונתם שלהם על אחיהם ומתעבים את התורה על החילוניים. לכן, לפני שנגיע להפרדת הדת מהמדינה - מה שייטיב עם כל הצדדים - נאלץ להמשיך לפגוע איש באחיו, כדי להקטין את כוחם של הסהרורים המיסיונרים בקרב המחנה הדתי. כשרוב מספיק גדול בקרב הדתיים יבין שגם אלוהים לא יעזור להם לכפות את דעתם, הם יוקיעו את המיסיונרים מקירבם. אז יהיה לנו עם ישראל שחלקו דתי יותר וחלקו דתי פחות ותהיה בו גם כת זעירה ושולית של מיסיונרים כמו "עדי יהווה" (נוכל להניח להם לחיות בשוליים). כדי להגיע לשם עלינו (גם על הדתיים המתונים) להצביע עבור מפלגות שיגבילו את הכפייה הדתית בפועל ועכשיו: יעצרו תקציבים לישיבות, יבטלו את הסטטוס-קוו, יתירו נישואים אזרחיים, ויכניסו לכלא רבנים, כאדים וכמרים שמסיתים נגד שילטון הרוב. כשהמדינה לא תהיה עוד קרדום לחפור בו, גם הפנאטים יניחו לה לנפשה ויעסקו בתפילה במקום בפוליטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים ל*כל דבריך* פרט לסוגיה אחת שדורשת ליבון: לדעתי, דתיים מהסוג שיצביע למפלגות השוללות כפיה דתית ייראו בשטח לאחר הפרדת הדת מהמדינה, ולא לפניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה צודק ואני מדבר ממשאלות ליבי. כל מה שאני אומר זה שגם לדתיים המתונים יש אינטרס להלחם בכפיה הדתית כי זה ימעיט את הטינה והתעוב של החילונים כלפי הדת. לדעתי, גם לחילונים קיצוניים אין משהו ממשי נגד הדת אלא רק נגד המיסיונרים מהסוג שנראה לפעמים באייל. כשהדתיים עצמם יוקיאו את עובדי המיסיון במחנם, חלק מהחילוניים יתקרבו אל הדת והחלק האחר לפחות לא יתעב אותה. הצרה שהחילוניים עסוקים בחייהם והדתיים המתונים עסוקים באמונתם ורק קומץ של סהרורים פאנטיים מחרחרי מלחמה משניאים את שני הציבורים אלו על אלו. ועל זה כווולם משלמים! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |