|
||||
|
||||
למה, צריך להכריח אותך בשביל שתסתכל? רק אז אתה מסתכל על שוק וירך של אישה נאה? ואגב, לא כל דבר צריך להבין בחיים. אפשר לכבד את רצון הזולת גם כשלא מבינים אותו. אפשר ועדיין אין זו בושה. |
|
||||
|
||||
אני מתגרה מלבוש שמסתיר שוק וירך של גבר או אישה נאה. תפסיק לעבור ברחוב שלי? הרי אפשר לכבד את רצון הזולת גם כשלא מבינים אותו. אפשר ועדיין אין זו בושה. |
|
||||
|
||||
להתלבש זוהי נורמה אנושית, לפחות מאז שאדם וחוה עמדו על דעתם משחר האנושות. להסתובב חשופה או מבליטת איברים בכוונה למשוך תשומת לב הגברים או לגרות ליבם -- זוהי לדידנו סטייה מוסרית, המולידה השלכות לא מומלצות, ומכאן זכותנו להתנגד לכך נמרצות. |
|
||||
|
||||
ברצוני להצהיר כי כצעירה יהודיה שומרת מצוות אני נורא מתגרה מטרוריסטים גיבורים הורגי ערבים מסריחים (עבירה שאין עמה קלון!!!) שקיבלו חנינה מהנשיא רב הרחמים חיים הרצוג ז"ל, ואני דורשת שישלחו אותם מיד באוטובוס ספיישל של אגד אל המדרכה שמתחת לחלוני, לסיפוק צרכיי הפיזיים והרוחניים כבת תורה! |
|
||||
|
||||
להתלבש אינה נורמה אנושית בכל החברות המוכרות, וגם נורמות אנושיות, לא ברור כלל אם כדאי לשמר או לזרוק. גם דיכוי הנשים היה נורמה נפוצה ברוב החברות האנושיות המוכרות. לא תמיד מסתובבים חשופים או "מבליט איברים בכוונה" כדי למשוך את תשומת לב הגברים או לגרות אותם - וחמור מכך, אין לך כל יכולת לקבוע עבור מישהי האם זוהי כוונתה או לא, ועלייך לתת לה להינות מחמת הספק. ה"השלכות הלא מומלצות" שאתה מדבר עליהן - מה הן? אני מקווה שאינך מתכוון להשלכות מסוג "הגבר חסר הישע לא עומד ביצרו ומביא ביד/בוגד באשתו/אונס את המעורטלת" - במקרים אלו הסטייה היא אצל הגבר, לא אצל המתערטלת. זכותך להתנגד נמרצות ללבוש (או חוסר לבוש) אינה ניתנת לערעור, כל עוד אינך כופה על אחרים להתלבש שלא איך שבא להם. |
|
||||
|
||||
להתלבש הינה נורמה אנושית. נקודה. מי שהולך עירום בצהרי היום ברחובה של עיר נחשב במקומותינו למשוגע שזקוק לאישפוז דחוף. ולא, לא רק במקומותינו, גם שבשבטים פרימיטיביים, איברי המין של הגברים והנשים מכוסים באיזה עלה ירוק... כי יש משהו בלתי מודע ובלתי נשלט: הבושה. ומה הקשר בין "דיכוי הנשים כנורמה נפוצה ברוב החברות האנושיות המוכרות"? מי כאן המדכא בדיוק את מי?! הן הגבר והן האישה הנורמליים מבחינה מדעית מתלבשים ואף משקיעים בשביל זה המון כסף זמן ויזע. לעתים בשביל סתם איזה מותג כזה או אחר. קטע ב' שלך>> נכון, לא תמיד וגם לא אמרתי שתמיד, רק בדרך כלל, על פי רוב. קטע ג'>> נו, זה ברור. תרנגולת שנכנסה לדיר של חיות טרף, מה הפלא שלא נשארה בסוף בחיים?! נכון, המשל הזה קיצוני, בשביל שאולי כך תבין טוב יותר את כוונת הנמשל. קטע אחרון>> מי בדיוק כופה כאן על מי איך להתלבש? החרדים לא ביקשו מאומה מ"אגד" והיא, על דעת עצמה, כך לטענתה, החליטה לפצל את הקו לשני קווים שונים שיענו לצרכי שתי סוגי האוכלוסיות השונות. מסיבות אינטרסנטיות מסחריות השמורות עמה. כבר אסור לעשות עסקים בארץ הזה? אוף, הכפייה החילונית הזאת שלא לעשות עסקים עם החרדים אפילו לא באמצע השבוע... |
|
||||
|
||||
אני לא אנסה להתווכח איתך בשאלה האם להתלבש היא נורמה אנושית או לא, אבל קל להתווכח איתך בשאלה *איזה* לבוש הוא נורמה אנושית. רמז: אין סטנדרט. דוגמת דיכוי הנשים באה להראות לך שלפעמים קיימות בחברה נורמות מסויימות שאינן טובות, ואפילו אם הן כלל עולמיות. לא ברור למה אתה מנסה לערב את זה עם נושא הדיון הנוכחי, כי אין קשר. מה שכן, כפייה קיימת גם בלבוש, אם אדם צפוי לסנקציה במקרה שבו יתלבש בצורה מסויימת (לא בהכרח נודיסט). ככל שזה נוגע ל"השלכות הלא רצויות", אני מניח שכוונתך, אם כן, שהגבר יאנוס את האישה. האם אתה באמת חושב שזה מה שיקרה? (זה מציג באור רע מאוד את אלו שאתה מנסה להגן עליהם) והאם אתה לא חושב שלאישה צריכה להישמר הזכות לבחור איך להתלבש, תוך הכרת ה"סיכונים"? כמובן שעל שאלת ה*אחריות* של האנסים לא נדבר כאן. משום מה אני קיבלתי את הרושם שלא שלומן של המתערטלות הוא בראש מעייניך. בדיונים אחרים כאן דיברת דווקא על הגברים המסכנים שלא יצליחו לעצור את ידם מלהתפרע באיזוריהם הרגישים. אם אף אחד לא כופה עליי איך להתלבש במקרה הנוכחי, אין לי טענות במקרה הנוכחי. אני מדבר איתך באופן כללי, כי אני לא מכיר את פרטי המקרה. |
|
||||
|
||||
שאנחנו כל-כך רוצים לגמור אתכם את החשבון, אחת ולתמיד. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. מה? |
|
||||
|
||||
לא יודע, יש לא מעט מקומות בעולם שבהם הנורמה היא להסתובב בחזה חשוף, ובעולם המערבי היום, מאוד מקובל ולגיטימי לחשוף בטן, ירך ועקב (אלוהים אדירים, אפילו העקב מגרה אותך?!). אתה יודע מה לא מהווה נורמה אנושית? להסתובב חנוט בחליפה שחורה עם כובע כבד באמצע הקיץ הישראלי. זה לא נורמה אנושית, ואני אפילו בספק אם זה אנושי בכלל. |
|
||||
|
||||
תגיד, לא לימדו אותך אף פעם בכל שנות לימוד והשכלה אוניברסיטאית שלך (תואר שני במדעי המדינה, אאל"ט) לכבד את רצון הזולת, מגוחכים ככל שיהיו בעיניך (והם כלל לא כפי שהינך מציג בהומור השחור שלך)? לא גידלו אותך על המנטרה הליברלית-פלורליסטית של "חיה ותן לחיות"? עוד לא למדת בחוג על ההשלכות של מדינות העולם בהן נרמסו זכויותיהם הבסיסיות של בני מיעוטים נרדפים ושנואים? מה, לכל הרוחות אתה רוצה לשמוע ממני בנידון? שמדובר בעניינים סובייקטיביים-אינדיבידואליים גרידא, עליהם נאמר "על טעם וריח אין מה להתווכח"? ובכלל, מה אתה רוצה ממני? וכי אני הוא הנוסע בקו הזה ודורש דרישות אלה, שאתה מדבר אלי ברמה האישית כאן בתגובות? מה אתה רוצה ממני, לכל הרוחות? |
|
||||
|
||||
רק תואר ראשון. על השני אני עוד עובד, תודה. אני למדתי לכבד את רצון הזולת רק כל עוד זה מראה איזשהו שביב של כבוד אלי. אני רוצה ממך שתגיד ''אם כך הם דרשו, הרי שזה דבר מגעיל ואין לו מקום בחברה מתורבתת. אנשים צריכים להיות מסוגלים להתמודד עם המציאות ועם אנשים השונים מהם, והחרדים, אם אכן ביקשו את ההפרדה הזאת (למרות שעל פי הכתבה הם לא דרשו זאת) צריכים להתבייש להם''. זה מה שאני רוצה. |
|
||||
|
||||
>>"אני למדתי לכבד את רצון הזולת *רק כל עוד* זה מראה איזשהו שביב של *כבוד אלי*". אה, לשיטתך: יהודי שחי בגרמניה ואינו מכבד את התרבות הגרמנית או אוהד מושבע שלה – מותר לצבאות היטלר להשמידו. טוב, תודה על הבהרת עמדתך הפלורליסטית. למה זה דבר מגעיל ואין לו מקום בחברה מתורבתת? רק מושגי החיים שלך הם נאים ומקסימים וכלל לא מעוררי דחייה ומיאוס, ורק אמות המידה ההשקפתיים שלך הם "החברה המתורבתת בהתגלמותה". אה כן, גם הנאצים חשבו בדיוק כך ומכאן שהתנהגותם הנבזית היתה מוצדקת לשיטתם. תשאל ת'מרצה לתואר השני שלך במדעי המדינה. >> "אנשים צריכים להיות מסוגלים להתמודד עם המציאות ועם אנשים השונים מהם, והחרדים צריכים להתבייש להם". זכותו של כל אזרח במדינה דמוקרטית לחיות כהשקפת עולמו, מסתגרת ומופנמת ככל שתהא. ומי אתה שתקבע אחרת או שתערער על הזכות הזאת? ועוד לחשוב שאחד עם תואר אקדמי בתחום שלך הולך להיות אישיות מפתח ברשויות השלטון. חלחלה אחזתני. |
|
||||
|
||||
אתה צודק. למה בעצם צריך ללכת כה רחוק עד היטלר, הרי התחוללו בסופם של תהליכים דומים גם הרציחות ההמוניות של משטרי העריצות מהגדולים ביותר במאה העשרים: של סטאלין בברית-המועצות, של מאו טסה טונג בסין ושל פול פוט בקמבודיה. היטלר, הוא רק הדוגמה הנפוצה והבולטת יותר מבין שוללי זכויות האדם שנבראו בצלם. ועוד בהתחשב בכך שדובי בחר אותו ל"איש המאה", אז אולי בכלל הוא הדוגמא הטובה להדליק נורות אדומות בפני הדעות שלצערי הרב דובי מבטא כאן. |
|
||||
|
||||
אם אני אכתוב את התגובה שיש לי לדברים שלך, טל נורא יכעס עלי. |
|
||||
|
||||
תכתוב תכתוב תכתוב! |
|
||||
|
||||
אז תלמד לרסן את עצמך כמוני (-: סתם, זה לא אישי, נכון. אין לשנינו עניין אישי בנסיעה בקו הזה. אנחנו רק מנסים לגונן על צדדים שונים במתרס המחלוקת, כשלכל אחד יש את המועדפים עליו להגנה. רק שחבל שאף אחד מאיתנו לא רואה את השני ממטר ולא סופר את זכויותיו כאזרח שווה כלגיטימיות. סליחה אם פגעתי בך. רק רציתי להצביע עד לאן אפשר להידרדר עם ניצני העמדות הללו שלדעתי הצגת. האם יש בידך נוסחת פלא של פשרה בין הצדדים שתסכם את כל הדיון הזה (לפני שאני עף למילואים)? |
|
||||
|
||||
דמגוגיה זולה: לשיטתו של דובי, אם אתה מתעקש לעוות אותה, יהודי שחי בגרמניה הנאצית ואינו מגלה כבוד לתרבות הגרמנית, גם הגרמנים אינם צריכים לכבדו. מכאן ועד לרציחתו לא ארוכה הדרך - אין דרך כלל. כמו כן, מן הסתם יהודי שחי בגרמניה הנאצית אינו יכול ואינו צריך לגלות כבוד לתרבות הנאצית, שכן זו פוסלת אותו מראש, ולכן מראש אינה מכבדת אותו. אין כאן גם שום ביצה ותרנגולת: הנאצים אינם מתנים את נתינת הכבוד שלהם בנתינת כבוד של הצד השני, אלא בגזעו של הצד השני. ככלל, הגודווין כאן זועק לשמיים. לא חבל? מה שכן, אני מסכים איתך שזכותו של כל אזרח לחיות כהשקפת עולמו. לכן מותר לבחורה פרובוקטיבית ומתגרה להתהלך ברחובות בלבוש מינימלי, ואפילו בלי לבוש כלל. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שלהלך בלי לבוש בכלל זה בניגוד לחוק (היה על זה כאן דיון או פתיל ארוך, מתעצל לחפש) (חוץ מזה ההסברים שלך מסוג זה שהשתמשת לגבי הדמגוגיה עם התרבות הגרמנית רק מבלבלים את מר פז ולעיתים קרובות הוא אינו מבין את העוקץ ומשתכנע עוד יותר שהוא צודק, או ש"אנחנו מסכימים בינינו" :-), וכדאי שתסביר באופן הרבה יותר פשוט וברור). |
|
||||
|
||||
זהו, שגם דובי, על-פי היכרותי עם דעותי על החרדים כציבור בישראלי, לא סופר את המיעוט הזה ממטר. מכאן גם ברור מדוע הוא לא מוכן לתת לחרדי לחיות על-פי השקפת עולמו. מותר לכל אחת ללכת עם ביקיני באמצע הרחוב כאילו שהיא נמצאת בחוף הים, כל עוד אין הדבר פוגע ברגשות רוב הזולת המתהלך ברחוב הנ"ל. וראה עוד: תגובה 279473 |
|
||||
|
||||
מסתבר שאינך מכיר את דעותי בגרוש. לא מפתיע, מכיוון שעד היום לא ראיתי תגובה אחת שקראת לפני שהגבת לה. |
|
||||
|
||||
רציתי להגיב לך באותו מטבע אבל החלטתי לוותר, ממילא רבים מהקוראים ישפטו את קביעתך ''הלא-מפתיעה'' כמוטעית לחלוטין. |
|
||||
|
||||
"פגיעה ברגשות הזולת" הייתה ונשארה תירוץ מגוחך לאיסור כלשהו, משום שמדובר ב"פגיעה" סובייקטיבית וערטילאית ביותר, והיד שהיא דוחפת אל עבר עיסוקיו הפרטיים של אדם היא גסה ביותר. אתה נעלב מאישה עם לבוש "פרובוקטיבי" (שבעיני אחרים הוא דווקא צנוע יחסית), ואילו אני נעלב מכך שאתה מכנה לבוש כה צנוע "פרובוקטיבי". אני גם נעלב מדיבורים על "אלוהים", שהוא בעיני דבר מגונה, ולכן אסור לך לדבר איתי עליו. כמו כן מעליב אותי חוסר כבוד באופן כללי ללבושם או אי לבושם של אנשים, וליכולתם ללכת כשהם לבושים על פי רצונם. יתר על כן, אתמול בא אלי חבר לספסל הלימודים ואמר לי "בן זונה". זה בכלל מהווה עלבון ופגיעה קשה ברגשותי (ועוד בצורה אקטיבית; זה לא שהוא סתם מתהלך עם לבוש מסויים במקום מסויים ואני רואה אותו - הוא ממש בא אלי וקילל *אותי* אישית) - אני דורש להנחית עליו סנקציות. בוא נסיר את המסכות היפות של "פגיעה ברגשות רוב הזולת" ונודה באמת: מדובר בכפייה של הרוב על המיעוט את נורמות ההתנהגות שלו. זו דוגמא קלאסית לאנטי סובלנות ואנטי פלורליזם. אני מנחש מה אולי אתה רוצה לומר, ואתה צודק: גם ה"ליברלים" אינם ליברליים כלל כשזה מגיע לנתינת היתר לאנשים למנוע מאנשים אחרים לעשות מה שהם רוצים. הם עדיין ליברליים פי כמה וכמה מאילו שיחליטו לך באיזה לבוש עלייך להסתובב בשם עריצות הרוב. |
|
||||
|
||||
אל טענת הקטע הראשון שלך כבר התייחסתי בתגובה 279473 , בעיקר בהערה ב'. ועם הקטע השני אני פשוט לא יכול להסכים, משום שכלל לא מדובר כאן במקרה של "כפיית דעת הרוב על המיעוט" החילוני, מאחר והחרדים לא דרשו כלום מ"אגד", הם רק ביקשו לחיות בשלווה את אורח חייהם הדתי בקרב קהילתם בבני ברק. ובעוד שהחרדים דורשים מעצמם דרישות של אורח חיים מחמיר, במדינת ישראל הנאורה צאצאי האפיקורסים הציונים הראשונים לא מסוגלים לראות את החרדים חיים כאן בשלווה נסוכת פנים, כי כנראה שהם אוהבים לראות רק את עצמם במרכז התמונה. מצידם של החרדים, כולכם "בועלי נידות וזוללי שפנים-כחרדים לתיאבון" או על הצד היותר מתחשב: "תינוקות שנשבו" בתרבות הגויית. אין לחרדים כל עניין לכפות עליך מאומה, הכפייה היא אצלך בדעות הקדומות שבראש. כך למשל, אף פוסק הלכה אינו מצווה ואומר לאישה חילונית לא ללבוש שמלה אדומה. פסק ההלכה נאמר ומתייחס לקהל היעד הסר למוצא פי רבותיו, לצאן מרעיתם של פוסקי ההלכה בלבד. ומי אתה שתבוא ותחליט עבורם כיצד יש להם לחיות, בעוד הפילוסופים שלך עדיין מחזיקים אבוקה באמצע היום בחפשם אחר "האדם"?! וכמה שתגיד שאורח חייהם של החרדים הוא "אנטי סובלנות ואנטי פלורליזם" – לא יעזור מאומה להפוך אותך החילוני לסובלני ולפלורליסט באמת. כמה שתכפיש ותרד יותר על השני, לא תהפוך לנעלה יותר ממנו מבחינה ערכית באמת. בפרט שלא בשעה שיש כאן בדיון תגובות שאוטומטית מעידות כי בפרט אנשים "נאורים" בעיני עצמם נגועים בחוסר סובלנות לתרבויות שונות משלהם, השוללים מכל וכל את זכויות היסוד של האזרח האחר והשונה לחיות את חייו כהשקפת עולמו. |
|
||||
|
||||
אבל הרי התגובה שהפנית אותי אליה מדברת על "רשות הרבים", שבדיוק עליה דיברתי בתגובה שלי בתור "כפיית הרוב". אני לא מבין למה הפנית אותי אליה. והרי בדיוק על "רשות רבים" זו אנו מדברים, ולא על מה שקרה באגד (כבר אמרתי לך שלמקרה הספציפי הזה אני לא מתייחס, וגם לא לפסקי הלכה שתקפים רק עבור המאמינים). לא אמרתי מאומה על "אורח חייהם של החרדים" - אני אומר דברים רק על השקפת העולם ש*אתה* מציג כאן. בכל מקרה, לא אמרת כלום בפסקה האחרונה שלך, ובפרט לא התייחסת לטענות שלי, וחבל. אגב, עוד משהו - אנא, אל תדבר על "הפילוסופים שלך". אני עצמי איני יודע מיהם "הפילוסופים שלי", אז איך אתה יכול להתייחס אליהם? |
|
||||
|
||||
מותר לכל אחת ללכת עם ביקיני באמצע הרחוב אבל כנראה שלא בסופר. לפני כמה שנים נכנסה לסופר ברמת אביב אחת עם ביקיני שנראתה כאילו היא באמת באה ישר מהים, הסתובבה הסתובבה ולקחה מצרכים ובסוף באה לקופה ואני אחריה בתור (וגם בדמיונות ובהרהורי החטא). בזמן שהקופאית העבירה לה את המצרכים ניגש אליה המנהל ואמר שהוא יאפשר לה כבר לסיים את החשבון, אבל שתזכור שלסופר לא באים ככה ושבפעם הבאה תתלבש. היא ענתה לו משהו כמו ''בפעם הבאה אני אלבש גם מטפחת על הראש, שתהיה מרוצה'', והוא בכלל לא חייך ולא חשב שהתגובה משעשעת. הקופאית, רוסיה מבוגרת נחמדה ושמנמונת, צחקה ואמרה מה יש, יש לה גוף טוב, למה שהיא לא תראה אותו, והמנהל תקע בה מבט מפחיד שגרם לה להפסיק לצחוק. אגב, עד כמה שזכור לי, הוא לא היה עם כיפה ולא עם שום סימנים חיצוניים דתיים (רמת אביב לא סביבה דתית), סתם בנאדם רציני ומחמיר. |
|
||||
|
||||
החרדים, כפלח שוק מאוד רציני של אגד 1, מרשה לעצמו לדרוש את הדרישות שלו כדי שיהיה לו הכי נוח. אני לא יודע אם איזושהי קבוצה אנושית היתה נוהגת אחרת. אולי אפשר להשוות להתאגדויות של שכנים הדורשים להרחיק מהם מפגעים אמיתיים או מדומים כמו הוסטלים למפגרים או מחלפים שוקקי מכוניות. כל אחד מבין שהדברים הללו צריכים להיות איפשהו, אבל הוא רוצה שהם לא יהיו לידו. האם אנו מצפים מחרדים לנורמות יותר גבוהות? אולי? אבל בדיון שרמת גינוי זה לא הוגן. מקסימום עלינו לאמר שהם כמו כולם. יש עוד מקרים שאני מכיר בהם החרדים לחצו שהאוטובוס שלהם לא יעשה סיבוב של תוספת דקה (אולי אפילו פחות). שם לא היה מדובר על עימות חרדים-סטודנטים ובכלל היה מדובר על עימות פנים חרדי (אם קצת מותחים את המונח חרדי) כך שזה לא מגיע לתקשורת באותה צורה. ולגבי הביגוד המינימלי. אני לא מתלונן על איך שנשים מתלבשות, אבל אולי אם הן שמות לב שאני מסתכל הצידה או למטה כשאני מדבר איתן הן יקחו זאת לתשומת ליבן. מעניין אותי לדעת האם אצל החילונים (אני יודע - הכללה) יש תופעה כזאת שבה אתה נבוך להסתכל על מישהי בגלל שהיא לא לבושה. 1 לרובם המוחלט אין רכב פרטי |
|
||||
|
||||
"מעניין אותי לדעת האם אצל החילונים (אני יודע - הכללה) יש תופעה כזאת שבה אתה נבוך להסתכל על מישהי בגלל שהיא לא לבושה." ארבעה ימים, ואף חילוני לא הרים את הכפפה!? אז עכשיו תיאלצו לקרוא יותר ממה שרציתם לדעת על חילוני אחד פרטי. זה כמובן לא מחייב אף אחד אחר. בין הרגשות הבסיסיים שלי במצב כזה יש גם משהו שכנראה אפשר לקרוא לו מבוכה. אבל זה לא יוצר אצלי שום בעיה בסדר שני, ההפך. אני אפרט. אתמול ישבתי במשרדה של מזכירה במוסד כלשהו. היא לבשה חולצה עם מחשוף נאה מאוד. זו הסיטואציה הבסיסית, וכאן מתחיל הסבך. באופן אינסטינקטיבי, יש לי תשוקה בלתי פוסקת להתסתכל על המחשוף. מצד שני אני יודע שזה לא יפה (כחילוני, אני כמובן לא מחשיב זאת כחטא מוסרי להתגרות, אבל כידוע נעיצת מבט היא לא מנומסת, ויש שיאמרו חזירית שוביניסטית). כאן המבוכה (או איזושהי הרגשה ממשפחת המבוכה). רוב הזמן לא קשה לי מדי לדכא את אותה תשוקה, להתאפק ולהסתכל לה בעיניים. אבל כנראה אחת לכמה שניות, או ברגעים שהיא הלכה במסדרון (ההומה אדם) ולא היתה מולי אחד-על-אחד, לשבריר שניה המבט כן מתגנב למחשוף. ההרגשה שאולי אני עושה כאן משהו לא מנומס, ואולי היא או מישהו אחר מבחינים בכך, היא גורם שני למעין-מבוכה. מהצד השני, יש תחושה אינסטינקטיבית של משהו-ממשפחת-הסיפוק, נקרא לזה, מזה שראיתי מחשוף נאה שכזה. לא מיותר אולי לציין, בשלב זה, שאלו לא דברים מאוד חזקים: חלק הרבה יותר גדול מתשומת הלב שלי משך העניין שלשמו באתי לאותו מוסד; וגם כשתשומת הלב שלי היתה מופנה אליה, היא הוקדשה יותר לטיפול שלה בעניין. רק בשולי תשומת הלב שלי היה המחשוף. צריך גם לציין שלא היה בו משהו חושפני במידה חריגה ביחס למקובל אצלנו; הוא היה, נניח, קרוב לקצה החושפני של התחום שעדיין נחשב מהוגן. סביר שאם היא היתה נחשפת בצורה חריגה, יותר תשומת לב שלי היתה מגיעה למחשוף, וכל ההרגשות שמתוארות כאן היו יותר עזות - אבל כך גם אלו שבפסקה הבאה, ובסיכומו של דבר השורה התחתונה לא היתה שונה. אז מה קורה בסדר שני, כלומר מה אני חושב ומרגיש בקשר למה שאני מרגיש? כחילוני, כאמור, אין לי בעיה ממשפחת המוסר עם העובדה שאני נמשך להסתכל, וגם לא עם המעין-סיפוק מראיית המחשוף. מעבר למעין-מבוכה האינסטינקטיבית, אני לא חושב שיש בעיה עם זה שמדי פעם לשבריר שנייה המבט בורח: אני מניח ש(1) זה טבעי וכמעט בלתי-נמנע, (2)כך עושים כולם1, אם לא יותר, ו(3)גם אם היא יודעת שזה קורה, זה לא צריך להפריע לה; אני מניח שהיא יודעת מה היא עושה כשהיא בוחרת את החולצה. משחק ההתאפקות נותן בעצמו איזשהו עניין וסוג של סיפוק; ובסופו של דבר, אם אני צריך להכריע האם אני שמח או כועס על זה שהיא באה לעבודה עם מחשוף כזה, אני שמח. לא שזה צריך לעניין מישהו, אבל שאלת. 1 לעתים קרובות חסר לי צמד המילים שיתאר אנשים שנמשכים לנשים, ואנשים שנמשכים לגברים. סטרייטיות והומואים מצד אחד, סטרייטים ולסביות מצד שני. |
|
||||
|
||||
תודה, אבל זה משהו שונה לגמרי. אולי זה דומה למצב שמישהו בוכה או סתם נמצא במצב מביך ואתה מסיט את הראש? |
|
||||
|
||||
"זה דומה" - מה שאני מרגיש, או מה שאתה (ומה מטרת השאלה)? לא כל כך הבנתי. (אני מוכן להמשיך את הדיון, אבל רק אם זה באמת מעניין אותך, כי אני לא בטוח שיש לי הרבה מה לתרום יותר.) |
|
||||
|
||||
אתה מתאר הסטת מבט כי לא נעים לך שיתפסו אותך. אני מתאר הסטת מבט כי לא נעים לי לראות את המראות. אז הנה אנלוגיה יותר טובה. אני מסיט את המבט כי לא נעים לי, כמו שאדם שאינו רגיל מסיט מבט ממראה של דם. |
|
||||
|
||||
אה, הבנתי. אז לא, אצלי זה אף פעם לא לא-נעים במובן הזה. |
|
||||
|
||||
פנה אלי בהקדם בעניין הסכם הגירושין שלך. |
|
||||
|
||||
באמת תהיתי מי ירים את הכפפה הזאת. |
|
||||
|
||||
מה פתאום גירושין אחרי הוידוי הנחמד הזה? |
|
||||
|
||||
*אורי פז* מדבר על "לכבד את רגשות הזולת... *אורי פז*... |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |