|
||||
|
||||
לפסקה האחרונה שלך. אולי אתה רוצה לשקול שוב לאור מה שכתוב בספר מקבים: "האם הנעלה והיראה את אלוקים, ולא מנעה אף אחד מהם מלכת למות, ולא התאבלה על המומתים. אולם, כאילו עשויה רוחם ברזל עשות, וכאילו לשוב וללדת בנים לנצחיות כמספר ההוא, זרזה אותם בתחנונים אל המוות בעד יראת אלוקים." |
|
||||
|
||||
מאיזה פרק בספר המכבים אתה מצטט? |
|
||||
|
||||
חיפוש זריז בגוגל העלה שמדובר במקבים ד', (ט"ז, כ"ד): http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/haisha1... |
|
||||
|
||||
ולפי אותה קישורית, במקבים ב' ז/כו-כט היא אומרת לבנה הקטן שנותר אחרון את המשפט: "אל תירא את התליין הזה כי אם מהיותך ראוי לאחיך תשא את המוות למען אשוב אקבל אותך ואחיך בעת הרחמים." - כלומר הרציונל הוא שבכך הם יזכו לתחיית המתים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |