בתשובה ליעקב, 24/02/05 10:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנה מאמר מרגש נוסף של צ'יץ' וצ'ונג "...מחירים עולים משום שקבוצה מסויימת של בני-אדם מסוגלת לכפות את עליית המחירים על החברה. תפוקה אינה יורדת מעצמה, אלא אם כן אלו ששולטים בצמתים האסטרטגיים של היצור החברתי, מחליטים או נדחפים בזמנים מסויימים להורידה תוך כדי עלייה בשולי הרווח של התפוקה.... למציאות הזאת קוראים "קפיטליזם": כלומר המשטר הפוליטי של ההון הדומיננטי." הערה קטנה: גם אני תמיד צודק וגם מילטון פרידמן (אם לסמוך על הציטוט של ההידרה הדו ראשית) תמיד צודק. הנקודה שביקשתי לחדד היא שלא רק שצילי וגילי עצמם תמיד צודקים אלא שכל האחרים, הטועים, אינם עושים זאת בתום לב... מילטון פרידמן הוא "משרתם של אדוניו"... הכוהן הגדול... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת מאמין שאתה עושה שרות טוב לרעיונות שלך כשאתה מכנה את ניצן-ביכלר בכינויים נלעגים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"צ'יקו ודיקו", "שמשון ויובב", "הידרה דו-ראשית", "הנזל וגרטל" - אני מטורף על קונצים רטוריים כאלה. אל תפסיקו! כמעט השתכנעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז אז אתה צריך להיות לגמרי משוכנע מ: "הכוהן הגדול", " פולחן השוק החופשי", "כנסיית השוק החופשי", "כנסיית מדע הכלכלה", "הילידים ברחבי העולם הקפיטליסטי", "צאן מרעיתו הכלכלנים", "פולחן השוק המשוכלל", "המשרתים האקדמיים" ו-"חדרו לכל חלקה בריאה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת יש הבדל. ניצן וביכלר מצהירים בגלוי על כוונתם - הקבלה בין דת ממוסדת לבין הפרידמניזם - ומשתמשים בתכסיסים רטוריים כדי לבנות ולהדגיש את ההקבלה הזאת. אפשר להנות מהרטוריקה ואפשר לטעון שהיא דמגוגית, אבל בכל מקרה היא משרתת את הרעיון של המאמר. לעומת זאת, אם יש כוונה נסתרת מאחורי שיבוש שמם של המחברים או התייחסות אליהם בכינויים מזלזלים - אני כשלתי להבין אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהוא מנסה להראות שכמו צ'יקו ודיקו, נ''ב עובדים עלינו בעיניים באמצעות אשליות אופטיות פשוטות. שכמו שמשון ויובב, הם מוליכים אותנו שולל כדי להשתלט על הכסף שלנו. שכמו ההידרה הדו ראשית, על כל טיעון שלהם שקוטעים הם מצמיחים עשרה חדשים ושכמו הנזל וגרטל, הם בסה''כ שני ילדים תועים ביער שמרוב הזיות עוד עלולים לדחוף זקנות נחמדות שמארחות אותן לתנור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשווה את תגובה 283743 לתגובה 283788. כמה מפנינות החוכמה שסוננו בין שתי התגובות הנ"ל: "יודעי-כל מהאייל" "יודע-כל מומחה-גוגל" "מאמין שהיד מהאייל" אין לי שום בעיה עם סרקאזם, להיפך לדעתי שימוש נבון בו משרת יפה את המטרה. הבעיה שלי היא עם היחס בין הבאת נתונים וניתוחן לבין טקסט לא ענייני. אם אחרי כל פסקה עניינית אני נאלץ לקרוא שתי פסקאות נוטפות ארס ולא ענייניות בעליל, אני נוטה לפתח עוינות מסויימת כלפי הטקסט. בנוסף לכך השאלה היא כלפי מי מופנים הזלזול וההתנשאות, ובתגובה ההיא נ"ב כבר יורים לכל הכיוונים ולמעשה עולבים בכל באי האתר: קהל השומעים שאותו הם מנסים לשכנע. אם הם רוחשים כזה זלזול כלפי קוראי האייל, מדוע הם טורחים לפרסם כאן מאמר ? הם "החליטו" שהאייל הוא מקום שבו סגנון של טוקבק וואי-נטי משפיע יותר מהכל, וכשמבהירים להם, משני צידי המתרס, שהקהל הזה מעוניין ביותר טקסט ענייני ופחות בכעס האישי שלהם על מילטון פרידמן, הם מביעים זלזול והתנשאות כלפי כלל הקוראים. כמו שמישהו כבר ציין עושה רושם שהצטבר כאן הרבה כעס ותסכול שיוצא עכשיו החוצה. בסדר גמור, שיציגו את מילטון פרידמן וחסידיו באור שלילי, אין שום בעיה עם זה. אבל זה צריך להעשות בצורה חכמה ועל בסיס ענייני. חוסר האיפוק שלהם מקנה לכתיבתם תחושה של קנאות רליגיוזית מהכיוון ההפוך, ואייל קטן וטיפש שכמותי שנקלע לחילופי האש האלו עלול להתבלבל ולחשוב ששני הצדדים פחות או יותר פאנטיים באותה המידה. והתוצאה ? תגובה 283771. איזה פתח מפלט היה נותר לווטסון מתגובה 283788 ? ההפרש בתוצאות עבור הצופה מן הצד הוא בין אדרת של מדענים-מומחים לבין אדרת של כהנים-תגרנים. פספוס נוראי בעיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלך (תגובה 283788) היא תגובה די משעממת, לדעתי, שחסרה הרבה *תוכן* ביחס לתגובה המקורית. יותר מזה, היא אפילו לא מאפיינת את התגובות שלך עצמך, שכן אתה בד"כ כן משתמש באמצעים רטוריים, גם אם עדינים יותר. התגובה הזאת היא טכנית כמעט לחלוטין ולא מעוררת עניין מיוחד. אני מצטרף לסלידה שלך מהתגובות לגופם-של-מגיבים של נ&ב (בניגוד לאופן שהם מדברים על פרידמן, שלא נוכח כאן ולא יכול להיפגע). ובכל זאת, נדמה לי שחבורת השוק-חופשיסטים, אם להתבטא בעדינות, לא טמנה את ידה בצלחת לאורך כל הדיון כאן והמאמר הקודם של נ&ב. בזמן האחרון אנחנו שומעים יותר מדי קוזקים נגזלים שפתאום מגלים שלבני-אדם יש רגשות שאפשר לפגוע בהם, או שגירוש אנשים מביתם הוא דבר בעייתי ולא דמוקרטי. אני מסרב להתרשם מאלו שרואים את האור הזה רק כשזה נוגע אליהם אישית. מבחינה תועלתנית אתה כנראה צודק. אני חושב שנ&ב נוקטים אסטרטגיה מוטעית לכל אורך הדרך - גם בצורת ההצגה של הנושאים וגם בצורת התגובה לאנשים - וחבל לי מאוד על זה, כי נשמע שיש דווקא הרבה דברים שאנחנו יכולים ללמוד כאן מהם, ויש הרבה אנשים שישמחו לעשות את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך תגובה 283788: "כך שהשאלה המעניינת היא לא גידול הכסף, אלא מי, מדוע וכיצד מימן את הנוכל וכנסייתו. אלא שכל השאלות האלה ואחרות כמוהן נקברו בספרים הנדירים ללא דורש בספריות. בשאלות אלה אין עניין בימינו. שהרי ההיסטוריה אינה מעניינת. היא נחשבת, ובצדק לדעתנו, לקונספירציה. היא אכן תמיד תהיה קונספירציה נגד השליטים, גם אם הפרידמנים ובני מיניהם ישכתבו אותה. תמיד בני אדם חופשיים יחושו בזיוף. אשרי המאמין הטיפש." טכני כמעט לחלוטין, מה? (לדעתי גם מהאמצע אפשר להוציא אמרות שפר, והמסר הוא שלא משנה כמה הלא חרדי יתאמץ, קשה לזקק מההודעה את התוכן, כי הוא מעורבב מדי עם הקשקשת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי כמה פעמים את הפיסקה הזאת, ואני לא מצליח למצוא בה משפט אחד *שאינו* תוכן, גם אם מסוגנן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר מה שהוא טכני כמעט לחלוטין הוא כמעט לחלוטין לא מסוגנן. מרוב דיבורים על ''הנוכל וכנסייתו'' ו''הפרידמנים ובני מינם'' אני מתקשה לראות את הדובים, לא כל שכן היער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי חלק מהעניין הוא עולם המושגים השונה שאתם באים ממנו. אני חושב שאפילו מי שלא אמון על הגות אידיאולוגית, אלא רק נתקל בהיסטוריונים רציניים כמו הוסבאום או אפילו ג'ורג' מוסה, יזהה את הפיסקה הזאת כמין ''קוד'' שרומז לצורה שהמחברים רואים את ההקשר התרבותי של התהליכים הכלכליים, בלי שהם רוצים לפרט (לצערי. אבל אני מבין שזה לא הכיוון שלהם). בכל אופן, אני נוטה להסכים שכשכותבים באייל צריך להתאים לנורמות הדיון הנוקשה כאן, גם אם לפעמים הן בעייתיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק ואני מסכים איתך. אני גם בטוח שלבר ביצוע יש סיבות מצויינות ורלוונטיות לכנות את נ''ב בשם ''שמשון ויובב'', ופשוט איני אמון על הגות אידאולוגית או נתקלתי בהיסטוריון רציני כדי להבין את הקוד שלו. זה באמת חבל שהמתדיינים הנוקשים כאן מקשים על הכותבים להתבטא בצורה שתחשוף את הרבדים העמוקים של מקורות ההגות שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשמעות היחידה של התגובה שלך היא דרישה לרדד כל אמירה כאן לאמירה כזאת שגם סטודנט צעיר למתמטיקה יכול להבין. זאת דרישה לא לגיטימית בעיניי. יש כאן דיונים רבים שאני לא מבין (מתמטיקה, פיזיקה, מחשבים וכדומה), ובכל זאת אני לא חושב שמישהו צריך להסביר לי את כל עקרונות המתמטיקה והפיזיקה כדי שהוא יוכל להזכיר אותם באייל. מה גם שהמחברים לא השתמשו בפיסקה הזאת כתגובה ישירה לערעור כלשהו, אלא הדגישו מספר פעמים בתגובתם הארוכה שלמושגים האלה יש משמעויות רחבות יותר, שאי אפשר לקלוט רק באמצעות שימוש שטחי בגוגל. למרות שאני חש שלא בנוח עם הביקורת הלא-מרומזת שלהם (אחרי הכל, גם הידע שלי בכל הנושאים הוא ברובו שטחי וחלקי מאוד), אני חושב שהם צודקים מאוד כאן. גם אני הייתי שמח אם הם היו מרחיבים את היריעה בנקודות האלה (גם כי אלה הנקודות שמעניינות אותי יותר וגם כי אני כלל לא משוכנע שאני קולע לכוונתם), אבל התביעה מהם לדבר רק על מה שאתה יכול להבין ורק בדרך שאותה אתה יכול להבין נראית לי לא במקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בתגובה שלי שום דרישה ושום תביעה לשום דבר. אנשים יכולים לנהל דיון איך שהם מוצאים לנכון. היכולת שלי, הקטן, להבין על מה הם מדברים לא צריכה להיות פקטור בכלל עבורם, אלא אם זה אני שהם מנסים לשכנע. מה שכן, אני לא חושב שההקבלה שלך טובה. כאשר מישהו מדבר על פיזיקה או מתמטיקה, הוא משתמש במושגים שברור לקוראים שהם קשורים לתחום, ושהם זקוקים לקצת השכלה כדי להבין (וגם אז, אין מניעה שפשוט ישאלו). לעומת זאת, כאשר נ''ב משתמשים במונח זה או אחר מאלו שציטטתי, לא ברור כלל אם יש הקשר רחב מאחורי זה, או סתם עלבון דמגוגי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עושה רושם שאנחנו מסכימים לגבי השורה התחתונה. לגבי התגובה, המאמץ הושקע בלנפות אותה מתוכן לא-ענייני. מדובר בטקסט ארוך ומאוד טכני, ולמעשה היא כמעט מאמר בפני עצמה. למען האמת עושה רושם שהיא הייתה צריכה להחליף את המאמר עצמו. כדי להפוך אותה למאמר מעניין הייתי צריך להשקיע יותר מאמץ, אבל אני עדיין מחזיק בדעה שזה אפשרי (וחשוב מאד) ולא מחייב חלק מהפסקאות שסיננתי החוצה, שלא לומר מחייב סינון של חלק מהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. ובאמת חבל (כפי שגם יסכים צב-מעבדה) שהתגובה הזאת לא התפרסמה במקום המאמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני איזה עשרים שנה קהנמן ושותפו טברסקי ניהלו עימות פתוח עם כהן מעל גבי המגזין להתנהגות ומדעי המוח. חילופי המהלומות המילוליות בינהם זה נופת צופין שפתיים ישק (אני מזכיר את העימות הזה בגלל שהנושא קשור איכשהו למאמר הזה). הם אמנם לא הגיעו עד לרמת הומור בתי-השימוש שמופגן כאן, והם פחות או יותר שמרו על זלזול הדדי ורטוריקה זולה "מקצועית." זו איזו דרישה מקצועית בקרב אנשי כלכלה לעבור קורס בתיבלון מזרחי מוגזם? (מה שמזכיר לי עד כמה טעה ה"קורא הנבוך" בפרשנות שלו בתגובה 161918). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שההיכרות שלי עם הלכי הרוחות באקדמיה המקצועית היא די קלושה. אבל אני ארשה לעצמי ניחוש פרוע: אנשי הכלכלה היום דווקא מנסים להימנע מכל סממן אישי, ולהציג מראית-עין של אובייקטיביות. נ&ב לא מקבלים את המסכה האובייקטיבית הזאת, וטוענים שהכלכלה היא תחום פוליטי, והכתיבה "המדעית-אובייקטיבית" היא למעשה חלק מהניסיון להסתיר את המימד האידיאולוגי שעומד מאחורי הניתוחים הכלכליים. במובן זה, דווקא אצל נ&ב יש התאמה של צורה-תוכן: הם כותבים כאידיאולוגים, על כל הלהט שנובע מכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות הנבואה על סטגפלציה התבדתה. בעלי ההון החליטו כנראה שעכשיו זה לא הזמן. התאוריה כנראה הולכת כך: מתכנסים האנשים החזקים ומחליטים להעלות את המחירים בעשרה אחוזים. הם מעלים את המחירים וכל שאר בעלי ההון שואטים אחריהם. עד שהנכנסים החדשים מגלים שהם יכולים להכנס לשוק ולהנות מיכולת תחרותית, כבר עלו ההוצאות והם כבר לא יכולים לעשות דבר. לחילופין שועי הארץ מונעים בכח כניסת מתחרים חדשים. הממשלה, אשר רוצה לקנות דברים שמחירם עלה, נאלצת להדפיס כסף בגלל האינפלציה. מה היה קורה אילו המדינה לא הדפיסה כסף? כנראה שכלום, כי איש לא היה יכול לקנות שום דבר והמחירים היו יורדים. אם אכן השוק הינו ריכוזי להחריד, ומורכב בעיקרו ממונופולים אדירים מעורבת בשחיתות ממשלתית, למה זה לא אפשרי? האם המשק הישראלי היה כזה בשנות השמונים? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |