בתשובה לאורי רדלר, 01/03/05 21:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"כל אשראי יבוא יומו" - נניח לרגע שזה נכון. עדיין עומדת השאלה *מתי* יבוא יומו של האשראי. אם זה יקרה בעוד עשר שנים (מכיר אנשים שחיים באוברדראט תקופה כזאת?) הרי שיש לך תקופה לא קצרה בה האשראי שימש, מכל בחינה מעשית, כהדפסת כסף (במקרה של אשראי בנקאי: לא כולו, כי חלק ממנו הבנק מחוייב להחזיק במרתפי בנק ישראל או משהו כזה). למען האמת, ההנחה "כל אשראי יבוא יומו" לא נכונה אפילו בטווח הארוך, אלא אם כן אתה מאמין שביום מהימים האשראי הכללי יתאפס מסיבות כלשהן. אני מסכים שהאשראי אינו יכול לגדול בלי הגבלה, שכן יהיו אלה שישימו לב לגודלו ויתחילו למכור דולרים, אבל שינויים לכאן ולכאן לא מחייבים התערבות ממשלתית. כשהכניסו לארץ את כרטיסי האשראי, גרמו באופן מעשי להגדלת האשראי הכללי שבידי הציבור. לזה היתה, ללא ספק, השפעה אינפלציונית. בעולם המודרני לא מעט תחמניסטנים כן מכירים בחרסים האשראיסטנים, שכן הם יודעים שבאמצעותם הם יוכלו לרכוש את ספריו של סוקרטס (לא בלי הגבלה, כמובן, כפי שכבר אמרתי). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה "מתי יבוא יומו של האשראי" אינה באמת חשובה, אם מכירים בעקרון שהוא יבוא. אשראי ללא כיסוי הוא סוג של תרמית: גורם כלשהו מעמיד פנים שיש לו כיסוי למה שאין לו כיסוי. מאחר ומדובר בתרמית ועוד בתרמית מתגלגלת, הגלגול אינו "ישר" במובן שאותו סכום כסף מגולגל אלא מצטבר, משום שרמאי האשראי צריך להמשיך ולגלגל גם את הסכום המקורי של התרמית וגם את התוספות לה. ברגע שהאמון באותו גורם מתערער ואנשים חדלים להאמין בכך שיש כיסוי מלא לגלגול הכספים, הנפילה באה מהר מאוד ואז, בניגוד לטענתך, האשראי מתאפס גם מתאפס. קח לדוגמה את אנרון, סוג של תרמית אשראי מסוג זה: בתוך שנה – פוף! – התאפסו להם כמאתיים מיליארד דולר. גם האשראי המדינתי ("האשראי הכללי") יכול להתאפס באבו-אבוה. והוא גם מתאפס. אין צורך בחקר עמוק וממושך – פשוט הבט בכמה דוגמאות של מדינות שברגע שדירוג האשראי שלהן הגיע למדרגת חדלות פרעון הן פשוט התמוטטו כמו ערימת קרשים והכסף שבידי אזרחי המדינה הפך כמעט חסר ערך בתוך זמן קצר. בדוגמה שלי, נקודת המשבר הייתה המפגש עם הערכה חיצונית שאינה תלויה בהקשר הפנימי של האשראיסטנים. אתה יכול לגלגל את העניינים מעט הלאה, אבל בסופו של דבר זו הנקודה שבה מגיע יומו של האשראי – במקום שבו הוא נפגש בהערכה שאינה תלויה בקביעות הפנימיות של מדינה מסויימת אלא נאמדת מול הערכה חיצונית של ממשות וחדלי הפרעון יוצאים לאור. לגבי אמירתך ביחס לכרטיסי האשראי – היא לא נכונה. אין קשר הכרחי בין כרטיסי אשראי לתהליך אינפלציוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אתייחס למשפט האחרון, כי נדמה לי שממנו נוכל להבין הכל. ביום מסויים נכנסה חברת "ויזה" לארץ, ופתחה בפני האזרח הקטן אפשרות להגדיל את האשראי שלו בכמה אלפי שקלים לחודש. מליון אזרחים קפצו על המציאה וכל אחד מהם הגדיל את האשראי שלו באלף ש"ח בממוצע. זה אומר שבאותו כוח הקניה הכלל-ארצי גדל במיליארד שקל. לזה אין השפעה אינפלציונית? אתה צריך להסביר לי למה. (ואם תגיד: כן, אבל השפעה קצרת טווח לחודש אחד בלבד, לא אתווכח איתך, אבל נ-ב כן. הם יגידו - אם הבנתי נכון - שגודל האשראי הכללי הוא כזה ששינויים "קצרי טווח" מחודש אחד לשני מקנים לבעלי ההון שליטה על האינפלציה בהתאם לאינטרסים הזמניים שלהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זה אומר שבאותו חודש כוח הקניה'' וגו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ביום מסויים נכנסה חברת "ויזה" לארץ, ופתחה בפני האזרח הקטן אפשרות להגדיל את האשראי שלו בכמה אלפי שקלים לחודש. מליון אזרחים קפצו על המציאה וכל אחד מהם הגדיל את האשראי שלו באלף ש"ח בממוצע. זה אומר שבאותו כוח הקניה הכלל-ארצי גדל במיליארד שקל. לזה אין השפעה אינפלציונית? אתה צריך להסביר לי למה." אם נתייחס למצב בארץ, האשראי הוא למעשה סוג של הלוואה, שהבטוחות לה הן בחלקן או ברובן חסכונות בבנק ושאריתה סתם הלוואה נושאת ריבית. למעשה, אלו אותם כללים בדיוק ששררו לפני היות ויזה, רק במתכונת נוחה יותר, כיוון שבאמצעות כרטיס אשראי אתה יכול ליטול הלוואות קטנות עד היקף מסויים בלי דין ודברים ישיר מול הבנק. היקף האשראי לא השתנה מהותית בעקבות זאת. כמובן שייתכן שכרטיסי אשראי, כחלק משינוי כללי יותר בדפוסי צריכה, עודדו נטילת הלוואות לעתים תכופות יותר ובאופן מבוקר פחות (בגלל אפקט "אי הממשות" שיש להלוואה כזו), אבל הכרטיס כשלעצמו אינו הליך אינפלציוני כלל. "(ואם תגיד: כן, אבל השפעה קצרת טווח לחודש אחד בלבד... נ-ב יגידו... שגודל האשראי הכללי הוא כזה ששינויים "קצרי טווח" מחודש אחד לשני מקנים לבעלי ההון שליטה על האינפלציה בהתאם לאינטרסים הזמניים שלהם)." אם אכן יאמרו זאת הנחת היסוד תהיה שאחרי הרחבת האשראי המונה "מתאפס" ואין צורך להחזיר את ההלוואות. כלומר, אם הרחבנו את האשראי בעשרה אחוז, אחרי ההרחבה כולנו חוזרים לנקודת המוצא ואף אחד לא צריך לכסות את האשראי הנוסף. זו הנחה לא מציאותית, לדעתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |