בתשובה לאביב י., 10/12/04 13:58
יש ויש ארגונים ציבוריים 268086
ד''ר בר ביצוע • בתשובה לאביב י. יום ו', 10/12/2004, 15:36
אתה צודק לגמרי, אביב.
את הכבישים ראוי שיממנו הנהגים ובעלי המכוניות. וכך הם אכן עושים שהרי הכנסות המדינה ממסוי על מכוניות, דלק וחלקי חילוף (+אגרות רישוי+קנסות) לא רק שמכסה את ההוצאה על הכבישים אלא גם מסבסדת לא מעט דברים אחרים.
יש ויש ארגונים ציבוריים 268097
אייל מולד(ר) • בתשובה לד''ר בר ביצוע יום ו', 10/12/2004, 16:45
וזה מכסה גם את העלות של תאונות דרכים? (העלות הרפואית של תאונות דרכים למדינה מגיעה ל- 7.8 מיליארד שקל בשנה, לא כולל אובדן שנות חיים פוטנציאליות, אובדן כושר עבודה, הפסדי שכר וכו')
וגם אם כן, אולי זה ישכנע את אביב אם כל מה שאכפת לו (נניח ‏1) זה ההוצאות הכספיות הישירות שלו על סלילת כבישים. אבל אותי זה לא ישכנע, כי אני מתנגד עקרונית לשימוש במשאבי הקרקע המשותפים והמועטים שלנו לצורך זה. הכבישים הללו מגבילים מאוד את החירות (!) שלי לטייל בארץ, ולהנות מאוויר לא מזוהם. הם מייקרים את פיתוח אמצעי תחבורה אלטרנטיביים (רכבת ומסלולי אופניים שצריכים לחצות עשרות כבישים) עד כדי כך שהוא בכלל לא ריאלי. ובמקרים מסויימים, הם ממש מסכנים את שלמותי הפיזית (למשל כאשר אני צריך לחצות כביש ראשי בדרך לסופר). ואם אתה לא מאמין לי אישית, שאל את העמותה לעצירת חוצה ישראל.
לסיכום עושה רושם ששלל חרויות שלי בטל אל מול חופש התנועה של הנהגים. בעצם, לשיטתך לא מדובר על חופש התנועה‏2 אלא על נוחות פיזית ורווח כלכלי גרידא.
בקיצור, גם אם עלות סלילת הכבישים היתה אפס, עדיין חירותי יוצאת נפסדת מכך מאוד. מה עושים?

‏1 ודוקא יש לי הרגשה שהוא עוד יותר קיצוני ממני. נחכה לתגובתו.
‏2 כי כידוע, תמיד הם יוכלו לנסוע ברכב שטח או במסוק קטן וזה רק הסביבה ולא אדם אחר שמגביל את תנועתם.
יש ויש ארגונים ציבוריים 268098
ד''ר בר ביצוע • בתשובה לאייל מולד(ר) יום ו', 10/12/2004, 17:00
לא עשיתי את התחשיב באשר לעלות תאונות הדרכים אבל יש כאן כמה בעיות
א. העלות איננה מכוסה על ידי המדינה (שהרי את העלויות הרפואיות מממנים הנהגים עצמם, על ידי תשלום ביטוח)
ב. אבדן כושר עבודה והפסד השכר גם הם הפסד של הנהגים והמשתמשים בדרך, כושר עבודתו ושכרו של אדם שייכים לו, לא למדינה.
ג. אילו היה קשר יותר הדוק בין כמות הכספים שמקבלת המדינה מהנהגים וההשקעה בכבישים היו פחות תאונות דרכים. משום מה, למרות שהמדינה היא מקור כל הטוב שבעולם ותמיד נוהגת בשיקול דעת, במקרה הזה היא בוחרת להפקיר את האזרחים. מאוד מפתיע אבל כפי שאתה טוען, ריבונות העם היא הקובעת ומכאן שכנראה שהאזרחים מעוניינים בכמות גדולה של תאונות.

החירות שנגזלת ממך, אגב, ממש לא מעניינת. הרוב החליט, בצורה דמוקרטית, שכך יהיה ואתה יכול לחפש מי ינענע אותך. הרי אינך מאמין שיש לאנשים זכויות ובוודאי לא אותו דבר הקרוי "חירות" אז מה בדיוק הבעיה?

בתור שלב ראשון כדאי שתפסיק עם הצביעות ותתחיל לנהוג על פי האידאולוגיה שלך, אל תקנה בחנויות אשר מקבלות את האספקה באמצעות רכב מנועי, הקפד לרכוב על החמור בצד הדרך והמנע מנסיעה להפגנות של מתנגדי הגלובליזציה במכוניות או אוטובוס. וישא"ק.
יש ויש ארגונים ציבוריים 268099
אייל מולד(ר) • בתשובה לד''ר בר ביצוע יום ו', 10/12/2004, 17:15
לא הבנתי מהי עמדתך. מה שקורה בפועל כבר ידוע לי. אבל לדעתך האם ראוי או לא ראוי לאפשר לנהגים לממן (מחשבון כספם הפרטי) את סלילת כבישים, על חשבון פגיעה בחירותם של אחרים לנוע בחופשיות, לנשום אוויר לא מזוהם, ולהגיע ממקום למקום בלי להדרס?
כדי להקל את השאלה, בוא תתמקד בחוצה ישראל ותשים בצד את ההבחנות הפסיכולוגיות הכה מעמיקות שעשית לי.
יש ויש ארגונים ציבוריים 268103
ד''ר בר ביצוע • בתשובה לאייל מולד(ר) יום ו', 10/12/2004, 17:44
האם ראוי לאפשר לאנשים לנשום, לבשל, לייצר חשמל או לעשות קומזיצים לאור העובדה שפעילויות אלו שהם צורכים חמצן ופולטים דו תחמוצת הפחמן (ואולי גם עוד מזהמים גרועים יותר!)?

לא כל כך ברור לי מה אתה בדיוק רוצה להגיד ב"מחשבון כספם הפרטי" ואיך זה קשור לחוצה ישראל. הרי לא מדובר כאן ביוזמה פרטית ולמיטב ידיעתי (ולצערי) אין לממשלה תוכניות להסיר את האחריות שלה על בנית הכבישים. העניינים מתנהלים, עד כמה שאני מבין, בדיוק לפי התוכנית שאתה כל כך אוהב. הממשלה מחליטה מה ואיך לבנות ועושה. והכל תחת "ריבונות העם".

לדעתי האישית, חוצה ישראל הוא מעט מדי, מאוחר מדי. תשתית הכבישים בישראל היא מפגרת ועדות ניצחת לאיוולתם של היושבים בשלטון ושל אלו הסבורים שדי ב"ריבונות העם" כדי לנהל את עיניינו. באופן ספיציפי, חוצה ישראל הוא הכביש המתחשב ביותר בסביבה (ובנהג) שאי פעם נבנה בישראל וההתנפלות עליו מעידה בעיקר על צרות מחשבתם של המתנפלים, מע"צ חירבה בחוסר התחשבות מוחלט הרבה יותר "נכסי טבע" מאשר חוצה ישראל ואף אדם לא פצה פה וציצפצף. כנראה שהכנסת איזשהו מודל של כדאיות כלכלית (גם אם מעוות) מקפיצה להם את כל הפיוזים שהרי כל דבר הכרוך ברווח כספי או יוזמה וולנטרית הוא בזוי וכל פעולה של הממשלה היא ברכה לאנושות.
יש ויש ארגונים ציבוריים 268111
אייל מולד(ר) • בתשובה לד''ר בר ביצוע יום ו', 10/12/2004, 18:22
אתה באמת לא מבין? אז אני אנסה להסביר בפעם האחרונה.
קבוצת אזרחים מחליטה עצמאית ובאופן וולנטרי לממן הקמתו של כביש מת"א לחיפה. לא מע"צ, לא ממסים של אחרים, וולנטרית. הקמתו של כביש זה פוגעת בחירותם של אנשים אחרים: החירות שלהם לטייל ולנוע בבטחון באותו אזור, להנות מאוויר לא מזוהם, לבנות מסלולי תחבורה חלופיים/חוצים וכך הלאה. פגיעה זו, בניגוד לפליטת דו-תחמוצת החמצן, אינה כורח המציאות והיא ממשית וכואבת. כידוע לך וודאי מהשהות פה באתר, יש הרבה המתנגדים לפגיעה זו. לאור כל זאת:
האם *לדעתך* *ראוי* או *לא ראוי* לאפשר להם לבנות את הכביש? ולמען הסר ספק, אני לא שואל לגבי:
א. המצב הקיים כיום.
ב. כמה איוולת הממשלה, מע"צ, או מי שמתנגד לכביש חוצה ישראל.
ג. מהי דעתך לגבי איך *אני* רואה את העניין.
ד. מי עוד לפי דעתך חושב ש"כל דבר הכרוך ברווח כספי או יוזמה וולנטרית הוא בזוי וכל פעולה של הממשלה היא ברכה לאנושות."
יש ויש ארגונים ציבוריים 268126
אורי רדלר • בתשובה לאייל מולד(ר) יום ו', 10/12/2004, 19:31
א. פגיעה מאוויר מזוהם: כל אזרח רשאי לגשת לבית המשפט, לטעון שהוא נפגע או עלול להפגע מזיהום האוויר ולתבוע מה שמתחשק לו בהתאם לכך. הפגיעה הרי מוגדרת ומדידה למדי.

ב. לטייל ולנוע בבטחון: מאחר ומניחים שקבוצת האזרחים אינה ארגון גרילה קומוניסטי, יש להניח שהיא רכשה כחוק את הקרקעות במקום בו עובר הכביש ולכן חופש התנועה ובטחון התנועה במקום אינם רלוונטיים. אם יש כאן עבירה על החוק בצורת הבנייה או באיבטוח הכביש, אפשר להגיש תביעה.

ג. בניית מסלולי תחבורה חלופיים: לא רלוונטי. אם הכביש הוא רכוש פרטי של מאן דהו (קבוצת האזרחים, במקרה זה) הוא אינו רכוש פרטי של מישהו אחר. זו אינה פגיעה בחירות יותר משהאיסור על א' לגור בביתו של ב' נגד רצונו הוא פגיעה בחירות של ב'.
יש ויש ארגונים ציבוריים 268187
ד''ר בר ביצוע • בתשובה לאייל מולד(ר) שבת, 11/12/2004, 3:28
אני הבנתי היטב את שאלתך. הבעיה שאני מנסה לרמוז עליה היא שאתה מנסה לטעון כאן טיעון ליברלי מבלי להבין באמת את החשיבה הליברלית..

כדי לבנות כביש, צריך אדמה ואת רשות הבעלים (כלומר, ברוב המקרים צריך שהבעלים יהיה זה שבונה את הכביש) מכאן שחירותם של האנשים לנוע ולטייל בבטחון באותו האיזור איננה נפגעת יותר מכך שחירותך לטייל באחוזתו של וויצמן בקיסריה נפגעת כתוצאה מהגדר והשמירה.

זיהום האוויר הוא אכן נושא סבוך ובעייתי ויש צורך בפתרון סביר המביא בחשבון את העובדה שקיומם של אנשים אחרים מביא, לעת עתה, לזיהום אוויר בכל מקרה - כלומר - בדיוק כמו היום - אין פתרון אבסולוטי לבעיה כל עוד האוויר עובר ממקום למקום תוך חציית גבולות הקניין הקרקעי של בני אדם.

אין בעניין זיהום האוויר, באופן עקרוני, משהו שהוא מיוחד לענייני הכבישים, כל מפעל, תחנת כוח או ריכוז מנגליסטים בעת המימונה מזהמים את האוויר והם עושים זאת במידה שווה גם אם הם בבעלות המדינה או בבעלות פרטית. אמנם ניתן לאתר בקלות רבה יותר את הנזק כאשר הוא נעשה על ידי מפעל (שהרי הנזק הוא גדול יחסית ומרוכז במקום אחד) וניתן לנקוט סנקציות בתחום הוולנטרי (כמו תביעה משפטית) אבל אני סבור שניתן למצוא פתרונות סבירים גם לבעיה הזאת. אולי ע"י מיסוי (הכביש או הדלק) או תקנות זיהום אוויר.

האזכור שלי למצב עכשיו נועד למטרה מסויימת. יש משהו לא ישר אינטלקטואלית בתקיפת שיטה מסויימת בגלל שהתוצאות שלה אינן תואמות את התפיסה ה*מעוותת* שלך אותה. החירות שאני שואף אליה איננה חירות מוחלטת, ובניגוד לעמדות הסוציאל-צעצועיסטיות הנפוצות בארצנו, אינני מציב יעדים בלתי ניתנים להשגה כמו עולם ללא זיהום אוויר בו כולם לבושים בטוגות והוגים בדיאלקטיקה המטריאליסטית.
כאשר זה הסטנדרט בו בוחנים את השיטה, כל שיטה נופלת, הסטנדרט שאדם ישר היה מציב הוא המצב הקיים היום או שיטה אחרת בה ניתן להראות שהבעיה נפתרת בצורה טובה יותר. אם בשיטה הקיימת האוויר מזוהם ויש פחות מקומות לטייל בהם ובשיטה המוצעת יש מידה שווה של זיהום אוויר והגבלת תנועה אבל היא עדיפה באיזה פרמטר אחר, יש לבחון את הפרמטר המסויים ולהעדיף את השיטה השניה. במצב כזה, טענות בדבר זיהום אוויר וחופש התנועה הם פשוט דמגוגיה.
יש ויש ארגונים ציבוריים 268105
אביב י. • בתשובה לד''ר בר ביצוע יום ו', 10/12/2004, 17:56
הממ... ועל בעלי מכוניות (ז"א, בני אדם נורמלים שהם לא אני) שהיו מעדיפים להשקיע בעניינים אחרים (שהם לא כבישים) קצת יותר, לא שמעת? אבל אני מניח שהקולקטיביזם הכבישי יתעלם גם מרצונותיהם של אלה (הרי הם הפקידו באופן וולנטרי את זכויותיהם והפקידו בידי הממשלה את רצונותיהם הפרטיים, ברגע שהסכימו לעלות על הכביש).

כל עוד אתה תומך בכך שאנשים ישלמו על כבישים פר שימוש (כבישי אגרה), אתה קונסיסטנטי ואין לי טענות אליך (רק חוסר הסכמה עם הנחות היסוד). אבל מה בין זה לבין הקולקטיביזם הממומש ע"י מיסוי בעלי רכב והקצאת הכספים ע"י הממשלה לבניית כבישים? מה הקשר בין בעל הרכב האילתי, שבוחר לא לטייל בארצו, לבין כביש חיפה עכו?
יש ויש ארגונים ציבוריים 268186
ד''ר בר ביצוע • בתשובה לאביב י. שבת, 11/12/2004, 2:53
אתה יכול לרצות להשקיע גם בדברים אחרים אבל למה צריכים בעלי המכוניות לממן את זה?
אני בהחלט תומך בתשלום פר שימוש. צעד בכיוון עשוי להיות סגירת משק הכבישים וספיחיהם (תיקון נזקי זיהום האוויר למשל) באמצעות הקצבת כל סכום המיסים הנגבה על מכוניות ודלק לצרכי בניית כבישים וספיחיהם.
יש ויש ארגונים ציבוריים 268218
אביב י. • בתשובה לד''ר בר ביצוע שבת, 11/12/2004, 12:59
לא הבנת. לא אמרתי שבעלי מכוניות *צריכים* לממן משהו שאני רוצה לממן. השאלה היתה למה בעלי המכוניות *צריכים* לממן עוד (או שיפור) כבישים? ההנחה שזה מה שהם רוצים, רק משום שהם משתמשים *כרגע* ברכב פרטי, היא די שרירותית.
יש ויש ארגונים ציבוריים 268229
ד''ר בר ביצוע • בתשובה לאביב י. שבת, 11/12/2004, 15:27
ברור שעדיף לגבות תשלום פר שימוש בכביש מאשר מיסים על דלק או מכוניות. וברור שעדיף לגבות מיסים על דלק ומכוניות (לצורך מימון הכבישים) מאשר לממן את זה ממס הכנסה.

אני לא רואה איך דעותינו חלוקות כאן.
יש ויש ארגונים ציבוריים 268254
אביב י. • בתשובה לד''ר בר ביצוע שבת, 11/12/2004, 21:14
אני חושב שדילגת על התגובה המקורית עליה הגבתי (תגובה 267755).

ברור שעדיף להוריד על מישהו אלת בייסבול מאשר לדרוס אותו עם רכבת. אנחנו לא מדברים עכשיו על מדוע מס הכנסה זה רע יותר, אלא מדוע זה לגיטימי לגבות מיסים על דלק ומכוניות, *לצורך* מימון כבישים (ומדוע הטענה שלך שקביעה עקרונית *מראש* לאן הכסף הזה ילך מקטינה חרות ולא מגבירה חרות).

הטענה שלי היא: אם אנו מעוניינים לשאוף לאידיאל בו פלוני אלמוני יעשה בכספו ככל העולה על רוחו, גביית מיסים מבעל רכב וקביעה עקרונית (מראש) שהכסף הזה ישמש לפיתוח כבישים, לא רק שלא מקרבת אותנו לאידיאל זה אלא מרחיקה אותנו ממנו (גם בהשוואה למצב הקיים). פה אתה גם גוזל ממישהו כסף וגם מוחק לחלוטין את יכולתו של האזרח (ולו זו הפוטנציאלית) לקבוע לאן הכסף שלו ילך בסופו של דבר. להסיק מכך שפלוני גר על הכרמל, עובד במת"ם ונוסע כל בוקר לעבודה בכלי רכב פרטי (משום שלא קיימת כרגע עבורו אלטרנטיבה אחרת) את זה שפלוני ממש מעוניין שישקיעו את כספו בבניית עוד כבישים, זו הסקה די שרירותית (כמיטב מסורת הגזל).

מה האידיאל אליו אתה שואף, כבר הבנתי (גביית תשלום פר שימוש). אני לא מתווכח איתך על היות אידיאל זה רצוי או לא. פשוט, ההגיון הזה של "זה צעד בכיוון ולכן זה שיפור במצב" מעלה בי את התמונה הציורית של עכבר מעבדה חמוד, שפונה (בטעות) ימינה במבוך, מרחרח קצת ומחייך בסיפוק משום שהוא קרוב יותר (בקו אווירי) אל פתח היציאה.

_______
אגב, לא רק בעלי הרכב משלמים את המיסים מהם ממומנים כבישי ארצנו. הגזל הנ"ל מוצא את ביטויו גם במחירי הנסיעה במוניות ואוטובוסים.
יש ויש ארגונים ציבוריים 268263
ד''ר בר ביצוע • בתשובה לאביב י. שבת, 11/12/2004, 22:20
אני לא בטוח שהבנתי. אם אנחנו מניחים שהאידאל הוא תשלום פר שימוש אזי מימון תשתית הכבישים (ורק תשתית הכבישים) על ידי מיסוי הדלק והמכוניות הוא בהחלט צעד בכיוון.
אני לא חושב שאתה מוחק או מפחית את יכולתו של האזרח, לקבוע לאן הכסף הולך בהשוואה למצב הקיים אלא ההיפך. אם התשלום היה פר שימוש אזי היית יכול להמנע משימוש (לא לנסוע בכביש האגרה), אם אתה נותן את כל תשתית הכבישים בידי גוף ממלכתי שגובה מיסים על מכוניות ודלק אזי ההמנעות שלך עדיין אפשרית, אתה יכול פשוט לא לקנות מכונית או לא לקנות דלק. זו הנחה סבירה למדי שאדם הקונה מכונית ודלק אכן יסע על כביש. בסה"כ זה די דומה וקרוב בהרבה מהמצב הקיים.

הדרך היחידה בה מה שאתה אומר אולי הייתה הגיונית היא אם הייתה לאזרחים שליטה במה שנעשה בכספי המיסים שלהם, אני לא חושב שזה המצב אבל גם אם זה היה המצב הרי הם יכולים לשלוט באותו גוף ממלכתי שגובה מיסים על דלק ולצמצם את פעילותו לאותה רמה שהם רואים בה רמה רצויה.
מאחר וההכנסות ממסים על רכב ודלק עולות בהרבה על ההוצאות על תשתית הכבישים (הן משום שהמיסים פשוט מטורפים והן משום שההוצאה על התשתית נמוכה מהנחוץ) אתה גם שם עול לא פרופורציונלי על הנהגים. בהנחה שהנהגים הם אזרחים שווי זכויות, מדוע הם צריכים לקחת חלק גדול יותר במימון תקציבי הישיבות?

"אגב, לא רק בעלי הרכב משלמים את המיסים מהם ממומנים כבישי ארצנו. הגזל הנ"ל מוצא את ביטויו גם במחירי הנסיעה במוניות ואוטובוסים."

בעקרון, ברור, היצרן מגלגל על הצרכן את העלויות. אבל זה לא שונה מזה שהוא מגלגל עליך את מס ההכנסה שלו כשאתה קונה פיתות. אם אתה נוסע במוניות או אוטובוס, אתה משתמש בכביש, לא?
מעשית, לפחות עד לפני כמה שנים, אתה טועה. נהגי המכוניות הפרטיות היו מסבסדים את האוטובוסים והמוניות באמצעות סבסוד המיסים על הבנזין את הסולר (ששימש, מתוקף המיסים הפסיכיים עוד יותר, רק מוניות ואוטובוסים). בצורה דומה סבסדו גם את המזוט לתעשיה.
אם אתה אכן סבור שיש לאזרחים שליטה במה נעשה בכספם אזי זה יכול לשמש כראיה די ברורה לתאוריה ההפוכה. מדוע שיטילו עול כבד על הנהגים כדי לממן את המפעלים? האם האינטרס הציבורי הוא לעודד את זיהום האוויר על ידי הפיכת השימוש בדלק למפעלים (שמזהמים לא פחות אם לא יותר) ליותר זולה?
לי נדמה שיותר קל להסביר את התופעה בכך שהנהגים נתפסים על ידי השלטונות כמגזר חלש וחסר יכולת התאגדות. פרה חולבת.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות