|
||||
|
||||
שכחת לציין שבית מקדש הוא לא המצאה יהודית. לכל העמים במזרח הקדום (למיטב ידיעתי) היו בתי מקדש שנים רבות לפני (ולתקופה ממושכת אחרי) אלו היהודיים. מי ששמרו על המסורת ממש עד לימינו הם המוסלמים, שאצלם מצוות העליה לרגל עדיין קיימת. אני מניח שתחושת הקדושה השורה באזור הכעבה מהווה, בעבורם, את אותו אלמנט שחסר בחוויה הדתית של יהודים מאמינים. דרך אגב, אני מניח שהמוסלמים בטוחים שהכעבה במכה מהווה את מקום הפולחן האולטימטיבי שאין בלתו, ממש כפי שאת מתארת את בית המקדש, ואני בטוח שיש להם הנמקות מצוינות לכך שלא מדובר בעבודת אלילים אלא באמונה עמוקה ורוחנית באל אחד. אני נזכר בשיחה שהיתה לי פעם עם בחור צרפתי, נוצרי מאמין. דיברנו על ירושלים והוא אמר שאיננו רוצה לבקר בה, מפני שיש לו בראש תמונה טהורה של עיר שהיא מרכז רוחני של צדק ושלום. מה שהוא אמר היה שאם יבקר בירושלים האמיתית, הוא חושב שהחוויה מהעיר הממשית - עם הלכלוך והריחות ומוכרים תאבי בצע ועם רמאים המתפרנסים מהונאת תיירים - תלכלך גם את הירושלים הטהורה, הרוחנית, שאליה הוא מתכוון מתוך תפילה. ועל הטוהר הזה הוא רצה מאד לשמור. אני חושב שיש משהו יפה בתחושה הזו שלו, שיש דברים שצריכים להשאר במישור המטאפיזי. |
|
||||
|
||||
מעניין, הסיפור של הבחור הצרפתי נשמע לי כהד של סיפור ישו הבוגר נכנס לירושלים. יש לזה באמת ניחוח מאד נוצרי. |
|
||||
|
||||
אני התלבטתי האם להגיע למפגש האיילים, כי חששתי קצת לראות איך החבר'ה האלו עם השמות הכחולים *באמת* נראים. |
|
||||
|
||||
מילא השמות, תאר לעצמך איך החבר'ה האלו עם הראשים הכחולים *באמת* נראים. |
|
||||
|
||||
ומעניין שדווקא בתקופה שבית המקדש היה קיים צמחה הנצרות, שגרמה כל כך הרבה סבל ליהודים. |
|
||||
|
||||
זו הסתכלות פשטנית משהו (לא שהתובנה שלי קודם לא היתה פשטנית גם היא). הנצרות המקורית היתה שונה במידת מה, במיוחד ביחס ליהודים, מהנצרות כפי שעוצבה על ידי פאולוס ואח"כ בוועידת ניקאה ואחר כך במהלך הדורות עד לגיבוש הדוקטרינה כלפי היהודים (שהשתנתה אף היא בותיקן 2 בשנת 1963), שלא לדבר על ההתפצלות לזרמים שונים שגם אצלהם ההשקפה על היהדות מכסה ספקטרום רחב. |
|
||||
|
||||
דווקא מנקודת מבט יהודית דתית, שמניחה שבית המקדש משרה סביבו שלווה ובטחון, מעניין להבין איך ייתכן שדווקא בתקופת הזוהר של בית המקדש, תוך כדי פעולת הסנהדרין, הפציעה בארץ יהודה דת חדשה שבגלגוליה המאוחרים יותר פגעה קשות ביהודים. אם זה מה שהביא עלינו בית המקדש השני, מה יביא איתו המקדש הבא? |
|
||||
|
||||
דתיים יחלצו מזה דווקא בקלות יחסית, כי זו דווקא לא תקופת הזוהר של בית המקדש כפי שיהודים דתיים היו רוצים לראות אותו, אותו שיפץ ופיאר הורדוס, החצי אדומי. כריכת בית המקדש עם הסנהדרין אינה תקפה כאן לדעתי, שכן מדובר בתקופה (שכבר התחילה עם בניין בית שני) שבה החל להתרחק מרכז העשייה היהודית מהקרבת הקורבנות במקדש לכיוון הפלפול והפלמוס שהוא היום מרכז היהדות הרבנית. ופטור בלי קישור למאמר של אסף ענברי אי אפשר: תקופת האבן: http://inbari.co.il/stone.htm |
|
||||
|
||||
ראשית כל, המאמר מעניין. תודה. אני מנחש שהעובדה שניצה לא הגיבה עד כה מעידה שאין זו שאלה טריביאלית עבור יהודים מאמינים. מדובר לא רק בהקמת מקדש נוסף, אלא ביצירת מרכז רוחני שצריך להיות שונה משני קודמיו. האם בוני המקדש החדשים מתכננים להמנע מטעויות העבר, או שמא לחזור עליהן ואף לשחזר אותן? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |