בתשובה להמסביר לצרכן, 01/03/05 17:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה לא צריך להדפיס עוד ועוד פתקים כאלה. מספיק שתגלגל את כתב ההתחייבות שלך ממלוה למלוה, וקיבלת הכפלה של כוח הקניה של 100 השקלים שלך. נכונה הטענה שביום מן הימים אולי תיאלץ להחזיר את ההלואה, ואז האפקט האינפלציוני שלה יתקזז ע"י הדפלציה הקטנה שתנבע מכך. אבל זאת בדיוק טענתם של נ-ב: ע"י שינוי כמות האשראי שבעלי ההון מעמידים לרשות הציבור יש להם השפעה על האינפלציה. אם המספרים שהם הביאו נכונים, ההשפעה הזאת לא מבוטלת כלל. (ואגב, בעניין העברת השטר של 100 ש"ח מיד ליד, היא נכנסת למשחק לא דרך כמות הכסף אלא דרך "מהירות הכסף" בנוסחה שנ-ב הביאו) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאתה יודע משהו ולא מגלה/מסביר לנו את הכל. שים נא את כל הקלפים על השולחן. הרי איש לא מצפה שאני סתם העבור "ממאמין טיפש" בפרידמן ל"מאמין טיפש" בנ&ב. אם תפרט ואני אבין, יכול להיות שיהיה להם מצטרף חדש בכנסיה. 1. אני לא מבין איך אפשר לגלגל את הפתק שלי ממלוה למלוה בלי שאני אחזיר לראשון לפני שאני לווה מהשני. או אולי אתה מדבר על הלואה שהגיבוי שלה הוא כתב התחייבות המגובה עלידי כתב התחייבות עד אין-סוף. אני לא חושב שזה קורה עם אנשים קטנים ולא עם תאגידים. אם קניתי פתק אג"ח של עלית ב100 ש"ח אני יכול לתת אותו לבנק (כערבון) ולקבל 100 ש"ח הלוואה - אז עכשיו עלית חייבת לבנק. אבל הבנק לא יכול לספור את זה כהפקדה ולייצר מזה עוד כסף.ואם זה לא עובר בבנק בכלל - איך זה משפיע על האינפלציה. אתה יכול להסביר את המנגנון? 2. עכשיו אני מתבלבל. מה זה "ע"י שינוי כמות האשראי שבעלי ההון מעמידים לרשות הציבור יש להם השפעה על האינפלציה". עד עכשיו דיברנו על אג"חים שהם מנפיקים עכשיו זה שהם מעמידים לרשות הציבור? אם הם לא בנקים אז הם לא מעמידים כסף לרשות הציבור, לא? 3. את העניין עם המהירות נדמה לי שאני כן מבין. האשראי מזרז את הפעילות במשק וגורם לצמיחה יותר מהירה. צמיחה היא גורם אינפלציוני (אם הבנק המרכזי רוצה לשמור על יציבות המטבע). אז אולי אתה (ונ&ב) אומר שבעלי ההון, באמצעות האשראי, מגבירים את הצמיחה במשק וכך גורמים לאינפלציה? אז מה - שנפסיק את הצמיחה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה כללית 1: אני לא משתייך לאף אחת מהכנסיות, כך שאין לחשוד בי במיסיונריות. אני מנסה להגיד מה אני מבין על הנושא, בלי קשר ישיר לשאלת האידיאולוגיה החביבה עלי (אם זה מעניין מישהו, אני בעד חזרה לסחר חליפין וזהו). הערה כללית 2: כדאי שתקרא גם את התכתובת שלי עם אורי, אני מדבר שם על עניינים דומים. 1. אתה, כמובן, מחזיר לראשון את מה שלוית מהשני. אני לא טוען שהאשראי הכללי בהכרח גדל כל הזמן בלי הגבלה, אלא רק שבזמנים מסויימים הוא יכול לגדול ובכך ליצור לחץ אינפלציוני, ובאחרים הוא יכול לקטון ולפעול בכיוון ההפוך. ביום בו לוית את 100 השקלים הראשונים עשית מהלך אינפלציוני שיתקזז רק ביום בו תחזיר אותם לא תמורת הלואה אחרת אלא ע"י הקטנת המזומנים בכיסך. זה יכול להיות עוד חודש, שנה או שלושים שנה. 2. אתה אולי דיברת דווקא על אג"חים, אני דיברתי באופן כללי יותר. שינוי בכמות האשראי שעומד לרשות הציבור יכול להיעשות בכל מיני דרכים, החל מכרטיסי אשראי דרך הלוואות בשוק האפור וכלה ב"קנה היום ושלם אחרי החגים". מספיק שחב' סלקום תודיע שאת החשבונות שלה אפשר לשלם 30 יום אחרי קבלתם, וקיבלת הגדלת האשראי הכללי בכמה מאות מליוני שקלים. 3. האשראי יכול לגרום לצמיחה במקביל להשפעה האינפלציונית שלו בדיוק כפי שהדפסת כסף עושה. ההבדל היחיד הוא שאת הכסף מדפיסה הממשלה (וגם החבר שלי, אבל נעזוב את זה כרגע) ובענייני אשראי מעורבים גם גורמים פרטיים. אני לא אומר מה צריך לעשות, אני רק מצביע על מה שנראה לי כעובדות (וראה הערה כללית 1). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לכלליות: 1. אתה נקי מכל חשד. ומה שאתה עושה מבורך בייחוד כשאין לנו כלכלנים מקצועיים שמוכנים לעזור. ולמרות שאני מזוהה עם כנסיה מסויימת, כאן גם אני מנסה לעשות כמוך. 2. אני עוקב אחר שיחתך עם אורי. נראה לי שתגובותיו מקזזות את רוב האשראי שבדבריך. באשר ליחודיות, 1+2. אני צריך להבין את זה יותר טוב. בחן נא איך אני רואה את הדברים ותגיד מה אני מפספס לדעתך: בישיבת מועצת המנהלים של סלקום, אחרי עייון בגרפים ובדוחות, פותח היו"ר ואומר: "וואללה, תראו איזה בוכטה של רווחים הצטברה לנו פה. הישראלים האלה לא מפסיקים לפטפט בסלולרי. צריך להחליט מה לעשות עם הכסף" (צרות של עשירים). עולות מספר הצעות: א. נפקיד את הכסף בתוכנית חיסכון ל10 שנים בריבית של 3%. ב. נשקיע בשוק הפיננסי (מניות אג"ח) כדי להגדיל את הרווח. ג. נצא במבצע "שלם אחרי 30 יום" ונממן את הפעילות השוטפת שלנו (משכורות וכו') מהבוכטה שלנו אבל נדפוק את המתחרים. בישיבה משתתף יועץ שוטה (כל היועצים שוטים) שבוחן את ההצעות מצד טובת הציבור. הוא אומר: א. אם נפקיד את הכסף בחיסכון, יתרות הבנקים יעלו והם יורידו את הריבית וילוו את הכסף לציבור - זה יגרום אינפלציה. ב. אם נשקיע בשוק הפיננסי, לחברות (או הממשלה) בהן נשקיע יהיה יותר כסף. זה יגדיל את ההשקעות במשק ויגרום לאינפלציה. ג. אם נצא במבצע, נגדיל את האשראי שבידי הציבור ואז מממ... נגדיל את האינפלציה. מסקנה: לטובת הציבור, עלינו לשרוף את הבוכטה ולבטל את הרווחים. על המקום, היו"ר מפטר את היועץ ובהצבעה מתקבלת אחת ההחלטות... שמה לעשות, מאיצה את האינפלציה. המסקנה שלי היא שאם יש פעילות עיסקית ורווחים יש אינפלציה שולית (שלדעתי היא מבורכת). לא נראה לי שנ&ב מדברים על זה. אבל לצערי הם ברוגז אז לא נותר לנו אלא לנחש. 3. אולי כאן אתה צודק - בייחוד אם הממשלה מגבילה את ה"הדפסה" לשיעור הצמיחה. אבל אם הממשלה מדפיסה כסף לכיסוי גרעונותיה היא מאיצה את האינפלציה מעבר לצמיחה. את זה בעלי ההון לא יכולים לעשות בלי לפשוט את הרגל. כשהממשלה מאיצה את האינפלציה מעבר לצמיחה, היא דופקת את העובדים (שכוח הקניה שלהם יורד) ומבריחה את בעלי ההון להשקעות בחו"ל - מה שדופק את העובדים שוב, כי הם מאבדים את מקומות עבודתם. אז היא רוצה להציל את העובדים ולווה כספים מבעלי ההון (או ממשלות) בחו"ל. זה מעלה את הגרעון ומוריד את ערך המטבע המקומי - מה שדופק את העובדים שוב כי מחיר מוצרי היבוא עולה והאינפלציה מואצת ... וחוזר חלילה. אני, ההדיוט, לא יכול לחשוב על שום פיתרון חוץ מלהגיד לממשלה: צאי בחוץ! שמע, גם לי אין אחריות מקצועית על מה שאני אומר, אני מנסה לבחון את דברי נ&ב עם הכלים החובבניים שיש לי ובעזרתך. זה מה יש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה אומר לממשלה: צאי בחוץ!, למה אתה מתכוון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צאי בחוץ זה מה שהרב עובדיה התכוון: אל תפריעי, אל תתערבי, אל תלווי, אל תשקיעי, אל תתעסקי בכלכלה ואל תבזבזי יותר ממה שאת גובה ממיסים. תבצעי את המוטל עליך שזה להדפיס כסף בשיעור הצמיחה כדי לייצב את המטבע. (אני מקווה שלא תקרא את זה איזה פמיניסטית. זה רק מקרה שממשלה היא נקבה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאין צורך להסביר את ההבדל המהותי בין ''אל תתעסקי בכלכלה'' לבין ''תבצעי את המוטל עליך שזה להדפיס כסף בשיעור הצמיחה כדי לייצב את המטבע''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אפשר. למקרה שזה לא היה ברור, ''אל תתעסקי בכלכלה'' זה אל תבצעי פעילות יצרנית או צרכנית. ''תבצעי את המוטל עליך...'' זה תחזיקי את המטבע בהתאם לצמיחה. זה כמו לדרוש ששוטר תנועה לא יתעסק בתנועה (לא יסע קדימה או אחורה) רק יעמוד באמצע ויכוון את התנועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא מסתדר לי. הדפסת כסף בשיעור הצמיחה זה לא לבצע פעילות יצרנית או צרכנית, והדפסת כסף שלא בשיעור הצמיחה זה כן? מי קובע את "שיעור הצמיחה" המדוייק ואיך (אני מקווה שלא הממשלה)? מי קובע מה מוטל על הממשלה (ודאי שלא העם)? שוטר תנועה הוא האם אמא של הרגולטורים, האם אתה דורש מהממשלה להיות רגולטור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאתה האלמוני שאוהב לסחוב דיונים לצד הסמנטיקה. במחילה, לי אין עניין בצד הזה של הדברים, אז אחרי התשובה הזו אני מבקש להשתחרר - מתוך הנחה שאתה כנראה צודק. "הדפסת כסף בשיעור הצמיחה זה לא לבצע פעילות יצרנית או צרכנית, והדפסת כסף שלא בשיעור הצמיחה זה כן?" הדפסה בשיעור הצמיחה הוא, בעיני, תפקידה (המונטרי) של הממשלה. כניסה לגרעון תקציבי וכיסויו עלידי הדפסה הוא, בעיני, חריגה של הממשלה מתפקידה. "מי קובע את "שיעור הצמיחה" המדוייק ואיך (אני מקווה שלא הממשלה)?" את זה מודדים די בפשטות. אני לא כלכלן ולא יודע בדיוק איך ובאיזה דיוק. כן, הממשלה (נערי האוצר) והלמ"ס מודדים ולי אין שום בעיה עם זה. "מי קובע מה מוטל על הממשלה (ודאי שלא העם)?" ודאי שהעם קובע. אני חלק מהעם ומנסה לשכנע את האחרים מה לקבוע ועבור מה להצביע. "שוטר תנועה הוא האם אמא של הרגולטורים, האם אתה דורש מהממשלה להיות רגולטור?" אז גם רמזור הור אמ-אמ-אמא של הרגולטורים. אני מקבל את מרות הרמזורים בהכנעה. וכשהממשלה תתנהג כמו רמזור יהיה לכולנו יותר טוב (אפילו אם מישהו יתעקש לקרוא לזה רגולציה - הבעיה היא לא במילים) אנא, אם אין לך מה לתרום להבנת התהליך האינפלציוני או להבנת טענתם של נ&ב בקשר לאינפלציה ובעלי ההון, אני לא מעונין להמשיך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1+2. עד כמה שאני מבין להחלטות שונות של סלקום תהיה השפעה שונה על האינפלציה. אולי שלוש האופציות שנתת פועלות כולן בכיוון של הגדלה, אבל לא בהכרח באותו שעור, ואני משער שתיתכנה החלטות אחרות שיפעלו בכיוון ההפוך (במקום "שלם עוד שלושים יום" אפשר להחליט "שלם כל שבוע" או משהו). אם מצטברים רווחים גדולים אצל החברה אפשר שהיא תשקיע את הכספים בתחום שמגדיל את התל"ג ואז ההשפעה האינפלציונית מתבטלת. 3. אינני חולק על כך ש*גם* הממשלה יכולה להשפיע על קצב האינפלציה. האם המסקנה ההכרחית מכאן היא "תצאי בחוץ"? לא בטוח בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אפשר לסכם. אני מסכים איתך שבעלי ממון, בפעילותם הכלכלית, גורמים לצמיחה ואינפלציה. אני לא מסכים איתך בניחוש שנ&ב מתלוננים על זה. לי נדמה שהם מחפשים משהו יותר רציני. 3. לגבי "תצאי בחוץ", אם יש לך רעיון יותר טוב אפשר לדון בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל להיות יועץ טוב צריך שער אפור וטחורים. שער אפור בשביל שתראה מכובד וטחורים בשביל שתראה חמור סבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד מהם כבר יש לי - אני בדרך הנכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נכונה הטענה שביום מן הימים אולי תיאלץ להחזיר את ההלואה" אבל זו העובדה היחידה שרלוונטית – כל גלגול יבוא יומו. שינוי כמות האשראי שבעלי ההון מעמידים לרשות הציבור יכולים להשפיע רק לטווח קצר מאוד, אם הממשלה אינה משתפת עמם פעולה (כלומר, מדפיסה כסף). נסה לדמיין את התסריט הפשוט הבא: במדינת אשראיטיסטן חיים ארבעה אנשים: אריסטו, סוקרטס, אפלטון והרמנידס. כל הכסף באשראיטיסטן, 500 מטבעות כסף, נוצר במטבעה של אריסטו, אך החוק במדינה אוסר עליו לטבוע מטבעות נוספים. אריסטו יושב כל היום מתחת לסככה ותופס שמש, סוקרטס הוא בנקאי המלווה כספים, אפלטון הוא אזרח והרמנידס הוא קבלן בניין. ביום צח וזיווני אחד ניגש אפלטון להרמנידס ומבקש ממנו לבנות לו בית. הרמנידס דורש בתמורה חמישים מטבעות כסף. לאפלטון יש רק עשרה מטבעות ואין במקרה עליו סכום כזה ועל כן הוא ניגש לסוקרטס ומבקש ממנו הלוואה. גם לסוקרטס אין סכום כזה בקופתו ולכן הוא מעניק לאפלטון חרס עליו חרט "חרס זה שווה 50 מטבעות, באישור סוקרטס". לכאורה, בוצעה כאן הרחבת אשראי בשיעור של 10 אחוז. אפלטון ניגש להרמנידס ומציג לו את החרס כתשלום עבור הבית. הרמנידס יכול לסרב לקבל את החרס כתמורה ובכך לשרשר אחורה ביטול של הרחבת האשראי, או לקבל את החרס ובכך להכיר בה. נניח לפי שעה שהוא מכיר בה. עתה צריך הרמנידס לבנות את הבית ולצורך כך דרושים לו לבני בניין שאותן ניתן להשיג רק במדינת תחמניסטן השכנה. מאחר ובתחמניסטן איש אינו מכיר בחרסים מאשראיסטאן, הוא ניגש לבנק סוקרטס ומבקש לפדות את תמורת החרס במטבעות. מאחר ולסוקרטס אין בפועל מטבעות כאלו, הוא נאלץ לפשוט את הרגל (כלומר, להכיר בפומבי שלהרחבת האשראי שלו אין כיסוי) והאשראי חוזר ומצטמצם לגודלו המקורי. הלקח מהסיפור צויין בהתחלה: כל אשראי יבוא יומו. בסופו של דבר, מישהו יצטרך לרכוש באמצעותו משהו ממשי באמצעות הילך שיש לו ערך ממשי. כמובן שבמערכות מורכבות אפשר לגלגל אשראי באמצעות מעשי נוכלות לאורך זמן מה, אבל בסופו של דבר כל אשראי כזה חייב להתפוגג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, לא נראה לי שעלינו על הגל הנכון בהבנת ב&נ. אני לא מאמין שהם מרכזים את טענתם על נוכלות של זייפנים ופושטי רגל. זה בטח קיים בשוליים אבל קשה לי להאמין ששני אנשי מקצוע יבנו אג'נדה מקצועית ואידאולוגית על מחקר העוסק בגנבים זוטרים. ברגע של יושר אני חייב להודות שקיימים מקרים שבעלי הון יכולים להשפיע על ממשלות. הסיפור המפורסם ביותר, כמדומני, הוא על "האיש שכופף את הבנק המלכותי של אנגליה", הלא הוא היהודי-הונגרי-אמריקאי ג'ורג' סורוס. בסוף 1992 סורוס היה בעלים של קרן גידור (רשומה בקרקס) שעסקה בספקולציות במט"ח. הוא וספקולנטים אחרים העריכו שהסטרלינג נסחרת מעל לשוויה הטיבעי בגלל אילוצים פוליטיים והתחיבויות לאיזה מרווח קבוע עם מדינות אירופה האחרות. הכנופיה של סורוס לוותה סטרלינג בבנקים בעולם ומיד מכרה אותם (Selling Short) תמורת מרקים גרמנים מתוך הנחה (יש אומרים ידיעה!) שהבנק המלכותי לא יעמוד בלחץ ויאלץ לפחת את הסטרלינג. כמובן שהמכירה הכללית של סטרלינג ברחבי העולם, שהונהגה עלידי הכנופיה עצמה, האיצה את הירידה בערכו בשווקים והפכה לנבואה המקיימת את עצמה. כשהבנק המלכותי פחת את שער הסטרלינג, הכנופיה מכרה את הDM תמורת סטרלינג והחזירה את חובותיה בשער נמוך. באתו שבוע הקרן של סורוס הרוויחה מעל למיליארד דולר מהפרשי השער. אומרים שכל אזרח בריטי הפסיד באותו שבוע כ-50$. הכי מעניין שסורוס המוערך בכ-7 מיליארד דולר הוא סוציאליסט (אם לא מרקסיסט) כשהוא מחוץ לעבודה. אבל לזכתו יאמר שהוא עוסק בפעילות פילנטרופית ותרם מיליונים ביחוד במזרח אירופה. יוצא שאת הכסף שהוא "לקח" לבריטים הוא נתן לפולנים - ואף מרקסיסט לא יכול לטעון שזה לא בסדר. ייתכן שנ&ב מתכוונים לפעילות כזו של בעלי הון וקשר הון שילטון. במיוחד על סורוס מספרים שבזמן שניהל את הקרן שלו הוא היה נוהג לאכול ארוחת בוקר במשרד האוצר הגרמני וארוחת ערב עם שר האוצר הבריטי, אז קשה להניח שלא היה לו מידע פנימי. השאלה המעניינת (אותי) היא איך דבר כזה - שכמה אנשים יכולים לכופף את הבנק של בריטניה - קרה ואם זה בכלל פגם שאפשר ורצוי לתקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כל אשראי יבוא יומו" - נניח לרגע שזה נכון. עדיין עומדת השאלה *מתי* יבוא יומו של האשראי. אם זה יקרה בעוד עשר שנים (מכיר אנשים שחיים באוברדראט תקופה כזאת?) הרי שיש לך תקופה לא קצרה בה האשראי שימש, מכל בחינה מעשית, כהדפסת כסף (במקרה של אשראי בנקאי: לא כולו, כי חלק ממנו הבנק מחוייב להחזיק במרתפי בנק ישראל או משהו כזה). למען האמת, ההנחה "כל אשראי יבוא יומו" לא נכונה אפילו בטווח הארוך, אלא אם כן אתה מאמין שביום מהימים האשראי הכללי יתאפס מסיבות כלשהן. אני מסכים שהאשראי אינו יכול לגדול בלי הגבלה, שכן יהיו אלה שישימו לב לגודלו ויתחילו למכור דולרים, אבל שינויים לכאן ולכאן לא מחייבים התערבות ממשלתית. כשהכניסו לארץ את כרטיסי האשראי, גרמו באופן מעשי להגדלת האשראי הכללי שבידי הציבור. לזה היתה, ללא ספק, השפעה אינפלציונית. בעולם המודרני לא מעט תחמניסטנים כן מכירים בחרסים האשראיסטנים, שכן הם יודעים שבאמצעותם הם יוכלו לרכוש את ספריו של סוקרטס (לא בלי הגבלה, כמובן, כפי שכבר אמרתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה "מתי יבוא יומו של האשראי" אינה באמת חשובה, אם מכירים בעקרון שהוא יבוא. אשראי ללא כיסוי הוא סוג של תרמית: גורם כלשהו מעמיד פנים שיש לו כיסוי למה שאין לו כיסוי. מאחר ומדובר בתרמית ועוד בתרמית מתגלגלת, הגלגול אינו "ישר" במובן שאותו סכום כסף מגולגל אלא מצטבר, משום שרמאי האשראי צריך להמשיך ולגלגל גם את הסכום המקורי של התרמית וגם את התוספות לה. ברגע שהאמון באותו גורם מתערער ואנשים חדלים להאמין בכך שיש כיסוי מלא לגלגול הכספים, הנפילה באה מהר מאוד ואז, בניגוד לטענתך, האשראי מתאפס גם מתאפס. קח לדוגמה את אנרון, סוג של תרמית אשראי מסוג זה: בתוך שנה – פוף! – התאפסו להם כמאתיים מיליארד דולר. גם האשראי המדינתי ("האשראי הכללי") יכול להתאפס באבו-אבוה. והוא גם מתאפס. אין צורך בחקר עמוק וממושך – פשוט הבט בכמה דוגמאות של מדינות שברגע שדירוג האשראי שלהן הגיע למדרגת חדלות פרעון הן פשוט התמוטטו כמו ערימת קרשים והכסף שבידי אזרחי המדינה הפך כמעט חסר ערך בתוך זמן קצר. בדוגמה שלי, נקודת המשבר הייתה המפגש עם הערכה חיצונית שאינה תלויה בהקשר הפנימי של האשראיסטנים. אתה יכול לגלגל את העניינים מעט הלאה, אבל בסופו של דבר זו הנקודה שבה מגיע יומו של האשראי – במקום שבו הוא נפגש בהערכה שאינה תלויה בקביעות הפנימיות של מדינה מסויימת אלא נאמדת מול הערכה חיצונית של ממשות וחדלי הפרעון יוצאים לאור. לגבי אמירתך ביחס לכרטיסי האשראי – היא לא נכונה. אין קשר הכרחי בין כרטיסי אשראי לתהליך אינפלציוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אתייחס למשפט האחרון, כי נדמה לי שממנו נוכל להבין הכל. ביום מסויים נכנסה חברת "ויזה" לארץ, ופתחה בפני האזרח הקטן אפשרות להגדיל את האשראי שלו בכמה אלפי שקלים לחודש. מליון אזרחים קפצו על המציאה וכל אחד מהם הגדיל את האשראי שלו באלף ש"ח בממוצע. זה אומר שבאותו כוח הקניה הכלל-ארצי גדל במיליארד שקל. לזה אין השפעה אינפלציונית? אתה צריך להסביר לי למה. (ואם תגיד: כן, אבל השפעה קצרת טווח לחודש אחד בלבד, לא אתווכח איתך, אבל נ-ב כן. הם יגידו - אם הבנתי נכון - שגודל האשראי הכללי הוא כזה ששינויים "קצרי טווח" מחודש אחד לשני מקנים לבעלי ההון שליטה על האינפלציה בהתאם לאינטרסים הזמניים שלהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זה אומר שבאותו חודש כוח הקניה'' וגו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ביום מסויים נכנסה חברת "ויזה" לארץ, ופתחה בפני האזרח הקטן אפשרות להגדיל את האשראי שלו בכמה אלפי שקלים לחודש. מליון אזרחים קפצו על המציאה וכל אחד מהם הגדיל את האשראי שלו באלף ש"ח בממוצע. זה אומר שבאותו כוח הקניה הכלל-ארצי גדל במיליארד שקל. לזה אין השפעה אינפלציונית? אתה צריך להסביר לי למה." אם נתייחס למצב בארץ, האשראי הוא למעשה סוג של הלוואה, שהבטוחות לה הן בחלקן או ברובן חסכונות בבנק ושאריתה סתם הלוואה נושאת ריבית. למעשה, אלו אותם כללים בדיוק ששררו לפני היות ויזה, רק במתכונת נוחה יותר, כיוון שבאמצעות כרטיס אשראי אתה יכול ליטול הלוואות קטנות עד היקף מסויים בלי דין ודברים ישיר מול הבנק. היקף האשראי לא השתנה מהותית בעקבות זאת. כמובן שייתכן שכרטיסי אשראי, כחלק משינוי כללי יותר בדפוסי צריכה, עודדו נטילת הלוואות לעתים תכופות יותר ובאופן מבוקר פחות (בגלל אפקט "אי הממשות" שיש להלוואה כזו), אבל הכרטיס כשלעצמו אינו הליך אינפלציוני כלל. "(ואם תגיד: כן, אבל השפעה קצרת טווח לחודש אחד בלבד... נ-ב יגידו... שגודל האשראי הכללי הוא כזה ששינויים "קצרי טווח" מחודש אחד לשני מקנים לבעלי ההון שליטה על האינפלציה בהתאם לאינטרסים הזמניים שלהם)." אם אכן יאמרו זאת הנחת היסוד תהיה שאחרי הרחבת האשראי המונה "מתאפס" ואין צורך להחזיר את ההלוואות. כלומר, אם הרחבנו את האשראי בעשרה אחוז, אחרי ההרחבה כולנו חוזרים לנקודת המוצא ואף אחד לא צריך לכסות את האשראי הנוסף. זו הנחה לא מציאותית, לדעתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |