בתשובה להמסביר לצרכן, 01/04/05 11:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השאלה "איך תקבע את גבולות המדינה באופן המוסרי ביותר שאפשר?" היא בעיניי מסתורית מכדי שאני אשקיע הרבה בלנסות לענות עליה. בקושי אני מצליח להבין מה זה "מוסרי" בעניינים שבהם זה לכאורה ברור (פגיעות של אדם אחד באחר - רצח למשל), ואתה רוצה שאכריע על מוסריות של גבולות? אם אני חייב, אולי אני אנסה לעשות רדוקציה של השאלה למונחים מוסריים שאותם אני קצת יותר מבין - מה שנוגע לבני אדם פרטיים. ואז אשאל כיצד ישפיעו גבולות שונים מעשית על חייהם של בני האדם משני עברי הגבול, ולפי זה לקבוע (לאו דווקא רק במונחים של פגיעה מינימלית; מכיוון שבמוסר עסקינן, אולי אני אחשוב שראוי להתחשב גם בעניינים של אשמה, טובים ורעים וכו'). כדאי לשים לב שכשהשאלה עומדת כך, אי אפשר לצמצם אותה לשרטוט גבול כזה או אחר ולבחינת המצב שיהיה אילו זה יהיה הגבול - כי לדרך שבה נגיע לגבול הזה (מלחמה? פינוי?) גם יש השפעה על חייהם של בני-אדם. לכן, למעשה, השאלה אינה דווקא על גבולות, אלא על כל סוגיה מדינית-צבאית. אצלי אישית התורה, שלא במפתיע, לא משחקת כאן תפקיד. הכרה בינלאומית כן: לא כקלט ישיר להכרעה מוסרית, אלא כקלט להכרעה מה מעשית אפשרי, שיקולי תועלת ונזק וכולי. ממילא יוצא שבדרך שאני חושב על העניין, שיקולי מוסר הם לא מאוד מעניינים (אם כי הם ברקע הדברים). הם מתמצים ב"צריך לקבוע את הגבולות (ליתר דיוק: לקבל החלטות מדיניות וצבאיות באשר הן) כך שיהיה מקסימום טוב לנו ולהם, עם עדיפות מסוימת לנו. ומכאן והלאה זו כבר הופכת לשאלה מעשית (סבוכה מני חקר. בעצם, אולי לא כל כך מעשית, אבל בכל מקרה לא שאלה מוסרית). מתחבאת כאן עדיין החלטה מוסרית, כמה עדיפות (אם בכלל?) לתת לטוב שלנו על שלהם, אבל דווקא בה אין לי תובנות מעניינות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטח לא חייב. זה רק האייל. אם אתה בכל זאת רוצה, רעיון הרדוקציה לבני אדם פרטיים דווקא נראה לי מאוד. "גבולות המדינה" הוא השטח שאותו קבוצת אנשים פרטיים, עם אינטרס משותף, מקצים לעצמם כך שהשטח הופך להיות קניינם המשותף. השאלות הנוספות שהעלת חשובות כמו גם השאלות שעלו בפתיל הזה בקשר לפרשנות פוליטית ודיפלומטיה, אבל קשה לי לראות איך הן משפיעות על שיקוליו של אדם יחיד (כמוני וכמוך) כשהוא מתמודד עם השאלה "איך תקבע את גבולות המדינה באופן מוסרי?". לדעתי, במיוחד לאור הרדוקציה שעשית, זה דומה מאוד לשאלה "איך תקבע את גבולות השדה הפרטי שלך באופן מוסרי?" בשני המיקרים, תקן אותי אם אטעה, "כוח" לא יהיה הקריטריון שתציע. העובדה שאתה חזק מספיק כדי לקבוע את גבולות השדה שלך (או המדינה שלנו) כאוות נפשך, יכולה להוות בסיס מעשי אבל לא תטען שהיא בסיס מוסרי. גם עובדת הפינוי לא נשמעת לי בסיס מוסרי. אם תפלוש לדירתי ותתמקם שם בשעה שאני מאושפז בבית חולים, כשאחלים ואחזור הביתה לא יהיה זה מוסרי לפנותך? ההתמקמות שלך בדירתי היא עוול מלכתחילה, האם הנצחתו לא תחשב לחטא? ומה עניין המילחמה לכאן? אני מבין שזה מוסרי להכות באויב שהתחיל במלחמה (בבחינת "הבא להורגך...") אבל יש מי שטןען היום שזה גם מוסרי לספח את אדמותיו ולהפוך את הגברים לעבדים ואת נשותיהם לשפחות ופילגשים, כמו שהיה בעולם העתיק? האם ניצחון של עירק בכווית היה נותן להם זכות מוסרית על אדמות כווית? יוצא שההצדקה ה"מוסרית" היחידה שאנשים נותנים לסיפוח השטחים הוא ש"הם של העם היהודי כי כתוב בתורה שה' הבטיחם לצאצאי אברהם אבינו - לך נתתיה". אבל אם אצל רוב הישראלים - כמוך - התורה לא משחקת כאן שום תפקיד, אין שום בסיס מוסרי לסיפוח וכל הבירבורים על מוסר וגילגולי העיניים אינם אלא כיסוי ל"כל דאלים גבר". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |