בתשובה למני אביב, 17/03/05 18:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דר' אסתר אלכסנדר, פרופ' מאיר ווגר 23.11.02 1 ) פער הפער בין רמת ההכנסה של העשירים לבין רמת ההכנסה של השכירים גדול מאד. הפער גדל במיוחד בעשרת השנים האחרונות. נוכל לייצג את הפער הזה על פי היחס בין רמת ההכנסה של המאון העליון של העצמאים לבין ההכנסה התיכונה של השכירים (כלומר, ההכנסה שמחצית השכירים מרוויחים יותר ממנה, ומחצית- פחות). הפער הזה היה 16:1 בשנת 1992 ; בשנת 2000 עלה פער זה ל- 90:1 . בשנתיים האחרונות הוא ירד קצת (כתוצאה מהתפוצצות בועת ההיי-טק) ובינואר 2002 הוא הגיע ל- 75:1 (לפי הדו"ח השנתי של מנהל הכנסות המדינה, לוח ז-5 ולוח ז-6). מאחר ואנו מתייחסים להכנסה התיכונה של השכירים, השכר הנמוך מאד של העניים (שני או שלושת העשירונים הנמוכים) אינו בא לידי ביטוי ביחס הנ"ל, והוא מתייחס לשכיר "ממוצע". (השכר התיכון ב-2002 הוא 4811 ₪ לחודש, והכנסת המאון העליון של העצמאים היא 362076 ₪ לחודש). לגבי העניים, שהכנסתם היא פחות ממחצית השכר התיכון (כלומר, פחות מ-2400 ₪ לחודש), מועלית הטענה שאלה אנשים המסרבים לעבוד. טענה זו אינה נכונה. כשליש מהעניים הם עובדים, ועוד חלק משמעותי הם גמלאים שעבדו כל ימי חייהם. חלק אחר הם מובטלים מאונס ולא מרצון. סרבני העבודה הם רק חלק קטן מהעניים. הציבור, ואף כתבים כלכליים, אינם מודעים לעליה העצומה בפער הזה בעשרת השנים האחרונות; הפער של 16:1 שהיה קיים בשנת 1992 היה גדול במקצת מן הפער בקהילייה האירופית, אך קטן מן הפער בארה"ב. הפער הקיים היום אינו קיים בשום מדינה מערבית והוא מאפיין מדינות עולם שלישי כקונגו וניגריה. חשוב להביא נתונים אלה לידיעת הציבור. טענה המובאת להצדקת הפער הענק הזה, היא שהעשירים (שהכנסתם עולה על מיליון דולר לשנה) עובדים קשה מאד, מייצרים, מספקים עבודה לשכירים שעובדים תחתיהם, ומשלמים מסים. לכן ההכנסה הגבוהה שלהם אכן מגיעה להם. לגבי המסים, הודה שר-האוצר לשעבר יעקב נאמן, שהעשירים משלמים בפועל מס של 25% (מהברוטו) כתוצאה של שירותים של עורכי-דין ממולחים (כמו נאמן) או רואי-חשבון (כמו יאיר רבינוביץ'); שכבות הביניים משלמות 60%. אם מסתכלים על זה כמס מהנטו, העשירים משלמים 33% ואילו שכבות הביניים משלמות 150% , כלומר פי 5 יותר. "רפורמת" רבינוביץ' מקטינה את המס על העשירים בחצי, ומעלה את המס על שכבות הביניים. לגבי אספקת עבודה, בעשר השנים בהן עלה הפער פי חמש, נוצרה אבטלה המונית. טענה כזו הועלתה ע"י העשירים ובאי-כוחם בזמנו בארה"ב לפני כמאה שנה. אז קראו לעשירים בארה"ב (משפחות רוקפלר, הרימן, מורגן, הרסט ואחרות) בשם "ברונים שודדים". אך אז הקימו העשירים תעשיות שלא היו קיימות קודם לכן; תעשיית הנפט, מסילות הברזל, המכוניות, בנקאות השקעות בקנה מידה גדול, הבורסה, וכו'. הברונים השודדים שלנו לא הקימו תעשיות; הם השתלטו על תעשיות שהוקמו על ידי המדינה וההסתדרות באמצעות קשרים ודילים. גם בארה"ב הגיעו בימיו של הנשיא תיאודור רוזוולט למסקנה שצריך להחליש את כוחם של הברונים השודדים באמצעות חקיקה ולמנוע מהם לשלוט בכלכלת המדינה. אצלנו הפולחן של ההון הגדול גורם לכך שכסדום היינו, ולעמורה דמינו. 2) משכנתאות לזוגות צעירים. המשכנתאות לדירות בארץ גבוהות מאד, הן בגלל המחיר הגבוה של הדיור (בהשוואה לשכר; דירה עולה כ-15 שנות עבודה), והן בגלל הריבית הגבוהה. משכנתא זו גורמת לכך שגם שכירים ברמת שכר "ממוצעת" נופלים מתחת לקו-העוני כאשר מחסירים מן השכר את המשכנתא שהם צריכים לשלם. אנו מציעים לסבסד את הריבית על המשכנתא לזוגות צעירים מתקציב המדינה. זה יאפשר לזוגות צעירים רבים לרכוש דיור, ויחדש את תנופת הבניה. הטענות המועלות נגד מדיניות כזו הן משני סוגים: ראשית, שזה מגדיל את הגירעון בתקציב, ושנית, שהתערבות המדינה בשוק הבניה היא כביכול בלתי מוסרית. לגבי הטענה הראשונה, הגדלת הכנסות המדינה ממיסים בעקבות חידוש תנופת הבניה, תכסה את עלות סבסוד הריבית על המשכנתאות ולכן הגירעון לא יגדל. לגבי הטענה השניה, אנו חולקים עליה באופן עקרוני. כאשר נמכרו הדירות של עמידר לדייריהן, הובטח לנו שהכספים שיתקבלו יהיו מופנים לדיור של זוגות צעירים. לאן נעלמו כספים אלה ? 3) ריבית הריבית הגבוהה במשק גורמת למפעלים רבים, בעיקר בגודל בינוני, להתמוטט ולהיסגר, תוך כדי פיטורי עובדיהם. בחקלאות, זה גורם לעזיבת יישובים והפקרת אדמותיהם. הנימוק לשער הריבית הגבוה (שאינו קיים כמעט בשום מקום בעולם) הוא הצורך בשמירת ערך השקל. אך אפשר לשמור על ערך השקל גם ע"י החזרת הפיקוח על מטבע זר ועל תנועות ההון לחו"ל, ויחד עם זה להוריד את שער הריבית במידה ניכרת. (פרופ' שטיגליץ, חתן פרס נובל, בספרו Globalization and its Discontent ממליץ על דרך זו). מדיניות כזו תגרום להורדה ניכרת של רמת האבטלה, ותמנע התמוטטות מפעלים נוספים, ותחדש את הצמיחה במשק.4) רפורמת רבינוביץ' רפורמת רבינוביץ' מורידה את שיעור המס על רווחי-הון של בעלי עניין בבורסה מ-50% ל-25% . דבר זה לא הובא לידיעת הציבור, ואף הוסתר בטענות כזב; למשל הטענה כאילו רפורמת רבינוביץ' מטילה מס על רווחי-הון, שלא היה קיים לפני הרפורמה. לפני הרפורמה היה קיים מס על רווחי-הון של בעלי-עניין בבורסה, בשיעור של 50% . לא היה קיים מס על רווחי-הון של הציבור הרחב, אבל הציבור הרחב רק הפסיד בבורסה (שערי קרנות-נאמנות של מניות ירדו בשיעור של כ-75%, כך שהציבור הרחב הפסיד את מרבית השקעתו). מאחר שרווחי-הון בבורסה של הציבור הרחב אינם קיימים, גם לא ייגבה מהם מס משמעותי בעקבות רפורמת רבינוביץ'. הקטנת המס על בעלי-עניין, שרווחי ההון שלהם עצומים, תגרום למפולת בגביית המסים של המדינה ולמפולת של כלכלת המדינה. כן מטילה רפורמת רבינוביץ' מס על הריבית של אג"ח שקלי. מאחר והרבית נטו נקבעת ע"י כוחות השוק, הביא דבר זה מיד להעלאת הריבית ברוטו כדי לגלם את המס. העלאת ריבית הברוטו (שהמדינה צריכה לשלם) מקזזת מיד כל הכנסה מהמס בעקבות רפורמת רבינוביץ'. כך שטענת ועדת רבינוביץ' שמס זה יגדיל את הכנסות המדינה ממיסים, היא כוזבת. להעלאת ריבית הברוטו לרמה דו-ספרתית יש השפעה פסיכולוגית, של הפיכת אגרות-החוב של המדינה לאג"ח זבל. יש להשעות מיד את רפורמת רבינוביץ', ולהקים ועדת חקירה ממשלתית שתבדוק האם אין לכאורה בטענות והצעות ועדת רבינוביץ' משום מרמה והפרת אמונים. 5) עיכוב תשלומים לספקים של מערכת הביטחון, ולעיריות. לאחרונה הפסיק משרד הביטחון להעביר תשלומים לספקים שלו עבור מוצרים ושירותים שמערכת הביטחון רכשה; זה בא בעקבות הפסקת העברת התקציבים מהאוצר למשרד הביטחון. דבר דומה קורה בעיריות. הספקים אינם מסוגלים לקבל אשראי בבנקים, אפילו לא בריבית קצוצה, והם עומדים בפני התמוטטות. מערכת הביטחון רוכשת מוצרים ושירותים מספקים מאז הקמת המדינה, ודבר כזה לא התרחש מעולם, אפילו לא כאשר התנאים הכלכליים במדינה היו קשים פי כמה מאלה כיום. מערכת הביטחון תלויה בספקים, שהם חלק אינטגרלי של המערכת. בלעדיהם, המערכת לא תוכל לתפקד, ולא יהיה לנו שום ביטחון. ואילו לאנשים הבכירים – ראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר – פשוט לא איכפת. אולי הם מוכנים להעביר קצת תקציבים לפרויקטים שיש להם חשיפה תקשורתית גדולה, כמו גדר הביטחון. אך מטבע הדברים, אי אפשר להעניק חשיפה תקשורתית לרוב הפרויקטים של מערכת הביטחון. הספקים שייכים ברובם לשכבות הביניים, שאין להם כוח פוליטי וקשרים, ולכן פשוט רומסים אותם. הרס הספקים גם יגרום לפיטורי העובדים ולהגדלת האבטלה, וגם זה לא איכפת למנהיגינו. ואיך אותם מנהיגים אפילו מעיזים לדבר על צמיחה ! 6) השקעות בתשתית מצב ההשקעות בחשמל, מים, תחבורה, ובריאות הוא גרוע ביותר. בייצור חשמל אין היום שום רזרבות, ויום קיץ חם יגרום לקריסת המערכת. במשק המים – הכינרת מתייבשת, ואילו מאות מיליונים מ"ק מי שופכין מטוהרים נשפכים לים, מחוסר מערכת צינורות למחזור המים לחקלאות. בתחבורה, עוד התורכים לפני מאה שנה בנו מסילת ברזל לירושלים, וישראל המודרנית, פאר ההיי-טק, אינה מסוגלת לכך (בינתיים). במערכת הבריאות, זה עשרות שנים שלא הוקם בית-חולים חדש, והוצאות הממשלה לבריאות הציבור ירדו מאז התקבל חוק הבריאות מ-50% (מתקציב הבריאות הציבורית) לכ-20% . הסיבה העיקרית לשיתוק ההשקעות במערכת החשמל היא הקונצפציה שצריך להפריט את ייצור החשמל ע"י הקמת תחנות-כוח פרטיות קטנות המופעלות בגז, במקום תחנת-כוח גדולה של חברת החשמל המופעלת בפחם (הפעלה בפחם היא הרבה יותר זולה מהפעלה בגז). יש ציפיות לכך שתחנות כוח פרטיות תהיינה מופעלות ע"י כוח עבודה זמני זול, המסופק ע"י חברות כוח אדם, וזה יאפשר את שחיקת שכר העובדים. המטרה של שבירת הארגון המקצועי של עובדי חברת החשמל מקדשת את כל האמצעים. במשק המים, מפעיל משרד האוצר לחץ מתמשך לכך שתינתן לו הסמכות לקבוע את מחיר המים לכל חקלאי באופן פרטני (לפי היבול שיגדלו – עגבניות או תפוזים ? לפי חברת השיווק שבאמצעותה ישווקו את התוצרת החקלאית ? לא מאפשרים לציבור לדעת). כל זמן שלא ניתנה לפקידי האוצר הסמכות הזאת, הם שיתקו את פיתוח מערכת המים, הן בהתפלה והן בהקמת מערכת צינורות להובלת מי הקולחין. השיקולים לפיתוח התשתיות צריכים להיות לאומיים, ולא שיקולים סקטוריאליים של פקידי האוצר, ההון הגדול, או סקטורים קטנים אחרים. (זוכרים את ההתבטאות של יצחק רבין המנוח על "הפוגלים האלה" ? זוכרים את דו"ח ועדת בייסקי על ויסות מניות הבנקים, וההתעלמות הצינית של פקידי האוצר מהמלצותיו ?). ההשקעה בתשתיות חיונית לצמיחה, להקטנת האבטלה, ואפילו למניעת קריסה של משק המדינה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |