בתשובה לרודי וגנר, 22/02/05 23:41
''עד שקורה משהו דרסטי'' 283205
משום מה, למקרא דבריך, נזכרתי בסיפרו של קון על מהפיכות מדעיות. קראתי את הספר מאוד מזמן, אבל הרעיון שתאוריה נדחית לא משום שהיא בהכרח "פחות טובה" אלא משום שהקהילה המדעית עוברת "משבר" מזכירה לי את ההערה שלך לגבי צרכנים שלא עוברים למוצר זול יותר מייד. מעניין אם יש כאן הקבלה יותר עמוקה. מישהו שמבין בפילוסופיה של המדע? יהונתן?
''עד שקורה משהו דרסטי'' 283209
לא בטוח שצריך כאן הבנה בפילוסופיה של המדע אלא בנפש האדם. שינוי במצב הקיים הוא משהו שהרבה אנשים חשים רתיעה מפניו, כל עוד המצב הקיים נסבל איכשהו.

כהנמן, במאמר שלינקקתי אליו פעם, נותן דוגמא יפה עם בקבוק יין יקר שיש לך ואשר תסרב למכור תמורת 200 דולר, אבל אם יישבר לא תקנה כמותו גם תמורת 100 דולר (לא דוגמא היפותטית אלא מבוססת על מחקר). מה ערכו של הבקבוק עבורך? הפרדוכס נפתר אם מוסיפים למערכת השיקולים הדינמיים של האדם גם "מקדם חיכוך סטטי" גבוה. זה המקדם שבגללו אני מבטח את המכונית אצל אותו סוכן מחורבן כבר 20 שנה.
''עד שקורה משהו דרסטי'' 283215
לא התכוונתי שצריך להבין את המניעים להתנהגות הזאת או לתעד את קיומה. התכוונתי שאולי אפשר להמשיל את ההנחה של "היד הנעלמה נותנת שוק יעיל" ל "המחקר המדעי מתקדם תמיד" ואת מה שקורה *באמת* תחת תנאי חופש כלכלי למה שקורה *באמת* (א-לא קון) במחקר מדעי.
''עד שקורה משהו דרסטי'' 283374
לרגע היה נדמה לי שהבנתי למה התכוונת, אחרי רגע זה אבד לי.

ציטוט מקון על היחסים בין "המדע תמיד מתקדם" לבין "המדע הוא אמיתי" הבאתי בעבר (זה לא רשום שם, אבל הציטוט הוא מסמינריון מאוחר לספרו של קון): תגובה 203393
אולי באמצעות עיון מחודש בטקסט תוכל להבהיר לעצמך את האנלוגיה (ולשתף אותנו).
''עד שקורה משהו דרסטי'' 283395
תודה, אני צריך לחשוב על זה עוד. אני חושב שדווקא הציטוט מתגובה 204999 יותר מתאים. אולי צריך להחליף את המילה "פארדיגמה" ב"מוצר" ו"מדענים" ב"צרכנים"?
''עד שקורה משהו דרסטי'' 283405
אני חושב שזה עניין מורכב. כל פילו' של המדע צריכה להעמיד מודל לקבלתן ודחייתן של תיאוריות. הייחוד של קון כאן הוא הטענה שלו שהתהליך הזה אינו מבוסס על שיקולים רציונאליים, או יותר נכון, שאופי הרציונאליות נובע מתוך הפרדיגמה ולא מתוך איזו אידאה של מדע טהור לכשעצמו.
במובן הזה, ההסברים שלו מאוד שונים מהסברים כלכליים שמדברים על רציונאליות שאינה תלויה בפועל ובסיטואציה. אם נרצה לאמץ את הצעתך להקביל ''מוצר'' לפרדיגמה, נדמה לי שנצטרך להראות שאופי המוצרים (או אופן הצריכה שלהם) ''יוצר'' אישיות מסוימת, ושבאמצעות צריכת המוצרים אנחנו לא רק מספקים צרכים, אלא יוצרים צרכים חדשים. נתחיל לדבר על ''אישיות צרכנית'' כפועל יוצא ממבנה החברה הקפיטליסטי, ונגיע לטענות של אסכולת פרנקפורט.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים