בתשובה לאפופידס, 17/12/04 15:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לעניות דעתי הפרזת גם הפרזת. אין כאן עניין של "מאגר חלפים" כי זה לא היה מסביר את היציבות של אותו "זבל". האבולוציה יכולה להסביר קיום של "מאגר חלפים" ע"י כך שיצור בעל התכונה ל"טפח" מאגר כזה זוכה מעת לעת למוטציה חיובית שמקורה באותו מאגר, אבל במקרה זה הרכב המאגר לא יכול להיות יציב, וזאת התופעה התמוהה שנצפתה. מאחר ועד אותה מוטציה מוצלחת אין לו תפקיד גנטי (לפי ההשערה שלך) הרי שהוא צריך לצבור עוד ועוד מוטציות מקריות שאינן עושות כלום. אם זה לא קורה, כפי שמסתמן לגבי חלק מאותו "מאגר", סימן שיש לו תפקיד כבר כמו שהוא. וראה את המשפט האחרון באותה פסקה: "רצפי ה"פסולת" בגנום, התברר השנה, חיוניים למעבר של הגנים למצב פעיל בזמן הנכון ובמקום הנכון." עד כמה שאני מבין, אנחנו עומדים לפני מהפכה זוטא בהבנת המנגנון הגנטי, או לפני שערוריה זוטא על מחקר מזוייף או בעל מתודולוגיה דפוקה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אתה מאלץ אותי לגלות את פרטי התכנית ליצירת אורגניזם ביקום המקבילי שאני מכין, כל זאת בהנחה שמדובר כאן בעורבא בר קיימא. הרעיון הוא, שישנו מנגנון השומר עותקים של קטעי DNA מן האזור הפעיל (המקודד) באזור הרדום והמוגן של הזבל. ככל שהקטעים הללו שורדים יותר דורות כפעילים, כך משופר מעמדם של העתקיהם הרדומים באזור המאובטח. למה? אולי כי הם פשוט נשארים במקומם בעוד הם מוקפים עוד ועוד רצפים אחרים. אחרי די דורות, נקבל באופן זה מאגר די גדול שרובו יציב. מאגר זה משמש שתי מטרות: האחת לגיבוי, כמקור להשוואה לשם יצירת חלקי חילוף, והשני, למטרה ההפוכה - יצירת מוטציות ברביה, גם, אך לא רק, בעקבות עקה. משם נלקחים עותקים מדורות קודמים, ואפילו תכונות מיצורים ממינים ברי קיימא (למשל עורב) מהם התפתח האורגניזם. דוגמא: לפני כמה שבועות קרתה הפעם הראשונה בה מצאתי את כלי המים של החתול שלי ריק. מדובר בעקה בת כמה שעות לכל היותר, ובכ"ז, עוד באותו הערב הוא החל לדבר יידיש! לגבי המשפט על מעבר הגנים למצב פעיל...אני לא מבין את זה בדיוק. אולי אם מישהו יוכל ללנקק למקור האנגלי יתבהר העניין. אני מקווה שזה עונה לפחות על חלק מהערותיך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון הוא מצויין, ואני צופה לך הצלחה גדולה ביקום שאתה בורא. אלא שלמיטב ידיעתי מה שמצוי בחלק ה"זבלי" אינו עותק של מה שמצוי בחלק המקודֵד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתי היא שמדובר רק בעותקים של מקטעים נבחרים מן ההווה ומן העבר ולא בעותק שלם של המכלול. חוץ מזה אכן מתחילות בעיות בעולם המקביל. נראה לי שאוציא אותם להפסקה כדי לבדוק בספר הישן והטוב מה עשה עמיתי במקרים דומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנחומיי על החתול, אולי זה עוד לא מאוחר מדי, שמעתי על רופא מצויין המטפל במצבים חריגים בחתולים בשם שרדינגר. אני יכול לתת לך את הטלפון שלו אבל קח בחשבון שהוא זמין ולא זמין עכשו והצלצול אליו עשוי להופכו ללא זמין עבורך.. : ) לחיזוק מעשה הבריאה שלך בעדויות מהעולם הנוכחי, ישנם פסאודו-גנים שהינם פחות או יותר מה שאמרת, היינו שברי גנים שפעם היו פעילים והיום לא. אלו צבורים בגנום שלנו בכמויות נכבדות, ומי יודע, אולי משמשים כמחסן חלפים כזה או אחר. הדוגמא הקיצונית ביותר מובאת בעבודתו של פרופ' דורון לנצט ממכון ויצמן:רצפטורי הריח (Olfactory receptors). יש לנו כ-900 גנים ופסאודו-גנים ממשפחה זו, כמות עצומה ממש (בהתחשב בזה שיש בגנום כולו כ-30,000 גנים). מסיבה שלא ממש ברורה, המין האנושי עבר איזושהי "שואת-ריח" בה בזמן קצר אבולוציונית איבד חלק גדול מיכולות ההרחה שהיו לו (ושעדיין מצויות בעולם החי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המון תודה על ההסבר. בעניין שואת הריח, למיטב ידיעתי, 70% ממוח הכריש מוקדש לעיבוד המידע המגיע מן הרצפטורים שבאף0. אז אנחנו איילים ולא כרישים, אך ניתן ללמוד מכך כי שמירה על חוש הריח אינה דבר של מה בכך, מבחינת העומסים והנפחים שהיא דורשת מן המוח. מפתילים אחרים באייל, שעסקו במוח, ניתן לראות בבירור שישנה נטייה לוותר ולצמצם ככל האפשר חלקי מוח שאינם חיוניים לחלוטין1. מכן ניתן אולי להסיק כי לאחר שחשיבותו של חוש הרוח לאורח חיי האדם ירדה, צומצם האזור האחראי לכך במוח במהירות, לטובת כישורים החשובים יותר לאורח החיים החדש. החשודים המידיים הם כמובן הכישורים הקשורים באזורים הסמוכים לזה המטפל בריח, אם אומנם אין הם מפוזרים ביותר מדי מקומות ואם הם במקום דומה גם אצל אחינו הפרימאטים. ________________ 0 או שזה כולל גם את האותות החשמליים להם הוא רגיש? 1 דוגמא אחת וקיצונית לכך שהזכרתי בעבר היא אותה ציפור שאף מצמצמת את נפח מוחה מעונה לעונה, לפי כמות הזיכרון הנדרשת לה לשם איחזור המקומות בהם החביאה היא אוכל. אגב, בשאר הגוף, מה שאינו רקמת מוח (או שרירים - במקום השני לאחר המוח), הוא בעל שרידות גנטית גבוהה יותר, שכן עומסו על הגוף קטן יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וישנו עדיין ה"הסבר" האלטרנטיבי, המיוצג במאמר לעיל ובדברים הבאים: "גרי הברמאס, פרופסור לפילוסופיה ותיאולוגיה וחבר מערכת "פילוסופיה כריסטי", ריאיין לגיליון הסתיו של המגזין את עמיתו וידידו, הפרופסור לפילוסופיה אנתוני פלו, שאמר לו כי הגיע למסקנה שיש אלוהים." "פלו החל לרכוש מעמד כשפירסם ב-1950 מאמר שכותרתו "תיאולוגיה ורמאות" בכתב העת של החברה הסוקרטית, פורום תיאולוגי של אוניברסיטת אוקספורד. מאז הוא הרצה על כך שאין בנמצא כל הוכחה לקיום אלוהים, בין היתר באוקספורד, אברדין ורדינג, התארח בקמפוסים רבים בארצות הברית ובקנדה ופירסם מאמרים וספרים בעניין." "מתברר כי המחקרים החדשים בתחום הדי-אן-אי שהתפרסמו בשנים האחרונות "הראו את המורכבות הבלתי נתפשת של הארגון הנחוץ כדי ליצור חיים" ולדעת פלו הוכיחו שאין מנוס מלקבוע כי ידה של "אינטליגנציה" כלשהי היתה מעורבת בתהליך בריאת האדם." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והקישור הוא: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כך נטש פלו את אמונותיו המוצקות ואת מחנה הספקנים המידלדל והצטרף למחנה העצום של חוזרים בתשובה בני כל הדתות'' אני תוהה לי מהי עמדתו ה''בלתי משוחדת'' של הכתב.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעולמך החדש, כדאי לך לחשוב גם על מנגנון חביב כמו זה: http://www.scienceagogo.com/news/20041121193237data_... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... : גנטיקאים מאוניברסיטת פרדו שבארה"ב, טוענים שגילו צמחים, שאף כי הם בעלי גן פגום שירשו משני "הוריהם", מחזיקים בגרסה מתוקנת של הגן - שכאילו נשמרה מדורות קדומים יותר. חוקר אבולוציה גרמני, שחיבר מאמר ביקורת על המחקר, טוען שישנם סימנים המצביעים על האפשרות שמנגנון דומה קיים גם אצל בני אדם. הד"ר פרוט מאמין ברעיון שיש עותק גיבוי עשוי רנ"א לכל הגנום ולא רק לגן הספציפי הזה, ושייתכן שהעותק נכנס לפעולה כשהצמח מצוי במצוקה - כמו במקרה שבו אחד הגנים שלו עבר מוטציה. הוא ועמיתיו הסבירו שייתכן שעותק גיבוי הרנ"א קיים, גם אם לא נתגלה עד היום, פשוט כי לא היתה שום סיבה לחפש אותו עד עכשיו. הד"ר כריסטופר סורידג', אמר שהרעיון עלה לדיון בכנסים מדעיים כבר זמן מה, ועורר התנגדות רבה של חוקרים שטענו שהוא בלתי אפשרי ושחייב להיות הסבר אחר. ואולם, כותבי המאמר בדקו את כל האפשרויות והפריכו אותן, הסביר סורידג'. ואשר לרעיון גיבוי הרנ"א של הגנום, אמר סורידג': "זו עשויה להיות השערה, אבל באופן כללי זו ההשערה הכי פחות מטורפת". סוף ציטוט. אז נכון לעכשיו, מסתמנות שתי אפשרויות לגיבוי קטעי מידע גנטי שהוכיחו עצמם די הצורך בדורות קודמים: 1) בDNA זבל 2) בRNA בנוסף, מן הקישור שהבאת ניתן ללמוד על דרך שלישית לשימור פונקציות חיוניות של התא, דרך שנותנת לו עמידות נוספת בפני מוטציות מסויימות וכך בעצם גם מאפשרת אותן, מבלי שהאורגניזם יצטרך לשלם עליהן מחיר כבד בתפקודו. ולסיום: לקראת המשחק עם אירלנד, הסבר מדוע לא כבשו האירים את העולם: http://www.queer.ie/images/irishroots.WMV . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אני לא מצליח להתרגש שזה. אם זה נכון, זו תגלית מעניינת מאד, אבל נראה לי שהדרמה מסביב גדולה מדי. "לנפץ את עקרונות הגנטיקה" - לא הגזמנו? מצד שני, אולי באמת לא הפנמתי את ההישג.. ובהנחה שהכל שריר ונכון,חומר למחשבה: מניין הגיע ה-RNA עם המידע מתקן? הרי RNA נוצר, ככול הידוע לנו על בסיס גלופה של DNA. אפשרות אחת, היא ש-RNA מוּרש ע"י ההורים, לאחר שיוצר על בסיס גן תקין שלהם. אפשרות שנייה ופנטאסטית יותר היא שמדובר ב"גן-RNA" הצף לו במנותק מהכרומוזומים ומשכפל את עצמו בדרך לא מוכרת (העתקת RNA על סמך RNA ולא על סמך DNA). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |