|
אוף אתכם, ואם לא היה לכם אותי לא הייתם אוכלים לחם?
שאור בפרט ואמצעי התפחה בכלל, הנם דבר רגיש: במידה הנכונה ובהינתן פרק הזמן הנכון, הם מתפיחים את העיסה. אבל אם שמים יותר מדי, או (חשוב יותר) משאירים את העיסה לתפוח זמן רב מדי או בתנאי חום לא מתאימים (תפיחה נכונה היא שילוב של זמן וחום), אז הבצק מחמיץ ואין לו יותר תקנה. הסיבה לכך היא שהשמרים בהיותם יצורים חיים מתרבים כמו מטורפים בהינתן התנאים הנכונים (חום לחות ומזון), ותוך כדי התהליך פולטים גזים, שהם הגורם לתפיחה בעיסה אלסטית. באיזשהו שלב הם מפסיקים להתרבות (כי נגמרים חומרי המזון הזמינים) ומתחילים למות, תוך שהם פולטים חומצה. מתו לך כל השמרים? קיבלת בצק חמוץ המתחיל לשקוע. גם אפיה, אגב, הורגת את השמרים, אבל בעודם צעירים וחסונים, ולכן בצק ממשיך לתפוח קצת בזמן האפיה.
|
|