בתשובה להמסביר לצרכן, 12/01/05 20:40
איזה מעמדות 274777
אני מסכים לטענתך שלמישהו מגיע להרוויח מכך שהתה מגיע לשולחנה של ברקת. זה הוגן לחשוב שאלו שעשו את העבודה צריכים להרוויח ממנה. יש לנו גם אינטרס תועלתני לעודד יזמות. אבל בכל זאת, אותם בעלי-ההון (יזמים או לא יזמים. לא אכפת לי) לא מבצעים את כל העבודה לבד. מי אמר שהחלוקה הנוכחית בין האנשים שמעורבים בתהליך היא החלוקה הצודקת? אפשר לחלק גם אחרת את הרווח, ועדיין להשאיר מספיק מקום ליוזמה חופשית.

האלטרנטיבה לקפיטליזם ניאו-ליברלי אינה דווקא קומוניזם. אפשר ללכת על חוקי-עבודה שייטיבו עם העובדים, על חלוקה אחרת של רווחי ההון וכדומה.
איזה מעמדות 274791
זה אחלה שאתה מסכים. בתמורה גם אני רוצה להסכים איתך ולכן (בניגוד לדיון הקודם) אני לא טוען שהחלוקה של הקפיטליסטים "צודקת". אני מסכים איתך "שאפשר ללכת על חוקי-עבודה שייטיבו עם העובדים".

זה מה שאני מחפש. שיטה עקרונית לחוקק חוקים כאלו באופן שהם לא יראו שרירותיים ויביאו למצב שכל האנשים (טוב, שיהיה רוב האנשים) מרוצים.

ראה,
"עבודה לפי הצרכים - צריכה לפי היכולת" זה עיקרון שיטתי. אתה יכול להסכים לו או לא. אבל הוא כללי ולא שרירותי.
גם "קביעת מחירים לפי הצע וביקוש" זה עיקרון שיטתי. אתה יכול להיות בעד או נגד, אבל הוא כללי ומונומק.

המשפט "חוקים שייטיבו עם העובדים" איננו עיקרון. כדי ליישם אותו אתה ואני צריכים להחליט על כמה. נגיד "10% תוספת לכל העובדים". זה שרירותי. בעיני זה טוב אבל עמיר פרץ יתנגד ולא יהיה לנו נימוק להשתיק אותו אם הוא ידרוש 12% תוספת. וכך עם כל מספר שנעלה - זה יהיה שרירותי ומישהו ירגיש שזה לא פיר.

לכן אני מחפש איזה עיקרון. אם זה לא השניים הנ"ל הייתי רוצה למצוא איזה נוסח כללי אחר שלא יהיה שרירותי ואפשר יהיה לנמק אותו. אם יש כזה, אפשר לבחון אותו.
אם אין - אפשר רק לקטר.
איזה מעמדות 274914
אין לי להציע לך עיקרון שנובע מתוך הרציונאליות עצמה לחלוקת הטובין החברתיים. לדעתי, אפשר לפסול את הקצוות מהטעמים שציינו. מעבר לכך, אפשר להביא נימוקים טובים לעקונות חלוקה שונים. אבל אף נימוק לא יכול להיות נימוק מכריע לוגית. אז אם אנחנו לא משכנעים אחד את השני, נשארת לנו ההכרעה הדמוקרטית.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים