|
||||
|
||||
מכולת, כמו עסקים קטנים דומים, נמצאת בתחום בו תחרות חופשית באמת עושה את העבודה על הצד הטוב ביותר (ביחוד אם אתה מוכן להניח לבעל מכולת לסרב למכור ליהודים, מתוך ההנחה שיימצאו אחרים בסביבה שימכרו גם ימכרו). זאת בדיוק הסיבה שגם חסידי התערבות ממשלתית לא ממליצים על הקמת "משרד לענייני צנרת ואינסטלציה" שנציג מטעמו יתקן לך את הברז. לעומת זאת, הרי מוסכם גם עליך, כמדומני, שמונופול הוא עניין גרוע שטורף המידה רבה את התחרות. ישנם תחומים בהם לפחות לכאורה אם הבעלות תהיה פרטית היא תגרום למונופוליזציה הרסנית. כבישים הם דוגמא טובה: בעליו של מחלף השלום יוכל לסחוט את הנהג הקטן כמעט בלי הגבלה בהעדרה של תחרות סבירה, שכן הקמת אלטרנטיבה היא עניין בלתי אפשרי כמעט. ואחרי שכבר יקום היזם שישקיע את מיליארדי השקלים בהקמת מחלף אלטרנטיבי, קרטל קטן בין שני אלה עדיין אפשרי, וגם בלעדיו הפתרון שהושג מחזיק מעמד רק עד מחלף מסובים. |
|
||||
|
||||
המונופול הסחטני הוא ספקולציה והוא אפשרי תיאורטית כמו שקרטל בתחום הלבן אפשרי תיאורטית. אני לא רואה סיבה כלשהי להניח (ובוודאי לא אם מסתכלים על ההיסטוריה) שיש ממש בטענות הללו אבל גם אם התחזית הזאת נכונה, אין בזה הצדקה למצב הקיים. בוא נניח שאתה צודק ושבעלות פרטית על הדרכים אכן תוביל לסחיטה מונופוליסטית, האם לא נוכל *אז* לנקוט באמצעים לריסון המונופול? האם אנחנו צריכים לטפל בכל מצב *תיאורטי* של סחטנות מונופוליסטית מראש? אם זו השיטה אז אולי כדאי שנלאים את כל אמצעי הייצור לאלתר... |
|
||||
|
||||
רגע, אבל גם במקרה של סחטנות מונופוליסטית, ההתערבות תהיה לא מוסרית באופן עקרוני, לא? |
|
||||
|
||||
לא |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
משום שלא מדובר כאן בעקרונות מוסר אלוהיים. מדובר כאן בשיטה תועלתנית - רציונלית. אם יש בכבישים ''משהו אחר'' משהו שגורם לניהול הוולנטרי שלהם להיות פתוח להשתלטות מונופוליסטית וגרימת נזק לאוכלוסיה, הרי שנכון ומוצדק לנקוט באמצעים נגדם ולהתייחס אליהם אחרת - בדומה למה שאני סבור שצריך להעשות בתחום כלי הנשק למשל. |
|
||||
|
||||
רגע. נקודת המוצא שלך היא תועלתנית, ולא אידיאולוגית? אם יוכיחו לך (לא משנה איך, זו שאלה היפוטתית) שקומניזם מועיל יותר (ברשותך, לא נתעקב גם על מה זה מועיל) מקפיטליזם, תתמוך בקומניזם? כל הדיבורים על חירות וגזל היו לריק? |
|
||||
|
||||
האין הרצון בחירות מייצג גישה תועלתנית? או שאולי אנחנו צריכים חירות כי אלוהים אמר? |
|
||||
|
||||
זאת התחמקות. הרי הצהרת למעלה שאתה מוכן לוותר על החירות שהיא לא מועילה, ולכן ברור שהרצון בחרות לא מייצג גישה תועלתנית. לא יודע למה אנחנו ''צריכים'' חירות, הרי לא אני מחזיק בדעה שחרות היא מהות הכל. אבל אם אתה טוען שהצורך בחירות הוא תועלתני בלבד, אז יש לך עוד הרבה שלבים לנמק. עד עכשיו, יצאתם מנקודת הנחה שחירות והזכות לרכוש הן המטרות, עכשיו המטרה היא תועלת, לכן נימוקי חירות (או פגיעה בה) וזכות לרכוש (או פגיעה בה) אינם לגיטימיים יותר. לפחות עד שלא תראה איך התועלת נובעת באופן ישיר מהחירות והזכות לרכוש. |
|
||||
|
||||
אני באמת מציע לך להיות זהיר בניסוחים שלך משום שאני בהחלט יודע מה אני אומר ומתכוון לכך. א. אינני צריך לנמק בשום צורה את הקביעה הפשוטה שאני רוצה לחיות כבן חורין ושכמוני כל אדם אחר ירצה בכך. אם הנחת היסוד הזו לא מקובלת עליו, אין טעם בדיון. זאת אקסיומה שאתה יכול לקבל או ללכת לחפש מי ינענע אותך. ב. מאחר וקבענו שחירות היא המטרה נשארת השאלה המעשית, כיצד נבטיח את החירות הזאת? אנחנו לא נכנס לדיון המלא בשאלה למה ואיך אני סבור שהשיטה שאני מציע היא אכן שיטה טובה *ומעשית* להשגת המטרה הזאת אבל נסתפק בקביעה הפשוטה שאני סבור שהיא כזאת אבל אם תִמצא ראיה לכך שאני טועה, אשקול מחדש את עמדתי לאור זאת. עכשיו תחבר אחד ועוד אחד. |
|
||||
|
||||
חיברתי אחד ועוד אחד ויצא לי שלפי תגובה 282387 חירות היא המטרה, בעוד שלפי תגובה 282151, ושלושת התגובות מתחתיה, חירות היא אמצעי. אתה צריך להחליט, אם חירות היא המטרה, אז הפגיעה בחירות היא לא מוסרית, בניגוד מוחלט לתגובה 282151, בעוד שאם המטרה היא תועלתנית, אז אתה כן צריך לנמק. אין לי בעיה, לצורך הדיון, אם כל מערכת אקסיומות שתבחר, אין לי כוונה להתווכח על אקסיומות, הבעיה מתחילה ברגע שאתה מתנער מהאקסיומות שלך, ועובר למערכת אקסיומתית סותרת. תחליט לפי איזה אקסיומות אתה עובד. בקיצור, תגובה 282387 ותגובה 282151 סותרות זו את זו. כל אחת הייתה יכולה לעמוד בפני עצמה, אבל לא ביחד. |
|
||||
|
||||
תגובה 282387 היא משהו שאתה כתבת. אתה רוצה שאני אהיה אחראי גם על הסתירות בין מה שאני כותב למה שאתה כותב? הרשה לי להציע שלהבא פשוט תצטט את הפסקאות הסותרות שלי... חירות איננה אמצעי ואני לא יודע מאיפה גרדת את הרעיון הזה. מאחר ואתה מתקשה להבין, אני אסביר לאט: החירות היא המטרה. החירות מוגדרת כחופש לעשות ככול העולה על דעתך כל עוד אינך פוגע בחופש של רעך לעשות אותו הדבר. כפי שתוכל לשים לב, ידידי, ההגדרה כוללת בתוכה קונספט חדשני1 הקרוי "סייג". הנה למשל, בחברה ליברלית, אסור לרצוח למרות שלמעשה, האיסור הזה הוא *מגבלה*. בלשון פשוטה יותר, למרות שהחירות היא המטרה, אין דרך מעשית להשיג אותה בצורה מוחלטת, ולכן עלינו לקבוע סייגים ברורים כמו האיסור לרצוח, לגנוב ולאנוס, ואולי, אם אכן יתברר הצורך בכך, למנוע סחטנות מונופוליסטית כמו שתיאר השכ"ג. 1 מאחר ואתה מתקשה לפעמים להבין, הקונספט הוא לא באמת חדשני והסייג הוא עניין שדשנו בו אולי מיליון פעם. |
|
||||
|
||||
צודק, החלף בתגובה למעלה את 282387 ב282405. "חירות איננה אמצעי ואני לא יודע מאיפה גרדת את הרעיון הזה." א. גררתי את הרעיון הזה מתגובה 282151 והתגובות שבאו אחריה. אם חירות היא מטרה, ולא אמצעי, איך אתה מצדיק את הנקיטה באמצעים לריסון המונופול, שהיא הלו פגיעה גסה בחירותם של בעלי המונופול. ב. גררתי את הרעיון הזה מתגובה 282302 בא ענית שאין בעיה עקרונית עם פגיעה בחירות של בעל המונופול. ג. גררתי את הרעיון הזה מתגובה 282320 בא כתבת שלא מדובר בעקרונות מוסר אלוהיים, אלא בשיטה תועלתנית - רציונלית. ד. גררתי את הרעיון הזה מתגובה 282361 בא כתבת ש"הרצון בחירות מייצג גישה תועלתנית" משמע, החירות היא אמצעי לתועלת כלשהי. "מאחר ואתה מתקשה להבין, אני אסביר לאט:" באמת יש צורך בסגנון הזה? עד עכשיו, המתקשה הוא אתה. "החירות היא המטרה. החירות מוגדרת כחופש לעשות ככול העולה על דעתך כל עוד אינך פוגע בחופש של רעך לעשות אותו הדבר. כפי שתוכל לשים לב, ידידי, ההגדרה כוללת בתוכה קונספט חדשני1 הקרוי "סייג". הנה למשל, בחברה ליברלית, אסור לרצוח למרות שלמעשה, האיסור הזה הוא *מגבלה*." כמה ילדותי, אם בשם החירות אתה מאפשר פגיעה בחירותו של בעל המונופול, אז אתה כל מה שאתה מתעב. מאחר ואתה מוכיח קשיים להתדיין בצורה בוגרת או לשמור על עמדה עקבית, בו נזכיר איך הגדרנו את החירות האופטימלית בעבר, "חירות היא האפשרות לבחור באיזו מבין האפשרויות הנגישות לך אתה מעוניין ולפעול בהתאם לבחירתך" תגובה 262529, וברור שאתה פוגע בחירותו של בעל המונופול, ללא שום הצדקה שנובעת מהזכות לחירות או חיים. |
|
||||
|
||||
כל טוב ונתראה בשמחות. |
|
||||
|
||||
''זאת התחמקות. הרי הצהרת למעלה שאתה מוכן לוותר על החירות שהיא לא מועילה, ולכן ברור שהרצון בחרות לא מייצג גישה תועלתנית.'' תפשת מרובה, לא תפשת כלום. הקפיטליזם, הליברליזם, התועלתנות, וכל התיאוריות הדומות אינן המטרה, הן רק האמצעי להגשים את היעד התועלתני האולטימטיבי - חיים וחירות לפרט. לכן, הקומוניזם לא יכול להתקבל על הדעת משום שהוא גורס שלילת חירות הפרט מה שהופך אותו אנטי-תועלתני ממהותו. |
|
||||
|
||||
חיים וחירות לכל זה יעד *תועלתני* ולא *מוסרי*? על איזה חירות לכל אתה מדבר? על חירות שמאפשרת להתערב בחירותו של בעל מונופול נצלני (אבל לא בחירותו של בעל עבדים מודרניים)? על איזה חיים לכל אתה מדבר, על חיים לכל מי שיש ביכולתו לקנות מים, תרופות ואוכל? אם החיים היו בינאריים, או קומניזם או רדלריזם, אני באמת לא יודע מה הייתי בוחר, למזלנו, יש בחיים עוד כמה אפשרויות, חלקם נוסו, חלקן בהצלחה. נסה להתמודד מול המציאות ולא מול אנשי קש. |
|
||||
|
||||
אין לי כח להתעסק שוב עם הזלת ריר דמגוגית. היה שלום ממנטו. |
|
||||
|
||||
הניסויים החברתיים האלה אינם חסרי מחיר1. כאשר משתמשים בדוגמת המכולת השכונתית כמודל שממנו אפשר להסיק על *כל* שטחי החברה והכלכלה, מניצול המשאבים המשותפים (אוי, כנרת שלי, מי עשה בך מעשה האחים עופר בים המלח?) ועד "לכל כביש - בעל איש" ו"אין גשר בלי תשר", חושבני שאפשר לנבא את כשלון המודל עוד לפני שהרסנו את הסדר החברתי שנבנה בעמל רב במשך כמה מאות שנים. _______________ 1- לאלמוני מאותגר השלילות המרובות: יש לניסויים כאלה מחיר לא מבוטל. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי, ההשלכה של נסיון המכולת לשטח הרחב יותר דווקא סותרת את טענת המונופולין הסחטני לדעתי. בכל מקרה אני בוודאי לא קורא להרס הסדר החברתי אבל אני לא סבור שהעובדה שיש למדינה סמכות להפקיע את רכושו של אדם באופן שרירותי לצורך בניית כבישים היא המאפיין המרכזי של אותו סדר חברתי. בהסתמך על נסיון העבר, אני גם בספק אם זה מסוג הדברים שלקח מאות שנים לבנות... |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |