|
||||
|
||||
לפני כך וכך שנים הייתי בנמל התעופה של פראג בעצירת ביניים, והיו לי תשע שעות להעביר, אז החלטתי לנסוע לעיר ולהעביר את הזמן. נכנסתי למונית בנמל התעופה וביקשתי לנסוע לאזור תיירותי כלשהו של העיר (שלא ידעתי עליה כלום). לא היה לי מושג מה שווי המטבע המקומי, מה המרחק מנמל התעופה לעיר, או כמה אמור לעלות לנסוע ממקום אחד לשני. בסיום הנסיעה, הנהג נקב בסכום כלשהו. שאלתי אותו כמה זה בדולרים, הוא חשב לשניה, וענה שעשרים. נתתי לו עשרים דולר, בעצב מה, ויצאתי לדרכי. רק כאשר התייעצתי עם מרכז מידע לתייר שנתקלתי בו בעיר, גיליתי שמחיר מונית מנמל התעופה לעיר לא צריך לעלות על חמישה דולרים, וגם שיש אוטובוס שמגיע בדיוק לאותו מקום בסכום שווה ערך, פחות או יותר, לחמישים סנט. עכשיו נניח שתייר מגיע לארץ, ונמצא במצב שלי. מה, לדעתך, הוא אמור לעשות, כשנהג המונית מכריז שהנסיעה מנתב"ג לת"א עלתה 40 דולר? |
|
||||
|
||||
מה אמור לעשות התייר שמוכר הפלאפל אומר לו שחצי מנה עולה 75 ש"ח? |
|
||||
|
||||
ללכת לבדוק בחנות הפלאפל הסמוכה כמה זה עולה שם. איך יכולתי לעשות את זה כשאני מנסה לתפוס מונית? מה שאתה מציע פה, בעצם, הוא שנהגי מוניות יתחילו להזדנב זה אחרי זה. הרי אף נהג לא ירצה להיות הראשון שמגיע אל הלקוח, כי אז הוא בהכרח יפסיד אותו. הוא ינסה להיות הרביעי או החמישי שמגיע אליו, וכך תראה שיירות של מוניות נוסעות זו אחרי זו, כשהראשונים בשיירה מנסים כל הזמן להכריח את האחרונים לעקוף אותם... |
|
||||
|
||||
ואם הוא לא יודע איפה חנות הפלאפל הסמוכה, והוא ממש רעב? בדיוק כמו שאתה הולך לחנות הבאה, תלך למונית הבאה (ואם אין לך זמן, תשלם יותר). חוקי ההצע והביקוש עובדים פה ושם בדיוק אותו הדבר. כשנהג מונית נוסע באלנבי ורואה שוטה מרים את ידו, הוא לא יודע אם הוא הנהג הראשון או השביעי, והוא לא יודע אם השוטה עוצר שם מוניות כל יום, או שהשוטה הוא תייר שנחת מפינדלנד. לפי ההגיון שהצגת, אף מוכר פלאפל לא ירצה להיות הראשון שתיירים יגיעו אליו. למה זה לא הולך ככה? |
|
||||
|
||||
אבל את מוכר הפלאפל הזה אני אפגוש גם מחר, אם ארצה, למשל כדי להתאונן על המחיר המופקע והשלשול שנגרם לי. השערוריה שאקים עלולה להבריח קונה פוטנציאלי או שניים ובודאי שאותי, כלקוח המוכר הזה הפסיד. לעומת זאת אם המחיר היה סביר והפלאפל טעים ובריא, יש למוכר סיכוי לראות אותי מחר שוב עם ארנקי בידי, ואולי עם חבר או שניים (נניח לרגע שיש לי כאלה). בתנאים האלה פעולת השוק החופשי היא בכיוון הנכון. את נהג המונית שגבה ממני פי שלושה מהסביר וגם בלם בפראות ששברה את המשקפיים שלי אני בחיים לא יכול למצוא, וכם אם אוכל לא יהיה לי הרבה מה לעשות עם זה. אני בטח לא אסע אחריו כל היום עם שלט "זהירות, נהג מאניאק". אם נתקלתי בנהג טוב ובמחיר סביר ממילא לא אוכל לנצל את זה לטרנזקציה עתידית. אתה לא רואה איך התנאים האלה יגרמו לשוק להתדרדר לכיוון של השרות הגרוע ביותר שניתן להעלות על הדעת? |
|
||||
|
||||
אבל אם איזה יזם ממולח יקים חברת מוניות שמתחייבת לשירות איכותי במחיר הוגן, תוכל להקפיד להשתמש רק במוניות שכתוב עליהן ''גבריאלי ובתו גמבה''. |
|
||||
|
||||
נכון. כשאני עומד באבן-גבירול פינת ז'בוטינסקי אני פשוט אמתין למונית גבריאלי שכמובן תחלוף בדיוק שם תוך שבועיים שלושה. לחילופין, אני אצלצל בסלולרי ואזמין מונית מגברי, והוא כמובן יבשר לי שבאמת יש מונית פנויה באזור שלי. במקום צי של כמה אלפי מוניות שיש היום, אתה מציע לי לקבל שרות מחברה אחת (או אחדות) בלבד. עכשיו יטען הטוען שאפשר לקיים גם את המוניות המפוקחות (עם שלט גדול ומאיר עיניים ''אנחנו בפיקוח'') ובמקביל כל אחד אחר שירצה להתחרות בהן ללא פיקוח, בלי השלט הזה. מה שיקרה, לדעתי, הוא שכל המפוקחים יפשטו את הרגל או ייאלצו לבחור באופציה הלא מפוקחת ולהוריד את טיב השרות. |
|
||||
|
||||
אתה עומד בהרבה פינות רחוב, או שזו סתם התרשמות מוטעה מצדי? :) |
|
||||
|
||||
שכחתי לספר כאן שהמקצוע שלי הוא פקח מוניות, כך שאני מסתובב הרבה בעיר :-) |
|
||||
|
||||
אם אתה תייר שעוצר בתל אביב לחמש שעות בדרך ללא יודע לאן (קרא שוב את הדוגמא של דובי), לא תפגוש אותו אף פעם. אם נהג מונית שירת אותך נפלא, תיקח את הטלפון שלו ופעם הבאה שאתה או אחד מחבריך צריכים מונית מאלנבי לשלום עליכם תתקשרו אליו. גם כאן הפעולה היא באותו כיוון. את הנהג שהפר את החושה שלכם אתה יכול לתבוע. אתה יכול לתת את השם של נהג שנמתן שירות לא טוב לחברים שיזהרו. בסופו של דבר, הנהג ירצה שתקרא לו שוב, אז הוא יתן את השרות הכי טוב שהוא יכול. |
|
||||
|
||||
גם אם אני תייר, אחרי ששילמתי 75 דולר עבור פאלאפל, אני בהחלט עלול לחזור למוכר עוד באותן חמש שעות, מיד אחרי שמעבר לפינה ראיתי את מלך הפאלאפל מוכר מנה דומה ב 10 ש"ח. העניין העקרוני כאן הוא שנהג המונית נעלם מיד בסיום הטרנזקציה, ומוכר הפאלאפל לא. אני לא רוצה להיות קשור לנהג מונית אחד ספציפי, שכל הסיכויים הם שכשאני צריך אותו הוא בדיוק מסיע את ברקת לצד השני של העיר. אני לא רוצה שרות מוניות שמחייב אותי להזמין מונית מראש בכל פעם שאני צריך לנסוע. אני רוצה שרות סביר שמאפשר לי להרים את היד ולהגיע ליעדי בזמן סביר. זה המצב היום, וחבל לקלקל אותו בשביל האידיאלים המשונים של שוק חופשי. שוק חופשי אמור להיות אמצעי, לא מטרה. אני גם לא רוצה לרשום את פרטי כל נהג שמסיע אותי שמא יתברר לי מחר שהוא דפק אותי במונה וכדאי לי לתבוע אותו כדי לזכות בהחזר של שניים עשר שקל. |
|
||||
|
||||
נהג המונית לא ממש נעלם בסיום הטרנזקציה. אתה יכול לרשום את מספר הרכב שלו (להזכירך, זה לא העולם האידיאלי של יעקב), ואם המשטרה תרצה היא לא תתקשה למצוא אותו. סביר להניח שאתה לא היחיד, ולכן נהגי המוניות יתאגדו לחברות. במידה מסויימת זה גם קורה היום. כשתרצה מונית, תרים את הנייד שלך ותוך 5 דקות (בתוך העיר) תגיע אליך מונית (או שכספך יוחזר). מבחינתי, שוק חופשי הוא לא מטרה, ולא אמצעי, הוא קיים (בצורה אידיאלית או לא). אתה לא מכניס פיקוח לכל מקום בו השוק החופשי לא מגיע לאותו נקודת אופטימום לא אמיתית. אם היית פועל כך, היית מכניס פיקוח לכל הפעולות הכלכליות שעושים האזרחים. ברירת המחדל היא חוסר התערבות ממשלתית, ובשביל שהממשלה תתערב אני צריך יותר הצדקה מחיסכון של 10 שקל בחודש לכמה תלאביבים מפונקים. אם הממשלה לא תתערב, יווצר שוק חופשי, טוב לצרכנים, טוב ליצרנים, טוב לכולם, לא משנה, אין שום סיבה (משמע, לא נתתם לי סיבה שכזו) שאני אתערב. אולי כדאי שנסתכל על מתי יש סיבה להתערב. מתי הממשלה מתערבת, בחינוך, בבריאות, במזון, בשוק העבודה באותם דברים שהפיכתם לרכוש תפגע בזכויותיו של מישהו. "הזכות להגיע מאלנבי לשלום עליכם בזמן קצר מינימלי, ללא עשן סיגריות, ללא מוזיקה, במחיר זול" היר לא זכות קדושה. אם אתה שואל אותי, נהגי מוניות בשוק חופשי לא יעבדו אם מונים. הם יעדיפו לעבוד עם הסכמה על המחיר מראש, והורדות במקרה של אי עמידה בלוחות זמנים. |
|
||||
|
||||
נראה לי שמיצינו. |
|
||||
|
||||
בדיוק לפני כמה ימים השתעשעתי מההבנה שהמלה "מונית" נגזרת מ"מונה" (וכך גם "טקסי" של הערלים): כשהמוסד הזה נוסד, מסתבר, המונה היה נחשב לעיקר, למה שמגדיר את מהותה של המונית! ויש כאן נחמה לשוטה, אם באמת יופסק הפיקוח והמונה יעלם: הוא יוכל לצרף את המונית לאוסף שבתגובה 190712. |
|
||||
|
||||
אני לא כתבתי שום דבר נגד רישוי רכב. הדרישה למספר רכב נראה לי לגיטימי בהחלט ואף ראוי. |
|
||||
|
||||
מה לגבי פיקוח על שרברבים, חשמלאים, חנוונים וירקנים? האם נראה לכם סביר שכל יום אני אעשה סיבוב בין חמישה ירקנים כדי לבדוק את מחיר העגבניה? ומה לגבי פיקוח על המטבע? תייר מגיע מארץ רחוקה ורוצה להמיר דולרים לשקלים. האם זה הגיוני שהוא יעבור חמישה בנקים כדי למצוא את המחיר הראוי? ומה לגבי פיקוח על הנחת תפילין כל יום? האם נראה לכם סביר שתייר יהודי יגיע לארץ ו"ישכח" להניח תפילין. ומה לגבי הצורך של נהגי המוניות להתפלל כל בוקר תפילת הדרך? |
|
||||
|
||||
בתחום השרברבות והחשמלאות המדינה כבר מינתה את חיים הכט כרגולטור. |
|
||||
|
||||
אם חיים הכט הוא הרגולטור המוסמך בתחומי השרברבות והחשמלאות, אז הוא גם הרגולטור המוסמך במכונאות רכב, תעבורה ואם לשפוט לפי המעט מ"מכרכום לסינגפור" שהצלחתי לבלוע בלי להקיא1 - אז בעצם בניהול מדיני כולל. מעניין גם שהוא לקח מדינה לא דמוקרטית בתור מודל. _______ 1 אפשר לשאול את השותפה שלי לשעבר. המסכנה הייתה צריכה לספוג מונולוגים זועמים שלמים על הדמגוגיה של מר הכט. למזלם של קוראי האייל היא שונאת מחשבים. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי אם הבנת, אז רק אציין שתגובתי הקודמת נכתבה בסוג של - אני יודע? ציניות מרירה, או משהו. (אגב, מה שהפך את אותה שותפה לשותפה לשעבר היו אותם מונולוגים זועמים? כי בפעם הבאה (לפחות אם לא יהיה מדובר בבחורה ששונאת מחשבים) אתה יכול פשוט לקחת דף ולהתחיל לשרבט לינקים לעמוד ההוא של גלעד ברזילי). |
|
||||
|
||||
הבנתי וניסיתי להצטרף למשהו הזה. כנראה שלא בהצלחה יתרה. (מה שהפך את השותפה לשעבר זה השדרוג שלי את החיים שלי לחיים בלי שותפים). |
|
||||
|
||||
ירקנים אתה אכן יכול (וצריך!) להשוות, לפחות אחת לכמה זמן. אותו דבר בעניין שרברבים, חשמלאים וחנוונים. זה מה שאני עושה, בכל מקרה. אבל על מוניות אני לא יכול לדעת כלום. אין לי מושג מי זה הנהג הזה שאני הולך לעצור עכשיו, אני (כנראה) לא אפגוש אותו שוב לעולם, ואם אני אגלה מחר שהוא רימה אותי, זה לא יעזור לי בכלל, כי אינני יכול "להעניש אותו" כמו שאני יכול "להעניש" חשמלאי, פשוט על-ידי זה שאפסיק להשתמש בשירותיו. מה לא ברור פה? |
|
||||
|
||||
אם היית נוסע במונית פעמיים בשבוע מנתב"ג לירושלים היית משווה. אם היית נוסע פעמיים בחודש במונית היית יודע מה המחיר המקובל ולפני הנסיעה היית מבקש לדעת כמה זה יעלה ואם זה סביר היית נוסע. ייתכן גם שיהיו מוניות עם מונה מחברה אמינה שאתה סומך עליה. אז היית מרגיש יותר בנוח ליסוע איתם. נפח הנסיעה במוניות של אנשים שלא מכירים את המחירים ולא על פי חוזים קבועים קטן. קטן יותר מהבעיה של אנשים המזמינים חשמלאי שמרמה אותם ולא יודעים שהוא מרמה אותם. קטן בהרבה מבעיית המוסכים הרמאים. קטן בהרבה מבעיית המובילים שמעלים מחירים תוך כדי ההובלה, קטן בהרבה מבעיית שוק השרלטנים קוראי בקפה ומוכרי ברכות. למה אינך מסדיר את כל אלו? פשוט כי ההסדרה אינה קשורה כלל לרצון להיטיב, מכיון שהיא אינה יכולה להיטיב 1. ההסדרה נועדה להרבות משרות ביורוקרטיות כדי שאפשר יהיה למנות חברים ולהתעמר באזרחים. 1 גם היום, עם כל הפיקוח שלך, יש מוניות שגובות מה שבא להם אם הם רואים שאתה פראייר. |
|
||||
|
||||
אני נוסע, לצרכי עבודה, בערך פעמיים בחודש במונית. הבעיה היא שזה בימים שונים ובשעות שונות. איך אני יכול לדעת אם המחיר סביר או לא, אם אין לי מושג מה מצב הפקקים כרגע? אני יודע שבירושלים, לפחות, כל פעם שנכנסתי למונית, היו מפעילים מונה (בלי להתווכח ובלי לתחמן), ולי היה ראש שקט. כמה *טוב* לי. אתה שוכח שוב ושוב את עניין הענישה. היד הנעלמה *לא יכולה לעבוד* אם אין לי יכולת להעניש את נותן השירות הגרוע. פשוט אי אפשר. לפיכך, בניגוד לחשמלאים, שרברבים, מובילים או כל בעל מקצוע אחר, מוניות צריכות להיות תחת פיקוח משום שאין לי, כאזרח פשוט, שום יכולת להשפיע על השירות שהם נותנים והמחירים שהם גובים. (לגבי מחירי הירקות: א. אתה יכול לקנות בשוק, שם יש הרבה דוכנים זה לצד זה, ואתה יכול להשוות. ב. חשוב מכך - לא צריך להשוות מידי יום ביומו, אלא להשוות לאורך תקופה קצרה, למצוא מקום שהמחירים בו (בסך הכל) זולים, ולקנות בו. כעבור כמה חודשים, כדאי לעשות השוואה נוספת כדי לוודא שלא היה שינוי משמעותי. כך אפשר להעניש את המקום שנותן לך שירות גרוע. אם אני מצליח לעשות את זה, עצלן שכמותי, כנראה שכל אחד יכול). |
|
||||
|
||||
איך תעניש מובילים שנתנו לך שירות גרוע? |
|
||||
|
||||
אני אספר לחברים שלי שלא לעבוד איתם, ואכתוב בפורומים באינטרנט על השירות הגרוע שקיבלתי. בנוסף, בפעם הבאה שאני אעבור דירה, אני אבחר במובילים אחרים, ואתייעץ עם חברים שלי לגבי חברות הובלה. עכשיו נראה אותך עושה אותו דבר לגבי נהג מונית שמה שאתה יודע עליו מסתכם, כנראה, בכך שיש לו הרבה שערות על העורף. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כן, ומה תעשה איתו? |
|
||||
|
||||
אני אספר לחברים שלי שלא לסוע איתו, ואכתוב בפורומים באינטרנט על השירות הגרוע שקיבלתי. בנוסף, בפעם הבאה שאני אחפש מונית, אני אבחר במונית אחרת, ואתייעץ עם חברים שלי לגבי מוניות. בדיוק כמו בתגובה 274244, וגם יעיל באותה מידה. |
|
||||
|
||||
בתור מישהו שכבר השתמש בשירותיהם של אי אלו בעלי מקצוע, מקומות ממכר וכן הלאה, אני יכול לספר לך שהשיטה הזו היא, במידה כזו או אחרת, יעילה. השיטה של איסוף מספרי לוחיות של נהגי מוניות שאני לא אוהב, לעומת זאת, קצת פחות. |
|
||||
|
||||
הנסיון שלי בקשר לבעלי מקצוע בתחומים מסויימים שונה משלך. למה אתה חושב שהשיטה של איסוף מספרי מוניות תהיה לא יעילה? בכל מקרה למה שלא תסע רק במוניות ששיכות לחברת מוניות שאתה מכיר. |
|
||||
|
||||
כי גם ככה במקומות שבהם אני עוצר מוניות עוברת מונית בערך כל 10 דקות. אם אני גם צריך לחכות שהיא תהיה מחברת המוניות שאני מכיר (נניח שיש כזו), אז כבר עדיף לקחת אוטובוס. |
|
||||
|
||||
תועיל בטובך להזמין מונית ולשלם עוד 2.5 שקל, במקום לעשות פיקוח על חשבוני. |
|
||||
|
||||
הבנתי. אז עכשיו אני גם צריך לשלם לחברת הסלולרי (כי אני עומד בפינת רחוב, ואז אני צריך מונית, ולא כשאני יושב בבית), וגם לבזק (כי אני צריך לאתר מספר של חברת מוניות), ולחכות שהמונית הקרובה ביותר של אותה חברה תגיע אלי. תגיד, איך בדיוק זה יוצא יעיל יותר מהשיטה הנוכחית? |
|
||||
|
||||
משום מה, אני יודע לאיזו תחנה הוא משתייך. כמה מפליא? |
|
||||
|
||||
ו..? אגב, למרות שכאמור אני נוסע במוניות דרך קבע במסגרת עבודתי, עד היום לא שמתי לב לשם תחנת המוניות בה עובד הנהג שבמקרה סימנתי לו לעצור. |
|
||||
|
||||
ואם אני הייתי נתקל בנהג מונית מאוד בעייתי אני הייתי שם לב מאיזו תחנה הוא הגיע. כנראה שאתה מרוצה מהאיכות ולא רואה צורך להתלונן. אגב, אם מדובר על הונאה, ניתן לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות. יותר זול ויותר הגיוני משימוש בפיקוח של המדינה שלא תורם כלום. |
|
||||
|
||||
1. ואם הוא לא הגיע מתחנה? יש גם נהגי מוניות עצמאיים. 2. הזמן, האנרגיה והכסף שיידרשו ממני כדי לתבוע נהג ב-200 שקל על כך שסידר אותי בנסיעה של 20 שקל, יסתכמו מן הסתם ב-1,000 שקל (אם כולם יפנו לבית משפט לתביעות קטנות כתחליף לפיקוח בכל תחום, יצטברו אלפי תלונות חודשיות, העומס על ביה"מ יגבר והסחבת תחגוג). אני מעדיפה כבר לשלם את הכסף הזה בצורת מסים. |
|
||||
|
||||
אבל הם עדיין מרמים עם הפיקוח. הפיקוח לא עוזר כלום, בלי שאת תתלונני לפיקוח תבזבזי 2000 שקל ולא תקבלי כלום. |
|
||||
|
||||
אני מרוצה כי הם מפעילים מונה, ואני לא צריך לדאוג שאולי הם מפקיעים את המחיר. |
|
||||
|
||||
משהו שמטריד אותי: איך יודעים שהמונה לא "מזייף"? הרי אנחנו לא באמת יודעים באיזה קצב הוא צריך לעלות, נכון? |
|
||||
|
||||
אנחנו סומכים על הרגולציה. איך אתה יודע שהמשאבה בתחנת הדלק לא מזייפת? |
|
||||
|
||||
פחות בעייתי. אם אתה יודע את נפח המיכל שלך, ומה המחיר המוצהר לליטר דלק, ולמדת להשתמש בלוחות לוגריתמים (ראה תגובה 272825) הרי שיהיה יותר קשה לעבוד עלייך מאשר בנסיעה במונית. אבל אני מסכים איתך שבאופן כללי, סומכים על הרגולציה. אמנם, אותי מטרידה גישת "סמוך על הרגולציה" כמעט כמו שמטרידה גישת "סמוך על היד הנעלמה", אבל אני פרנואיד. |
|
||||
|
||||
ירקנים אינך יכול להשוות כי המחירים משתנים כל הזמן. |
|
||||
|
||||
רואים שאתה לא מבין בכלכלה! מה שיקרה הוא שנהגי המוניות ימנו נהג תורן (בשכר) שיסע כחלוץ לכל לקוח, ויציע לו נסיעה במחור מופקע מאוד. כאשר הנהג הבא יעצור ליד הלקוח, יתרשם זה מהמחיר הנמוך (יחסית) ויעתר. |
|
||||
|
||||
אני כבר מריח פה את הפוטנציאל לתכניות טקטיקות מורכבות. למשל אפשר "לשטוף" את המטרה (נניח עיר בינונית במרכז הארץ) בכוח קל חמוש בתמחור מופקע של נהגי מוניות גסי רוח, תוך כדי תנועה איטית של כוחות כבדים של נהגי מוניות אדיבים לאגפים כדי למנוע גילוי ע"י זקיפים של האוייב (זקנות עם סלים). ברגע הנכון הכוח החלוצי מנתק מגע בזריזות אל תוך שורות הכוח העיקרי המסתער ו...וואלה ! ניצחון מוחץ ! מחירי נסיעה מופקעים לכל הנהגים ! יחי מרד נהגי המוניות ! |
|
||||
|
||||
אני חשבתי יותר בכיוון של ריסוס כל קליינט ''נגוע'' בחומר פלוארסצנטי, ותאורת אולטרא סגול אצל הנהגים הרגילים. נהג רגיל לא יצע שירותיו לקליינט שלא זוהר באולטרא סגול. אגב, איסטרטגית הנגד המתבקשת מצד הקליינטים (ריסוס עצמי בצבע לפני שיוצאים מהבית) לא תועיל, כל מה שיקרה הוא שהם ייתקלו בנהגים הרגילים קודם. |
|
||||
|
||||
כל השיטות ההיי-טקיות האלה... אני בחור מיושן. |
|
||||
|
||||
כן... כמו תרגילי הרמאות של המובילים בארה"ב. הם רושמים לעצמם כמה חברות, עם שמות שיופיעו ראשונים בספר הטלפונים (א.א.א.1 אברהם אארדווארק). הלקוח התמים מתקשר לראשון ברשימה, מקבל הצעה מופרזת. מתקשר לשני, מקבל הצעה מופרזת, מתקשר לשלישי, מקבל הצעה שהיא עדיין מופרזת, אבל קצת פחות, אז הוא לוקח אותו. הוא רק לא יודע שהוא קיבל שלוש הצעות מאותו מקום. |
|
||||
|
||||
... להתנחם בזה שיש מישהו ששילם על נסיעה 1,600 שקל. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |