בתשובה לד''ר בר ביצוע, 03/02/05 4:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בפירוש התכוונתי להגינות, *וגם* ליעילות. 1. לגבי הגינות: נניח שאני ואתה רוצים להתקבל לקבוצת כדורגל. הבעייה היא שאתה (בזכות הגנטיקה) שרירי, גבוה, מהיר ואתלטי, ואילו אני (מאותה סיבה) קטן, חלש, וממושקף. אם נשקף את הטענות שלך, הרי שאין זה *הוגן* שדווקא אתה תזכה בהזדמנות לשחק (שפותחת הרבה הזדמנויות להשתכרות ולפרסום) ואילו אני לא אוכל להתקבל גם אם אשקיע בעניין מאות אלפי שקלים, כי כמה שלא אתאמן לא אוכל להגיע לרמתך (הבדלים מולדים, מה לעשות). ברור שהתסריט שציירתי כאן אינו סביר, כמו שהוא אינו סביר בכל מקום עבודה שהוא, ובכל הזדמנות שהיא: ההזדמנות ניתנת למי שהוא בעל כישורים מתאימים, *לא* למי שמשלם יותר. 2. לגבי יעילות: לא ברור לי על מה אתה מסתמך בטענה שהשוק האמריקאי "יעיל" יותר. וגם השוק האמריקאי אינו דומה למה שאתה מציע, שכן יש בו לא מעט מימון ציבורי לאוניברסיטאות, *ויש בו* תנאי קבלה עפ"י מבחנים סטנדרטיים. ושתי הערות כלליות: א. אם זה לא מובן עדיין, אני *בעד* מערך מקביל של אוניברסיטאות פרטיות וציבוריות. כשיש מצב כזה (למעשה, גם היום בישראל יש מצב כזה) לא נוצרת הבעיה שהצגת ("מי שאין לו כישורים מולדים (שלא ניתן לשפר), לא יכול ללמוד") שכן אותם אנשים יכולים להשיג כסף (אתה טוען שזה די קל) וללמוד במסלול החלופי. ב. בהמשך, ובמקביל, ממש מציקה לי טענתכם שהסכום הנדרש למימון לימודים (לא-מסובסדים) הוא "בהישג יד" גם עבור מי שהוריו אינם תומכים בו. הטענה שעלתה כאן, כאילו ניתן בישראל לעבוד (בשכר מינימום או מתחתיו) *ולחסוך* סכום של 60,000 ש"ח במשך שנתיים, היא בדיחה עצובה. ולא לשכוח שלא קל לעבוד בזמן הלימודים, וגם אז צריך להתקיים איכשהו. וזה כמובן בלי לקחת בחשבון אבטלה ומיתון ובעיות דומות, ובלי להתחשב בעובדה שישראלי ממוצע משתחרר בגיל 21, ואם יתחיל לימודים 3-4 שנים אח"כ, יגיע להיות סטודנט בגיל 25 ולסיים בן קרוב ל- 30, ומה לגבי משפחה ודברים דומים בכל התקופה הזו? ואם אתה אומר "הלוואות", אתה בעצם אומר, "ניתן לעשירים זכות מלאה לבחור מה הם רוצים ללמוד, מרפואה ועד לימודי המזרח הרחוק. לעומת זאת, העניים חייבים לבחור מסלול שהוא לבטח משתלם כלכלית, ולהיות מספיק בטוחים בעצמם שיצלחו את שנות הלימודים ויזכו בעבודה טובה בתחום (ולא יהיו "מובטלי היי-טק" למשל) ולהיות מוכנים לקחת את הסיכון." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. מה שאתה מתאר כאן זה את "חוסר ההגינות" של הטבע. רוצה לומר "זו דרכו של עולם" ואכן כך. איך זה מחזק את עמדתך? לא מחזק משום שגם הדרישה לכסף היא דרכו של עולם. הלימודים הרי עולים כסף לא בגלל שמישהו רשע. ובוודאי שאין כאן, כפי שאתה רומז, קריטריון של "מי שמשלם יותר מתקבל אלא פשוט דרישה לתמורה עבור שירות יקר ערך. זו דרכו של עולם. 2. "לא ברור לי על מה אתה מסתמך בטענה שהשוק האמריקאי "יעיל" יותר." אני מסתמך על העובדה שההישגים האקדמיים של האוניברסיטאות בארה"ב הם גבוהים יותר. אם המערכת המעוותת נועדה לקדם אליטיזם (ע"י סינון הבלתי מתאימים) הרי שהמערכת האמריקאית בה (על פי התיאור הלא מדוייק שלך) מתקבל מי שמשלם יותר, מייצרת תוצאות יותר טובות. להערותיך: א. משמעות הדבר שאתה גם בעד זה שכלל הציבור יממן מיעוט בלא כל סיבה תכליתית וגם תיצור אפליה כואבת בין אלו שיכולים להתקבל והבינוניים שיצטרכו לשלם תשלום מלא במכללה. (שהרי אם אתה רוצה לתת הזדמנות לעניין, מדוע שלא תחלק מלגות, בשביל מה צריך לסבסד באופן גורף?) ב. למרות ש60000 שקלים הם בשמיים, משום מה מצליחים רבים לקנות מכונית, דירה וכו. במחיר גבוה בהרבה. בכל מקרה, אם מה שמטריד אותך זה מצב השכבות החלשות, עליך להעדיף את הפתרון של מלגות למצטיינים חסרי אמצעים ולא בעד סבסוד גורף שמעלה את תנאי הקבלה, כובל את האוניברסיטאות לשליטת המדינה ומחייב את הרוב לממן את המיעוט ללא כל סיבה סבירה (שהרי מרבית הסטודנטים באוניברסיטה דווקא כן יכולים להרשות לעצמם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 גם לאמן שחקן כדורגל עולה הרבה כסף. למה לא דורשים תשלום ממי שמתקבל? או, מזווית אחרת, למה מה שתיארתי הוא "חוסר ההגינות של הטבע" ואילו ההבדל בכישורים האינטלקטואליים הנבחנים בפסיכומטרי אינו "חוסר ההגינות של הטבע"? 2. אם זה המבחן שלך, כדאי לך לשים לב שבשנות ה- 60 (כאשר האוניברסיטאות בישראל לא היו יותר פרטיות מהיום, ולא היו מכללות) ההישגים האקדמיים של ישראל בתחומי המדע היו יוצאי דופן בעולם בכל מדד שהוא (יחסית לאוכלוסיה, יחסית לתל"ג, מה שתרצה) א.+ב. בעצם לשתי השאלות ענית באמצעות מלגות. אין לי שום התנגדות למלגות, השאלה היא מי מחלק אותן. אם הממשלה מחלקת מלגות למעוטי יכולת עפ"י קריטריונים שונים, ודואגת לכך שחוסר יכולת כלכלית אינה גורם המונע ממי שיכול להגיע להשכלה גבוהה, אין לי שום בעייה עם גביית שכר לימוד ריאלי מכל השאר. אם התשובה היא "השוק החופשי ידאג שיהיו מלגות", אז תרשה לי לפקפק בכך. טיעון הדירה/מכונית שלך הוא ממש משונה. למיטב ידיעתי, אין בישראל הרבה מאוד רוכשי דירות, וכמעט 100% מהם מקבלים עזרה כלשהי מההורים. לאחוזים ניכרים מאוד מהאוכלוסיה בישראל אין דירה בבעלותם. ולגבי מכונית - רוב בעלי הרכב בשכבות הנמוכות נוהגים ברכב משומש, שעולה הרבה פחות מ- 60000 ש"ח. אז כן, אני מאמין שיש מספיק אנשים אינטליגטיים, שהמכשלו הכלכלי הזה הוא בשבילם בלתי עביר, ועוד רבים אחרים שאולי יוכלו להתגבר עליו בעבודה קשה ומאומצת, אבל חוששים לקחת את הסיכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם הממשלה מחלקת מלגות למעוטי יכולת עפ"י קריטריונים שונים, ודואגת לכך שחוסר יכולת כלכלית אינה גורם המונע ממי שיכול להגיע להשכלה גבוהה, אין לי שום בעייה עם גביית שכר לימוד ריאלי מכל השאר." יפה. זו בדיוק הטענה שלי. כדי לעזור לעניים, אפשר לעזור לעניים. אין שום הגיון בסבסוד ההשכלה עצמה. "טיעון הדירה/מכונית שלך הוא ממש משונה. למיטב ידיעתי, אין בישראל הרבה מאוד רוכשי דירות" יש לך טעות. מרבית האזרחים בישראל הם הבעלים של הדירה שלהם. אחוז האנשים (ובוודאי משפחות) שגרים בשכירות הוא נמוך מאוד ביחס למקובל בעולם (בין השאר בגלל שיש בישראל חסמים לבניה להשכרה, אבל זה עניין אחר) "אנשים אינטליגטיים, שהמכשלו הכלכלי הזה הוא בשבילם בלתי עביר" אני באמת מציע לך לבדוק פעם כמה עולה למשל חתונה ממוצעת באולם+ דיג'י+ קייטרינג+ ירח דבש. ישנם בארץ לא מעט אנשים המשתייכים לשכבות החלשות שבכל זאת מצליחים "לפוצץ" סכומים שהיו מספיקים לשנת לימודים באוניברסיטה (שכר ריאלי) על אירועים כמו חתונה או בר-מצווה. מסתבר שישנם דברים שאנשים אינטיליגנטיים עם מכשולים כלכליים בכל זאת מצליחים למצוא את הדרך לגיוס הכסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המלגות, אנחנו כנראה מסכימים - הרבה יותר הגיוני להעביר סבסוד של שכר לימוד כסדרה של מלגות דיפרנציאליות מאשר בביטול מוחלט של שבר הלימוד. אני עדיין מחזיק בדעה שגם אם האוניברסיטאות ייגבו שכר לימוד ריאלי, עדיין יהיו בחינות קבלה עפ"י כישורים, כי זה אינטרס של האוניברסיטה ולא רק "של המדינה" ולכן ההוא עם הפסיכומטרי הנמוך לא ירוויח מזה הרבה. לגבי "עד כמה 60,00 ש"ח זה הרבה": בדקתי . 73% ממשקי הבית בישראל מחזיקים בבעלותם את הדירה בה הם גרים. זה אחוז לא קטן, אך עדיי מותיר משהו כמו את שני העשירונים התחתונים מחוץ לתמונה. ואם נבדוק את המצב עבור אנשים בגיל שבו רלוונטי להיות סטודנט (נניח, עד 30) האחוז ודאי יהיה נמוך בהרבה. לגבי חתונה, קח בחשבון ש: א. בחתונה משתתפים שני משקי בית. ב. בחתונה גם מקבלים מתנות מהאורחים. החתונה שלי, למשל, שהייתה לא זולה כלל, החזירה את עצמה עם ריבית, ושמעתי על מספיק חתונות אחרות שהחזירו את עצמן., או כמעט-החזירו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד שמח שאנחנו מסכימים על העקרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי הפקפוק שלך בנדיבותו של השוק החופשי, הלימודים שלי (וכן של סטודנטים נזקקים אחרים) מומנו במלואם (ולמעלה מזה) ע''י מלאך פרטי בשם רוזלין הנווד. היא עשתה זאת למרות הסיוע שהמדינה נותנת לאוניברסיטאות. נראה לי הגיוני, שאם המדינה תסבסד פחות (גם) את האוניברסיטאות וכתוצאה מכך תגבה פחות מיסים מאנשים כמו הגברת הנווד, יהיו יותר תורמי מלגות מאשר היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן אבל השאלה אם יהיו יותר תורמי מלגות באופן שיפצה על הפיחות בסבסוד ? אני בספק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |