|
||||
|
||||
אני לא מעוניין להמציא את הגלגל, למיטב הבנתי, מטרת הרפואה הציבורית (אם נתעלם מהחלק של מניעה) היא, לדעתי, להבריא את החולים. פרוצדורה שנועדה להבריא אדם חולה, או אפילו לשפר את איכות חייו כך שתדמה יותר (לפחות מבחינת ההזדמנויות) לאיכות חייו של אדם בריא, נראית לי על פניו כצורך. להבדיל, פרוצדורה שנועדה לשפר את איכות חייו של אדם בריא, היא מותרות. אני זורק את ההבחנה על ועדות מומחים משום שאני יודע שאני לא תמיד אהיה מסוגל להבדיל בין המקרים. סליחה על ה''אתם'', את צודקת, נסחפתי והכללתי. |
|
||||
|
||||
אהא - כאן קבור הכלב. אותו רופא עצמו (פרטי, לצורך העניין) מסוגל לבצע פרוצדורה שתהיה כמעט זהה על שני חולים שונים - לאחד זה יהיה צורך ולשני פינוק. הקושיה שלי אם כך 1 היא: איך תפריד בין המקרים האלה לצורך רגולציה? כלומר, האם באותה קליניקה עצמה תפקח על חלק מהניתוחים (מבחינת הפרוצדורות או מבחינת המחיר) ועל חלקם לא תפקח? 1 כן, כמעט שכחתי אותה לרגע. |
|
||||
|
||||
א. לדעתי, פיקוח על רופאים מבחינת פרוצדורה, תמיד. ההבדל בין זה לפיקוח על מוניות הוא שאם לא נפקח על מוניות, מקסימום הנהג יסע בדרך קצת יותר ארוכה מהאופטימום (לפחות, זה המקסימום שהשוטה נתן לי), ואם לא נפקח על רופאים, מקסימום... ב. פיקוח על רופאים מבחינת מחיר, רק במקרים שמדובר בצורך, על ידי הביטוח הרפואי. טוב, אני חייב להודות שלא כל כך הבנתי את הקושיה (והקושי) שלך. גם על האופה אני מפקח שהוא אופה לחם אחיד, ומפסיק לפקח שהוא אופה לחם שיפון. |
|
||||
|
||||
אנחנו מבלבלים בין שני סוגי פיקוח: 1) ניתן לפקח על המוניות ולקבוע: מחירים, אזורי פעילות, מספר המוניות, רמת השרות וכו' 2) ניתן לפקח ולמנוע רמאויות. לא צריך לתמוך בשניהם, בדיוק כמו שלא צריך לתמוך בפיקוח על כמה לחם שיפון יאפה ומה יהיה מחירו כדי לתמוך בפיקוח על כך שאין רעל בלחם. |
|
||||
|
||||
מי מתבלבל? יש הרבה יותר משני סוגי פיקוח, והסוג השני הוא אכיפת חוק ולא פיקוח. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |