בתשובה להאייל האלמוני, 12/03/05 6:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם כתבה זו מדברת על עוני *יחסי* הנובע מההבדלים בין העשיר ביותר לעני ביותר (וקו העוני בישראל אף הוא מוגדר באופן יחסי לפער זה), ולכן אתה מחזק את הטיעון שלי ולא את טיעוני האלמנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוני יחסי הוא עוני מוחלט. והיתר צא ולמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי קיים הבדל בין מוחלט ליחסי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא! כי הכל יחסי כי עני בישראל לא מושווה לעני בליבריה. כי הילדה הכי יפה בגן היא יפה אבסולוטית - כי אין פורמט אחר להשוואה. כי הכל יחסי = הכל מוחלט בקונטקסט מוסכם (למשל: עני בישראל) כי מדובר על מציאות אחת בזמן אחד במקום אחד עם אוכלוסיה מסוימת. אבל אין ספק שעני ב-2005 יהיה יותר עני מאשר עני ב -2003 והמצב ימשיך ויורע אם ימשיכו את המדיניות האיומה שנוקטים בה כעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע שעני ב 2005 יהיה יותר עני מזה של 2003? ומה בדיוק במדיניות הננקטת כיום מגביר את העוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא חלו שינויים, הגדרת האו"ם לעוני אבסולוטי היא דולר (או פחות) לנפש ליום. בארבעה דולר ליום, יכול אדם להתקיים בהודו מבלי שיצטרך לאסוף את מזונו מפחי האשפה, ומבלי שיאלץ לישון מתחת לגשרים או לחלוק חדר עם אנשים נוספים (אלה שחזרו משם לאחרונה מוזמנים לעדכן אותי). איפה בתחומי הקו הירוק אתה יכול לקבל תנאים דומים בארבעה דולר ליום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי מדבר על עוני אבסולוטי עפ"י הגדרת האום? הטענה היא שהעוני בקריטריונים הישראליים האבסולוטיים נעשה יותר נוח, אולם קו העוני, שהינו קו יחסי ולא אבסולוטי, עדיין מציב חלק ניכר מהאוכלוסיה מתחתיו בשל גידול בפערי ההכנסות (תופעה צפויה במעבר חד בשיטה אחת לאחרת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדרה כמו ''לא יכול להתקיים מבלי שיצטרך לאסוף את מזונו מפחי האשפה'', אף שהיא מעט סובייקטיבית (יש כאלה שדווקא לוקחים שאריות משולחנות האוכל במסעדה, יש כאלו שצריכים לאכול פחות), היא די אבסולוטית, בניגוד להגדרה של האו''ם. אנחנו רוצים ליצור הפרדה כלשהי בין עוני שמכריח אנשים לחטט בפחי הזבל ובין ''עוני'' שבו לך יש יאכטה אחת אבל לכל השכנים שלך יש עשר ואתה מה זה כועס על הפערים החברתיים ועל חוסר הצדק החברתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השתמשת ביאכטה כדוגמא משום שכיום זהו מוצר מותרות יקר. אדם שיש לו יאכטה, יכול למכור אותה ולחיות מתמורתה מספר שנים ברמה שמתאפשרת מהמשכורת הממוצעת במשק. בסוף שנות השבעים היית יכול לבצע תרגיל דומה אם היתה לך טלוויזיה צבעונית "29 (החלף את השנים בחודשים). מכירת טלוויזיה כזו בימינו תספיק אולי לשבועיים, כך שמכירתה לא תשנה באופן מהותי את מצבך (אם נרשה לעצמנו להזניח את ההשפעה החיובית או השלילית שעשויה להיות לצעד כזה על איכות חיי המוכר). אם בעוד 30 שנה מחיר היאכטה יהיה בערך כמו שכר דירה לחודשיים, יתכן שיהיו אנשים עניים שברשותם רק יאכטה אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שהכוונה שלי לא הובנה כראוי, אם כן. כשאני מדבר על "עוני יחסי" ומשתמש בדוגמא של יאכטות, הכוונה למצב בו אדם כלשהו חי ברווחה כלכלית גדולה מאוד, כך שלעולם לא ייאלץ לתהות מאיפה תגיע אליו הארוחה הבאה שלו, אבל רמת מוצרי המותרות שלו אינה גבוהה כמו זו של רוב החברה. כלומר, החלף "יאכטה" בחברת השפע העתידית שלך במה שייחשב מוצר המותרות *שלה*. אגב, ייתכן שהעובדה שמה שפעם היה שיא השכלול היום ניתן לקנייה בכמה גרושים אומרת משהו על שיפור "אבסולוטי" של החברה, אבל לא ניכנס לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתך הובנה מצויין, ובאופן כללי אני די שותף לרעיון. רק ניסיתי להצביע על הבעייתיות שבהצגת הטיעונים (יאכטות וכיו"ב), מאחר והיא מרבה לחזור על עצמה בוריאציות כאלו ואחרות. גם אם בתחומים רבים החיים כיום נוחים יותר מבעבר, המצוקה שמביאה אנשים לכדי ליקוט שיירי מזון, דומה מאד למה שהיתה פעם. הזילזול באפקט הפסיכולוגי שיש להשוואה בין אדם לסביבתו נראה לי תמוה. אם מצבך הכלכלי היה פוטר אותך מלתהות מנין תגיע ארוחתך הבאה ואיך תשלם את עלויות המגורים, אבל לא מאפשר לך ללמוד באוניברסיטה (אנשים רבים חיים בלי זה, חלקם אפילו די מרוצים), האם היית מחשיב את מצבך הכלכלי כמספק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק בקשר להצגת הטיעונים, ואנסה להתנסח יותר מדוייק בפעם הבאה. אני מסכים שהמצוקה של היום דומה לזו של פעם, אבל אני בכל זאת חושב, למרות שאין לי ביסוס אמפירי, שהמצב הכללי טוב יותר, גם עבור החלשים. אני לא מזלזל באפקט הפסיכולוגי; אני בטוח שמאוד קשה לאלו שנאלצים לאכול כל הזמן עוף. העניין הוא שכל עוד יש אנשים שאפילו עוף אין להם, והבחירה היא למי מהם אני מעדיף לסייע, אני אעדיף את השני. כמו כן, אני חושב שניתן לעזור לאלו עם הבעיות הפסיכולוגיות בדרכים שונות (פסיכולוגיות?) מאשר לספק להם את תביעותיהם, בעוד שלמי שאין לו אוכל ולא מסוגל להשיג כזה בכוחות עצמו אין ממש איך לעזור אלא אם מספקים לו אוכל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |