 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אתה תייר שעוצר בתל אביב לחמש שעות בדרך ללא יודע לאן (קרא שוב את הדוגמא של דובי), לא תפגוש אותו אף פעם. אם נהג מונית שירת אותך נפלא, תיקח את הטלפון שלו ופעם הבאה שאתה או אחד מחבריך צריכים מונית מאלנבי לשלום עליכם תתקשרו אליו. גם כאן הפעולה היא באותו כיוון. את הנהג שהפר את החושה שלכם אתה יכול לתבוע. אתה יכול לתת את השם של נהג שנמתן שירות לא טוב לחברים שיזהרו. בסופו של דבר, הנהג ירצה שתקרא לו שוב, אז הוא יתן את השרות הכי טוב שהוא יכול. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם אני תייר, אחרי ששילמתי 75 דולר עבור פאלאפל, אני בהחלט עלול לחזור למוכר עוד באותן חמש שעות, מיד אחרי שמעבר לפינה ראיתי את מלך הפאלאפל מוכר מנה דומה ב 10 ש"ח. העניין העקרוני כאן הוא שנהג המונית נעלם מיד בסיום הטרנזקציה, ומוכר הפאלאפל לא. אני לא רוצה להיות קשור לנהג מונית אחד ספציפי, שכל הסיכויים הם שכשאני צריך אותו הוא בדיוק מסיע את ברקת לצד השני של העיר. אני לא רוצה שרות מוניות שמחייב אותי להזמין מונית מראש בכל פעם שאני צריך לנסוע. אני רוצה שרות סביר שמאפשר לי להרים את היד ולהגיע ליעדי בזמן סביר. זה המצב היום, וחבל לקלקל אותו בשביל האידיאלים המשונים של שוק חופשי. שוק חופשי אמור להיות אמצעי, לא מטרה. אני גם לא רוצה לרשום את פרטי כל נהג שמסיע אותי שמא יתברר לי מחר שהוא דפק אותי במונה וכדאי לי לתבוע אותו כדי לזכות בהחזר של שניים עשר שקל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהג המונית לא ממש נעלם בסיום הטרנזקציה. אתה יכול לרשום את מספר הרכב שלו (להזכירך, זה לא העולם האידיאלי של יעקב), ואם המשטרה תרצה היא לא תתקשה למצוא אותו. סביר להניח שאתה לא היחיד, ולכן נהגי המוניות יתאגדו לחברות. במידה מסויימת זה גם קורה היום. כשתרצה מונית, תרים את הנייד שלך ותוך 5 דקות (בתוך העיר) תגיע אליך מונית (או שכספך יוחזר). מבחינתי, שוק חופשי הוא לא מטרה, ולא אמצעי, הוא קיים (בצורה אידיאלית או לא). אתה לא מכניס פיקוח לכל מקום בו השוק החופשי לא מגיע לאותו נקודת אופטימום לא אמיתית. אם היית פועל כך, היית מכניס פיקוח לכל הפעולות הכלכליות שעושים האזרחים. ברירת המחדל היא חוסר התערבות ממשלתית, ובשביל שהממשלה תתערב אני צריך יותר הצדקה מחיסכון של 10 שקל בחודש לכמה תלאביבים מפונקים. אם הממשלה לא תתערב, יווצר שוק חופשי, טוב לצרכנים, טוב ליצרנים, טוב לכולם, לא משנה, אין שום סיבה (משמע, לא נתתם לי סיבה שכזו) שאני אתערב. אולי כדאי שנסתכל על מתי יש סיבה להתערב. מתי הממשלה מתערבת, בחינוך, בבריאות, במזון, בשוק העבודה באותם דברים שהפיכתם לרכוש תפגע בזכויותיו של מישהו. "הזכות להגיע מאלנבי לשלום עליכם בזמן קצר מינימלי, ללא עשן סיגריות, ללא מוזיקה, במחיר זול" היר לא זכות קדושה. אם אתה שואל אותי, נהגי מוניות בשוק חופשי לא יעבדו אם מונים. הם יעדיפו לעבוד עם הסכמה על המחיר מראש, והורדות במקרה של אי עמידה בלוחות זמנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמיצינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק לפני כמה ימים השתעשעתי מההבנה שהמלה "מונית" נגזרת מ"מונה" (וכך גם "טקסי" של הערלים): כשהמוסד הזה נוסד, מסתבר, המונה היה נחשב לעיקר, למה שמגדיר את מהותה של המונית! ויש כאן נחמה לשוטה, אם באמת יופסק הפיקוח והמונה יעלם: הוא יוכל לצרף את המונית לאוסף שבתגובה 190712. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כתבתי שום דבר נגד רישוי רכב. הדרישה למספר רכב נראה לי לגיטימי בהחלט ואף ראוי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |