|
||||
|
||||
קראתי לאחרונה ספרון שמחולק ע"י רבניות לנשים שעומדות להתחתן, ומספר בשבחי שמירת חיי אישות לפי היהדות. הספרון, כמנהגם של הדתיים, מצטט כל הזמן כל מיני דוקטורים ופרופסורים "מפורסמים" שמעולם לא שמעתי עליהם. נטייה מעניינת שלו היא לציין את השנה אך ורק כאשר הטקסט עליו מסתמך הספרון הוא ישן מאוד - שנות ה-20, למשל, הן מאוד חזקות אצל הכותבים שלו. אמנם בתפיסה הדתית ישן יותר זה טוב יותר1, אבל בתפיסה המדעית לא. זה שמישהו כתב משהו ב-1927 לא מחייב אותי, או את המדע כפי שהוא כיום. הרבה מושגים קיימים מזה מאות שנים, אבל המשמעות שלהם כיום אינה דומה כלל למשמעות שלהם אז. 1 ואפילו זה לא נכון תמיד |
|
||||
|
||||
מאחר והספרון שקיבלת הוא הדפסה מחודשת של קונטרס שיצא בכתריאליבקה בסוף שנות העשרים, אין להתפלא על מראי המקום המיושנים קמעא. אני מקווה שהתרשמת כראוי מההוכחות המדעיות לחשיבותם הבריאותית של דיני נידה. |
|
||||
|
||||
זה מה שמצאת לתקוף, שנת פרסום המאמר? מילא. סטינו הצידה. השאלה היא מה עוזרת לי ההגדרה שלך אם אנחנו לא מסכימים על משמעות המושג. אני חושב שאלימות יכולה להיות מתועלת בצורות שונות, להתנהגות שלא חופפת את ההתנהגויות שאתה בודק. איך נוכל לבצע כך השוואות בין אנשים, כשההגדרות שלנו כה שונות? שלא לדבר על השוואות בין תרבויות. |
|
||||
|
||||
כשתביא לי מחקר שמוכיח מעל לכל ספק ששפעת נגרמת ע"י חשיפה לעצי סקויה אדומה, אני אפנה את תשומת ליבך לכך שהמחקר נכתב ב-1876, ומאז היו כמה התפתחויות במדע, והיו כמה גילויים חדשים. אותו הדבר פה (רק שפה השינוי הוא בהגדרות המקובלות, ולא בגילויים שנתגלו). זה כבר תלוי במה אנחנו מנסים לעשות עם המדד שלי. אם תראה לי שהמדד שלי חסר תועלת כשאנחנו מנסים לנבא X בעזרת נטייה לאלימות, ולעומת זאת המדד שלך נותן תוצאות טובות יותר, אז אני אקבל את המדד שלך כרלוונטי יותר לצורך העניין. בתחום מדע המדינה יש לפחות 5 הגדרות שונות למושג ה"יחסיות" של הבחירות (יש הרבה יותר, אבל יש 5 שידעתי בזמן זה או אחר להסביר). האם כולן פרט לאחת חסרות תועלת? לא. כל אחת מודדת את הנושא מכיוון אחר. יתכן שיש אחת שנותנת תוצאות טובות או שוות לכל אורך הלוח, ולכן הכי כדאי להשתמש בה, אבל גם יתכן שהשימוש בכל מדד צריך להתבסס על הפן של הנושא שאתה מבקש לחקור. |
|
||||
|
||||
אבל זה לא עוזר לנו. אני יכול לנבא שלבנים יצליחו במבחני אינטליגנציה יותר משחורים. אז מה? הטענה כאן היא לגבי תכונות כלליות, כגון "לבנים הם אינטליגנטים משחורים". אם אתה לא *מזהה* הצלחה במבחן אינטליגנציה עם התכונה אינטליגנציה (הגדרה אופרטיבית כמו שתיארתי), לא מדדת את התכונה. ממילא, אתה לא יודע אם יש פער אמיתי בין הגזעים בתכונה הזאת או שזה הבדל בין-תרבותי (בכלל בלי להיכנס לשאלת מקור הפער). |
|
||||
|
||||
לא לא לא, לא לנבא את תוצאות המדד, אלא לנצל את המדד כדי לנבא דברים אחרים. אם אני יכול להראות לך שמדד הנטייה לאלימות שלי ינבא היטב את כושרו של אדם לשחק פוטבול אמריקאי, אז לפחות לצרכי ניבוי יכולת משחק פוטבול, המדד שלי עובד יופי. אבל נניח שאנחנו רוצים לנבא את סיכוייו של אדם להגיע לכלא, ואתה תראה לי שהמדד שלי לא מנבא שום דבר וחצי, ואילו המדד שלך - שבוחן, בין השאר, גם כמה פרחים הפרט קטף באכזריות במהלך ששת השבועות האחרונים - הוא מצליח לנבא ברמת דיוק של 75%, אזי אני אוריד בפניך את הכובע וארוץ לפרסם לפניך את תוצאות המחקר כדי לזכות בתהילה. זה הקטע במדדים - הם לא עומדים בפני עצמם. הם נועדו כדי להשוות אותם לדברים אחרים. |
|
||||
|
||||
אבל לא מדובר כאן על לנצל את המדד כדי לנבא דברים אחרים (ברור שאפשר להשתמש בו לצרכים כאלה). מדובר על לנצל את המדד כדי להסיק על תכונה מהותנית. אל תשכח את הקונטקסט של המאמר. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |