בתשובה לאייל בדוי, 03/03/05 12:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה צודק, זאת קפיצה מסוג אחר. איך מתקשר זה שאין רצון חופשי לזה שמוות "מתוכנת" של תא בודד מקביל בסיבותיו למוות של כל האורגניזם? האם אתה רומז לכך שכמו שלתא יש מנגנונים להשמדה עצמית אז גם במוח יש כאילו מנגנונים? אני אולי אפילו מסכים איתך, אבל מכאן להסיק שה"תיכנות" של התאים הבודדים *גורר* את קיום מנגנון ההתאבדות באורגניזם, נראה לי מוזר. זה בערך כמו לטעון שמשיכה חשמלית בין מטענים מנוגדים ומשיכה מינית בין זכר ונקבה נובעים מאותו מקור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם תפרוט משיכה מינית לנוירוטרנסמיטורים ותהליכים כימיים תגלה שאכן בבסיס המשיכה המינית נמצא הכוח האלקטרומגנטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ואם תפרוט את משוואות מקסוול תגלה שמקור המשיכה המינית הוא האריתמטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל בקנה המידה הזה האנלוגיה נעלמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני בטוח מה הסקת מדבריי ואיך, אני מקווה שזה לא נרמז בהם. ייתכן שאיני מבין את תגובתך היטב. רצון חופשי הוא רובד מעל לדיון הנוכחי, סבורני שעל שלל אמונותינו רצוי ונתעלם ממנו. בכל מקרה, קיים או לא, הוא ברקע העניין. (הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו שמצוי ברקע של רצון חופשי הוא שאלת קיום הזמן, אבל נחזור לדיוננו). ההקבלה היחידה שביצעתי (אני מקווה) היא בין אפופטוזיס של תא ספציפי כתוצאה של סיגנלים חיצוניים, להתאבדות של אדם (מדוכא וכו') כתוצאה מאינטראקציה של אופיו והחברה שמסביבו. אפופטוזיס למיטב ידיעתי מתרחש בחלק ניכר משלבי החיים של האורגניזם הרב תאי, ולאורגניזם עצמו זה לא מפריע. מבחינת המוח אנחנו כנראה נולדים עם עודף תאים, למיטב הבנתי (בלי קשר לאפופטוזיס) 30,000 כאלה מתים כל יום בלי החלפה, וזה לא מפריע בטווח המיידי. המוות הטבעי של האורגניזם הוא כנראה תוצאה של "הצטברות טעויות" לפי גרסת בעיית הטלומרים המוכרת לי, ובכל מקרה, אין כאן קשר מידי/ברור לאפופטוזיס או להתאבדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה זה שהכנסת רצון חופשי לתמונה. בוא תסביר למה התכוונת פה: < הקפיצה עליה אתה כותב, למרות שבהחלט מדובר ברמות שונות של מורכבות, אינה כה קפיצתית בעיניי, משום שאני שולל "רצון חופשי".>
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם מוכרחים. בהישלל רצון חופשי כל השאר הוא דטרמינסטי (דמוי מכני) או אקראי. תודעה היא סתם דבר (פיזי או אחר) שהמוח יוצר, כמו שאנזימי עיכול הם סתם דברים אחרים. מכאן, שהתאבדות של תא אינה תוצאה של הרצון שלו להתאבד והתאבדות של אדם כנ"ל. אלה הם בסך הכל (בסך הכל גדול) תיאורים של מצבים. ייתכן שאינך מסכים אתי, תשתמש בזה רק אם זה מחוייב לדיון העכשווי בבקשה :), בטח התקוטטו על זה בדיון אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שחשבתי שאמרת, והיה נדמה לי שהגבתי בהתאם. אבל שוב, מכך שאנו מגלים שיש תנאים מסויימים שגורמים ל*תאים* להשמיד את עצמם, לא נובע שכל יצור עם רביה מינית סופו למות. מצד שני, אין שום רבותא בהערה שתחת תנאים מסוימים, יצור חי עשוי להרוג את עצמו. אני גם לא מתכוון להתקוטט על ההבדל בין "יצור מת *סתם*" לבין "יצור הרג את עצמו". במקרים רבים ההבדל ברור גם מבלי להגדירו במדויק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני לא מצליח להבין איפה אני מאבד אותך. אם אתה מבין זאת מתגובותיי, אשמח אם תבהיר לי. למיטב ידיעתי כל יצור עם רביה מינית סופו למות בשל כשלי המערכת שלו. אנחנו מסכימים שהתאבדות על פניה היא עניין אחר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |