בתשובה לראובן, 24/01/05 10:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"...קפיטליסט טוב היה טוען טענה יותר מחוכמת: לו היו מספר נמלי תעופה מתחרים..." זה נכון, בעקרון, אבל אני ניסיתי לתקוף זאת מזווית אחרת. הטענה של ד.ק. הייתה שמקרה הדיוטי פרי הוא "אופייני". הטענה שלי היא שזה בדיוק ההיפך. ה*מודל* של נמל התעופה איננו קפיטליסטי לא משום שנמל התעופה בן גוריון הוא מונופול1 אלא משום שהיחס בין החנויות לבין הנהלת הדיוטי פרי איננו היחס שיש במודל קפיטליסטי בין בעלי עסקים באופן כללי והמדינה וזה בדומה למה שקורה עם בעלי בתי הקולנוע והמזנון. ד.ק אומר - "אם ככה עושים בעולם הקטן של נמל התעופה - מחריד לחשוב מה עושים בעולם הגדול" אבל הכוח שיש להנהלת נמל התעופה איננו דומה לכוח שיש2 לממשלה במדינה קפיטליסטית. הנהלת נמל התעופה יכולה לעקור את כל המושבים ולהכריח את כל באי הנמל לעמוד על הרגליים ולהסתובב בין החנויות אבל הממשלה איננה(לא צריכה להיות) יכולה לאסור על הקמת קווי רכבת כדי להגן על "אגד". (ואם זה קורה הרי ברור שמדובר כאן במדיניות אנטי קפיטליסטית)... 1 זה כמובן לא עוזר אבל זה בעצם לא רלוננטי משום שגם אם יש 20 נמלי תעופה עדיין ישנה סבירות מסויימת שהם היו מנוהלים באופן דומה. 2 כלומר, שצריך להיות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שסתם דחפת לכאן את הממשלה. להנהלת נמל התעופה יש אינטרסים כלפי הנוסעים וכלפי הזכיינים ששוכרים את השטחים שלה. כלפי הנוסעים הם גובים אגרה ( אולי). אבל מהזכיינים הם מרוויחים דמי שכירות. בהנחה ואמנם יש אינטרס לזכיינים לעקור את הכיסאות מהאולם, כמות ההשפעה שיש להם על הנהלת נמל התעופה, בעולם קפיטליסטי, נמדד בשכירות שהם משלמים. הם יוכלו ל"איים" - עם כל כך הרבה כסאות, לא משתלם לי להשקיע ממרצי בטרמינל שלך, אני עובר למקום אחר. הנהלת הנמל צריכה לשקלל את ההפסד הצפוי מאובדן חוזה השכירות מול האובדן הצפוי מול אובדן אגרות הנוסעים. השיקול הזה הוא אולי כספי טהור, אבל עדיין מדובר בהחלטה שמבוססת על לחצים, וסביר שבעלי הזיכיונות מאורגנים יותר טוב, ולפחות בטווח הקרוב, הלחץ שלהם יועיל. יש כמה פיתרונות "קפיטליסטיים" כמו שאני מבין. פתרון "סמוך" ופיתרון החלקות. בפיתרון ה"סמוך" לא עושים כלום ומקווים שבסופו של תהליך, יבינו כולם שבאינטרס שלהם להשיג שיווי משקל בין כמות הנוסעים שבוחרים דווקא את הטרמינל הזה, לבין הרווחים פר נוסע. בפיתרון החלקות, נותנים לבעלי הזיכיונות של הדיוטי פרי גם זיכיון על הכסאות בסביבתם. מי שרוצה למשוך אליו את הקונים גם ידאג לכמות מסויימת של כסאות *דווקא* ליד דוכן הבשמים. כמובן, יש גם את הפיתרון של "הבעיה היחידה היא המדינה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שפיספסת את הנקודה. הטענה שהעלתי איננה שמקרה הדיוטי פרי קרה ''בגלל המדינה'' אלא שהאנלוגיה פגומה. התנהגות הדיוטי פרי בנמל התעופה איננה מודל להתנהגות של עסקים באופן כללי בעולם הקפיטליסטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מדוע כה רבים נוהגים בדיוק כך? נ.ב. (תמשיך להתפתל עוד קצת ובסוף עוד תאלץ לבקש ממנהלי האתר את ההודעה הראשונה שלך בנושא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה אומר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |