בתשובה לאורי רדלר, 07/04/05 19:37
בראשית ג' י''ג 291283
אתה מנסה להוכיח שאסור להתערב בהחלטות של אנשים בוגרים. את המטרה הזו אפשר להשיג בהרבה דרכים, אבל אני מתעניין כרגע בחוליה הראשונה. האם אתה חולק על כך שאנשים פועלים (לעתים קרובות מאד) בניגוד לאינטרסים של עצמם?
(דוגמאות: נכנסים להתחיבויות כספיות שאינם יכולים לעמוד בהן, מתפתים לרכוש מוצרים ומתחרטים על כך בדרך הביתה, מתחילים לעשן, מתמכרים לסמים, קונים תכשירי פלא שלא עובדים).

נניח בצד את השאלות הבאות (מי משרה את רוח השטות הזו על אנשים, באיזה כוחות מגנטיים הוא משתמש, האם זה מצדיק התערבות חיצונית, איך מחליטים מהם האינטרסים של כל אחד, האם ההתערבות תועיל), ונשאל שוב: האם אתה מכיר באפשרות שאדם בוגר יודה לך על שמנעת ממנו לגרום נזק לעצמו?
בראשית ג' י''ג 291592
גילוי נאות‏1: אלא"ר.

אני בהחלט מכיר באפשרות כזאת, אבל האפשרות היותר סבירה שאדם כלשהו ימנע ממני כל מיני דברים ש*לדעתו* הם מזיקים מפחידה אותי הרבה יותר. לכן אני מעדיף להסתכן בכל מיני רעות חולות שאני מביא על עצמי, מהתקף לב ועד אבדן חיי נצח בעולם הבא, מאשר לקבל את ההתערבות החיצונית ההיא.
____________
1- אגב, נדמה לי שהוכח פעם בבית המשפט שהרדאר המשטרתי נכשל בגילוי נעות.
בראשית ג' י''ג 291656
בקולנוע הוכח לא פעם שהמלהקים מצטיינים בגילוי נאות.
בראשית ג' י''ג 291895
1כן, בהחלט, חוץ מזה שלא מדובר ברדאר אלא בממל"ז (מד מהירות לייזר), ושזה לא הוכח בבית המשפט, ושהוא לא נכשל בגילוי נעות, אלא להיפך, הוא אפילו הצליח בגילוי נחות.
בראשית ג' י"ג ‏1 291606
מה הקשר לכותרת?

1 "יאמר יהוה אלוהים לאישה, מה-זאת עשית; ותאמר, האישה, הנחש השיאני, ואוכל."
בראשית ג' י''ג 291614
הנחש היה הפרסומאי הראשון.
בראשית ג' י''ג 291726
"נניח בצד את השאלות הבאות (מי משרה את רוח השטות הזו על אנשים, באיזה כוחות מגנטיים הוא משתמש, האם זה מצדיק התערבות חיצונית, איך מחליטים מהם האינטרסים של כל אחד, האם ההתערבות תועיל), ונשאל שוב: האם אתה מכיר באפשרות שאדם בוגר יודה לך על שמנעת ממנו לגרום נזק לעצמו?"

האם יש חשיבות לאפשרות הזו? הרי איננו מדברים על מקרה מבודד כזה או אחר (שבו הדבר אכן ייתכן) אלא באופן התנהגות מערכתי ולא פרסונלי. אין שום טעם בחיפוש אחרי איזה פתרון קסם שימנע מאנשים להיות טיפשים או לעשות טעויות. חוץ מזה, גם אם חושבים שיש, כובד ההנחות המוקדמות גדול מדי. אתה צריך להניח, לדוגמה:
א. יש טוב ורע מוגדרים בנושא הנדון (כלומר, אין מקום לשיפוט ערך סובייקטיבי).
ב. המוסד האמון על הביצוע יודע יותר טוב ממך מה טוב בשבילך.
ג. אם מתברר שהמוסד טעה, הוא לא אחראי.
בראשית ג' י''ג 291736
אלו הנחות מוגזמות. למשל, אנחנו אוסרים על אנשים לנהוג בשכרות או בלי חגורת בטיחות, בלי לסיים קודם לכן את הדיון הפילוסופי בשאלה האם יש טוב ורע מוגדרים או אם יש טוב ורע בכלל.
ההנחה אינה בדיוק שהמוסד ''יודע מה טוב בשבילך'', אלא שהוא מונע ממך להתפתות ולפעול נגד רצונך. אפשר לנסות לטשטש את ההבדל בין שני הדברים האלה, אבל אחרי שהכרת באפשרות שאדם יכול להתפתות לפעול כנגד רצונו, נראה לי שזה מיותר.
בראשית ג' י''ג 291813
נהיגה בשכרות מסכנת לא רק את הנוהג.
חגורות בטיחות הן דוגמא טובה יותר, אלא שכבר דנו עליה ארוכות באייל.
''להתפתות לפעול נגד רצונו'' הוא אוקסימורון.
בראשית ג' י''ג 291825
זה לא אוקסימורון.
בראשית ג' י''ג 291826
(ראה למשל תגובה 291696, הדנה בנושא אחר לגמרי).
בראשית ג' י''ג 291859
ניחא.

(כלומר: אפשר להתווכח על זה, אבל זה לא מעניין במיוחד, כי זה יגיע מהר לשאלה לאיזה מכל ה"רצונות" שלנו אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "עשיתי כך וכך בניגוד לרצוני". בטרמינולגיה שאני מעדיף, כל מה שעשית מתוך בחירה‏1 נעשה מרצונך).
___________
1- בלי להכנס שוב לכל הנושא הזה שעליו כבר דיברתי במאמר שלם. "בחירה" לצרכינו היא מה שאתה חווה כבחירה.
בראשית ג' י''ג 291876
לפי הטרמינולוגיה שאני מעדיף, מה שעשית מתוך בחירה נעשה מרצונך אם אתה לא מתחרט עליו למחרת בבוקר.
בראשית ג' י''ג 291900
אני משתדל לא להתווכח על טרמינולוגיה גם כשהיא נשמעת לי משונה, אבל לא יותר פשוט להגיד שאם אתה מתחרט סימן שהרצון שלך השתנה?

(אבל אם הוא חוזר על אותו מעשה פעם אחר פעם, ומתחרט עליו כל בוקר מחדש, האם לא יהיה נכון להגיד שהרצון האמיתי שלו מבוטא ע"י החרטה ולא המעשה? אה. אני באמת לא צריך להתווכח על טרמינולוגיה).
בראשית ג' י''ג 291960
לפי הטרמינולוגיה שאתה מעדיף, פעמים רבות אני קורא את האייל שלא מתוך בחירה‏1.

1 ואין בכך להעיד דבר על הטרמינולוגיה.
בראשית ג' י''ג 291964
יופי, תיכף בא הרגולטור לאסור עליך את הקריאה באייל.
בראשית ג' י''ג 291925
איך בדיוק אתה מקשר בין שאלתך ("האם אתה מכיר באפשרות שאדם בוגר יודה לך על שמנעת ממנו לגרום נזק לעצמו?") והמסקנה שלך, בעקבות תשובתי החיובית, ש"הכרת באפשרות שאדם יכול להתפתות לפעול כנגד רצונו"?

בין הטענה הראשונית, הסכמתי והמסקנה שלך אין שום קשר.

אדם יכול לרצות לעשות טעויות או שטויות ולהכיר תודה לאדם שמנע ממנו לעשות כן. משמעות הדבר היא שאנשים עשויים לשגות ולהצטער על כך אחר כך, לא שאנשים מתפתים לפעול "נגד רצונם" (זה סתם אוקסימורון, משום שאם אנשים מתפתים לפעול, הרי שהם פועלים מרצון ולכן טיעונך הוא כי "אנשים פועלים מרצונם כנגד רצונם").
בראשית ג' י''ג 291932
תגובה 291876.
בראשית ג' י''ג 291958
נראה לי שכבר למדת באקדמיה את סוד האיפוק, אבל לטעמי אתה מיישם אותו באופן נרחב וכוללני מידי.

האם אתה מתכוון לטעון שלא לכל הרצונות שלנו יש את אותו ערך? שיש רצונות חשובים יותר וחשובים פחות, ואפילו, רחמנא ליצלן, רצונות טובים יותר וטובים פחות?
בראשית ג' י''ג 292593
עוזי ו': תגובה 291876

אם, כן, אתה מקבל את הגדרתי שסוציאליזם או מדינת הרווחה הם רעיונות ומוסדות מזיקים.
בראשית ג' י''ג 292604
זה אכן כך לפי הטרמינולוגיה שאתה מעדיף (כלומר, אתה קורא בשמות האלה ליצורים וירטואליים שהם אכן מוסדות מזיקים).
בראשית ג' י''ג 293005
''זה אכן כך לפי הטרמינולוגיה שאתה מעדיף''

זו הייתה פרודיה על שיטות המחקר האיכותי שאתה מיישם כאן בתגובותיך... לא נקלט, כמסתבר.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים