בתשובה לי, 09/02/05 14:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי יש להגדיר עבור כל חוג את סף ה*מינימום* שהאוניברסיטה דורשת כדי שהתלמיד יהיה (לדעתה) מסוגל לסיים את הלימודים בהצלחה (min), וכן את הסף שמעליו יש לתלמיד סיכוי טוב להיות פרופסור-עילוי ולתרום למחקר (max). כעת יש לנהוג כך: כל מי שמעל max - מתקבל אוטומטית (ומקבל מלגה מלאה) כל מי שמתחת ל- min - נדחה אוטומטית. בין כל השאר מגרילים את המקומות הפנויים שנותרו אחרי קבלת ה"עילויים". אם רוצים, אפשר לשקלל לתוך ההגרלה גורמים שונים, כמו הגעה מהפריפריה, כוונות לעתיד, אישיות (עפ"י ראיון אישי), וגם הציון הפסיכומטרי עצמו, ולהגדיל או להקטין את סיכויי כל מועמד בהתאם. אפשר גם לקבוע שמי שעבר את המינימום אך נדחה בהגרלה יקבל בונוס מסוים בפעם הבאה שייגש לאותו מוסד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עד ההגרלה, אני איתך בהנתן שלא מפריטים. ברגע שהכנסת ראיון אישי (קרי, פרוטקציה, רושם ושוחד), הרסת את כל הרעיון. בכל מקרה זה לא יעבור, כי האליטה לא תהיה מוכנה שילדיהם המוצלחים לא ילמדו באונברסיטה את מה שנפשם חפצה. לו אתה חבר כנסת, אתה תקח סיכון שהבן שלך לא יתקבל להנדסה? מה שטוב בשיטה הנוכחית, זה שכולם חושבים שהיא לא מפלה את הבן שלהם כי הוא גאון של אמא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מה, אני מוכן לוותר על הראיון האישי. הכנסתי אותו רק בגלל שיש מקצועות שבהם יחסים בין-אישיים טובים הם חשובים מאוד להצלחה (פסיכולוגיה הועלתה קודם כדוגמא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך אכן נעשה, לפחות באוניברסיטת ת''א. (חוץ מעניין הבונוס) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מסביר למה התקבלתי למרות שעברתי את המינימום רק בנקודה אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) תוכלי להביא לינק? 2) איפה נקבע המינימום? איפשהו קרוב למקסימום או במקום האמיתי שלו - די נמוך? כלומר, האם המינימום בפיסיקה גבוה יותר מאשר במדעי המחשב, או לפחות שווה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המינימה והמקסימה: בחלק מהחוגים המינימום והמקסימום קרובים או זהים, בחלקם הם רחוקים למדי. לגבי העדפה מתקנת: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אבל זה לא מה שהצעתי. ברגע שהמינימום והמקסימום דומים/זהים, זו עדיין השיטה הישנה ולא השיטה שהצעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בכל החוגים הם זהים, עניין של ביקוש והיצע. בהקשר של מדעים מדוייקים, ישנם גם עיוותים פוליטיים מסויימים שקשורים במערכת היחסים בין החוג למתמטיקה והחוג למדעי המחשב ושאר החוגים בפקולטה. אני לא יודעת אם זה עדיין קיים, אבל בזמני היו גם תכניות נוספות שפעלו באופן דומה - בעיקר זכורה לי התכנית למצטיינים שהיו בה מינימום ומקסימום והיה בה גם מסלול נוסף ("רב תחומי"?) בו ספי הקבלה לא היו מובהקים. בסופו של דבר, חוץ מהעובדה שאת ה"מלגות" בצורת סיבסוד שכר לימוד, משלמת בעיקר הממשלה, אני לא רואה איך הדברים היו שונים משמעותית במצב הבדיוני של שוקחופשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרב-תחומי זו תכנית של אונ' ת"א שהסטודנטים שמתקבלים אליה בוחרים קורסים כאוות נפשם מתוך כל הפקולטות באוניברסיטה, תוך שהם כמעט חופשיים לחלוטין להתעלם מדרישות קדם, שיקולי צפיפות, והמרצים בקורס. הם עונים לרכז שלהם, שמההתרשמות שלי יכול לעקוף כמעט כל מנגנון בירוקרטי בקמפוס. אחרי שנתיים הסטודנט בוחר מסלול כרגיל. במהלך השנתיים הראשונות של התכנית הרכזים לוחצים על הסטודנט לגבי שני דברים: מספר שעות לשבוע, שצריך לעמוד על בערך 40, ופיזור על פני פקולטות ("זה נראה ממוקד מדי, תוסיף עוד פקולטה")1. חישוב פשוט מראה שהשנתיים האלו (בלי לספור סמסטר קיץ) מסתכמות פחות או יותר ב-160 שעות סמסטריאליות - פלוס מינוס תואר של ארבע שנים. לא חקרתי לעומק את תהליך הקבלה לתכנית אבל אם לשפוט לפי המעט שכן סופר לי2, החומר האנושי בה והאופי של התכנית אני לא אתפלא אם הסינון מאוד קפדני. מצד שני לא נראה לי שיהיה עודף ביקוש למזוכיזם הזה. כלומר באופן כללי קשה לקחת את התכנית בתור משהו רלוונטי לשאלות לגבי אפלייה על בסיס ציוני בגרות/פסיכומטרי. מקסימום אפלייה עפ"י מזוכיזם/חרשנות פתולוגית/בעיות נפשיות דומות. _______ 1 לסטודנט שאני דיברתי איתו עשו "נו נו נו" בגלל שהוא שילב "רק" רפואה ומדעי המחשב. 2 משהו בסגנון של "לך לספרייה, תבחר ספר מינימום כך-וכך עמוד, קרא אותו, ותחזור לכאן עוד שעתיים, נשאל אותך עליו שאלות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, נתחיל מזה שדרישות הקדם לתכנית (מיון ראשוני) הן משהו כמו פסיכומטרי 750 וממוצע בגרות תואם (105 משוקלל). שנית, בחינת הקונקורס (עליה אתה מדבר) היא אתגר יותר רציני ממה שאתה מתאר אותו. ושלישית, יש גם ראיון איש. מעבר לכך, יש לא מעט "מזוכיסטים" כדברייך, שחשוב להם לקבל השכלה רחבה ולעסוק בנושאים בינתחומיים, ורק התכנית הזו מאפשרת להם לעשות זאת (חשוב לציין שהתכנית גם כוללת מלגת לימודים מלאה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התיימרתי לדעת את כל הפרטים לגבי התכנית ולכן לא ניסיתי לציין דברים שאינם ידועים לי. חשדתי שהסינון קפדני, אבל רשמתי רק את מה שאני יודע בוודאות. לא היה כאן שום ניסיון להמעיט מהקושי להתקבל לתכנית. האופי הבינתחומי של התכנית הבינתחומית הוא שולי בהשוואה לתובענות של התכנית ולגמישות שלה, כשבאים לעסוק בשאלת שיוויון הזדמנויות. לאוניברסיטה יש זכות מלאה להקים "יחידת עילית" כזאת ולהחיל עליה סינון קפדני ומלגה מלאה. אם היה מספיק ביקוש ללימודים בינתחומיים האוניברסיטה הייתה יכולה ליצור את "התכנית הבינתחומית לסטודנטים *נורמליים*", שבה *לא מתעלמים* מדרישות קדם ומספר המקומות, ולא מעניקים מלגה מלאה. כלומר סטודנט רגיל שלומד קצת מזה וקצת מזה. "מזוכיסטים" לא מתייחס להתעניינות במגוון רחב של תחומים, אלה למוכנות (והיכולת) ללמוד בקצב כפול מזה שלומד סטודנט ממוצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם היה מספיק ביקוש ללימודים בינתחומיים האוניברסיטה הייתה יכולה ליצור את "התכנית הבינתחומית לסטודנטים *נורמליים*", שבה *לא מתעלמים* מדרישות קדם ומספר המקומות, ולא מעניקים מלגה מלאה. כלומר סטודנט רגיל שלומד קצת מזה וקצת מזה." אבל יש תוכנית כזו (לפחות באוני' חיפה, אבל נדמה לי שלא רק) - BA כללי. מהמעט שאני מכיר, נדמה לי שרוב הלומדים בה הם לא כאלה שבאמת מתעניינים בהרבה תחומים, אלא כאלה שלא מתעניינים בשום תחום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, כמה אפשר להיות גם בין תחומי וגם מעמיק בלי ללמוד כמויות עצומות כמו מטורף? אני לומד במקביל מתמטיקה ומדעי המחשב, ורק עכשיו, בסמסטר הרביעי, אני מקבל את הרושם שאני מתחיל ללמוד את הדברים העמוקים באמת (אם כי היו הרבה דברים יפים עד עכשיו, בעיקר במתמטיקה). אם הייתי לומד עוד שלושה-ארבעה תחומים, כמה עמוק הייתי מגיע? אני חושב שמה שהיה קורה היה שהייתי חושב שאני יודע משהו על כמה וכמה תחומים, אבל בעצם לא הייתי יודע כמעט כלום על אף אחד מהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב ש''עומק'' הוא גודל רציף. בוודאי תוכל להמשיך את התשובה מכאן... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה לדכא אותך, אבל אני למדתי במקביל מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב (וזה היה די מטורף), ורק בלימודי התואר השני הבנתי כמה הלימודים בתואר הראשון היו רדודים (לפחות בפיזיקה ואני לא רוצה לחשוב כמה הם היו רדודים במתמטיקה ובמדעי המחשב). בשביל העמקה יש תואר שני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה לדכא אותך, אבל גם אני למדתי במקביל מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב (וזה היה די מטורף), ורק בלימודי התואר השני הבנתי כמה הלימודים בתואר הראשון היו רדודים (לפחות במתמטיקה ואני לא רוצה לחשוב כמה הם היו רדודים בפיזיקה ובמדעי המחשב). בשביל העמקה יש תואר שני ושלישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני מדוכא פעמיים, ואני עדיין לא מבין איך זה עונה על השאלה שלי. אם מישהו לומד כמה מקצועות במקביל, כשהכמות הכוללת של החומר שהוא לומד אינה משתנה, האם אין זה מגביר עוד יותר את הרידוד של מה שהוא לומד? או שכל עוד אתה לומד תואר ראשון לא חשוב מה אתה לומד כי הכל רדוד, ומי שיודע רק אינפי ואלגברה לינארית רדוד בדיוק כמו מי שיודע את תורת המידה ותורת גלואה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מהתאורים הבאים מתאים יותר למצבך? א. אני יודע את תורת המידה ותורת גלואה. ב. אני מכיר מושגי יסוד בתורת המידה ובתורת גלואה. אם בחרת ב-ב', זה אמור לענות במשהו על שאלתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ענית לי. אם אתה מתעקש להתחכם, שנה את השורה האחרונה בהודעתי הקודמת ל:"מי שיודע רק מושגי יסוד באינפי ובאלגברה לינארית רדוד בדיוק כמו מי שיודע גם מושגי יסוד בתורת המידה ובתורת גלואה?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמכיר מושגי יסוד בלינארית+אינפי+מידה+גלואה אינו מעמיק בהרבה ממי שמכיר מושגי יסוד בלינארית+אינפי+קוונטים+אסמבלר או ממי שמכיר מושגי יסוד בלינארית+אינפי+אנטומיה+בודהיזם. איך עכשיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הייתה האם האיש מסוג א' אינו מעמיק יותר *במתמטיקה* מהאנשים מסוג ב' וג'. אני בטוח שבתואר השני והשלישי סוג ג' יהפוך לספץ בתורת המידה, אבל האם לא נובע מכך שאפשר לוותר לגמרי על התואר הראשון (אלא אם, כמובן, אתה רוצה להיות רב תחומי) וישר לרוץ לעשות תואר שני ושלישי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עוקב בתמהון-מה אחרי הפתיל הזה, ולא כל כך מבין מה אתה שואל. התחלת מ"אגב, כמה אפשר להיות גם בין תחומי וגם מעמיק בלי ללמוד כמויות עצומות כמו מטורף?", ואת התשובה אתה כמובן יודע בעצמך. לא צריך להרחיק לכת: בתוך המתמטיקה לבדה קשה עד מאוד להעמיק בהרבה תחומים בבת-אחת. בתואר הראשון כדאי להתאמץ ללמוד תחומים רבים (עד כמה שניתן לעומק, אבל "כמה שניתן" זה מעט מאוד). בתור השני כדאי להמשיך להתאמץ אבל זה כבר נהיה קשה. באונ' העברית לומדים בשנה א' של התואר השני קורסים הנקראים "מושגי יסוד ב..." (אנליזה, אלגברה, טופולוגיה-וגיאומטריה). שם הקורס איננו בדיחה - אלו באמת מושגי-יסוד, די מעט אנשים לומדים בהצלחה את כל השלושה, וממש מעט אנשים לוקחים קורסים מתקדמים בכל שלושת הענפים. בתואר השלישי כמובן שכבר מתמקדים בתחום צר למדי, ובו מנסים להעמיק מספיק כדי להיות מסוגלים לחדש משהו; זאת בהתאם לאימרה הנודעת An expert is someone who knows more and more about less and less until he knows everything about nothing אין, כמובן, שום אפשרות "לוותר לגמרי על התואר הראשון". ודאי שגם בקרב מתמטיקאים מקצועיים (ואני מניח שזה כך בכל תחום) יש כאלה עם ידע רחב מאוד וכאלה עם הבנה ממשית רק בתחום ממש צר. מקובל לומר שכיום (ובערך מאז 1900) לא ניתן להכיר את חזית הידע בכל ענפי המתמטיקה.עכשיו תראה מה עשית, גרמת לי לשבור שתיקה (אין צורך להיכנס לדיכאון, אני תיכף מתקפל חזרה). (ועוזי, רחמים. לא שכחתי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה השתיקה (אם מותר לחטט)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה להעמיק בהרבה תחומים בבת אחת (סוף חיטוט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שניסיתי לרמוז בתגובה 286329, ואחרים כאן פרטו יותר, הוא שכנראה בכל מדרגה אקדמית המדרגות הקודמות נראות שטחיות להחריד. אבל אם כך, אולי מעניין לבדוק מתי *קצב* ההעמקה שלך גבוה יותר, מתי "נגזרת העומק" גדולה יותר. כבעל תואר ראשון (אבל די רחב) במדעי המחשב, מאוד ברור לי שקפיצת המדרגה הגדולה ביותר בעומק שלי היתה בסמסטר הראשון: המפגש המדהים עם בניית ידע מתמטי באמצעות הוכחות של ממש; ניתוח סיבוכיות לאלגוריתמים; מושגים כמו רציפות של פונקציות, אפסילון ודלתא, האלכסון של קנטור; ובמקרה שלי, התנסות ראשונה בחוויה המתסכלת והמספקת כאחד של למידת שפה זרה כאדם בוגר. מכאן ואילך, התמורה השולית פוחתת, באופן טבעי. (לפני הסמסטר הראשון, יכולתי לומר "תמורה שולית פוחתת"; בעקבותיו, אני יכול לומר גם "נגזרת העומק" ו"מקרה פרטי" (-: ) אם כך, אפשר להגן על ההחלטה לעשות תואר ראשון בין-תחומי לאו-דווקא-מעמיק: מי שעושה זאת מרוויח קפיצות מדרגה כאלו בהרבה תחומים. ייתכן שאם מישהו בא לאקדמיה רק כדי לרכוש ידע (ולא כדי לרכוש מקצוע, או קריירה אקדמית, או לתרום לידע האנושי), עליו לקחת ככל האפשר קורסים ראשונים בכל נושא שמעניין אותו, או שהוא חושב שאולי יש סיכוי שיעניין אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אודה לך אם תאות להפשיל קמעא את מעטה המסתורין, ולספר לנו קצת על אותה בחינת קונקורס אגדית ועל הקטע ההוא של בחירת וקריאת הספר. איך זה עובד באמת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי אני לא מכיר מספיק את בחינת הקונקורס, וזאת מכיוון שלא ניגשתי לתכנית, אני רק מכיר מישהו שהשתתף בה והוא סיפר לי על תנאי הקבלה. על הקונקורס אני לא יודע יותר מאשר כבר דווח פה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |