בתשובה לאייל אלמוני., 16/11/04 16:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"הלא אם תטיב שאת ואם לא תיטיב, לפתח חטאת רובץ ואילך תשוקתו ואתה תמשול בו" (פרשת קין והבל http://www.mechon-mamre.org/i/t/t0104.htm). כמוך, גם אני חושב שיש סתירה מהותית בין דרך המוסר ודרך הטבע (=אבולוציה). הסתירה היא ברורה ומקורה בגוף אותו רוצים לשרת. דרכו של הטבע הוא שאורגניזם משרת את עצמו ומפיץ את הגנים שלו (עקרון המודגם בספר "הגן האנוכי"). דרך המוסר שמה לנגד עיניה את יציבות החברה וקיומה התקין. שלא כמוך, איני חושב שיש נגיעה ישירה בין מוסר ל"ואהבת לרעך כמוך", ואני שמח שהעלת זאת. נתתי את דעתי להבדלים של משפט זה והמקבילה על רגל אחת שלו "מה ששנוא עליך - על תעשה לחברך". השני מיטיב לקלוע למושג מוסר בעיניי: המנעות ממה שמזיק לאחר. זאת, תוך הסתמכות על ההנחה (הסבירה, אך עדיין הנחה) שמה ששנוא עליך אכן מזיק לאחר. הדבר עומד בקנה אחד עם הציווים המוסריים המוכרים לנו (לא תגנוב, לא תרצח, לא תנאוף..) אשר הינם כולם על דרך השלילה וכולם מהווים דברים שנאסרים עלינו מתוקף כך שאין אנו רוצים שייעשו לנו. אני טוען כי "ואהבת לרעך כמוך" אינו ציווי מוסרי כי עם רוחני. ראשית, אין בו ערך אם האדם אינו אוהב את עצמו (מצב אשר לצערי הינו הכלל ולא היוצא מן הכלל). במצב כזה, אדם הבז לעצמו או חש רגשות נחיתות כאלה או אחרים, ו"יאהב" את זולתו באותו מטבע, בעצם יזיק לו. שנית, הציווי נשמע בלתי אפשרי (כמעט) להבדיל מ"מה ששנוא.." הפשוט להבנה. לאהוב את האחר באותה מידה שאני אוהב את עצמי? איך?! לשם כך יש להסיר את כל הגבולות בין ה"אני" לזולתי ולהכיר בהוויה האחת החובקת את הכל. לפיכך, ציווי זה הינו בעיניי נקודת יחוס נשגבת להתקדמות הרוחנית של האדם במסעו לעבר ההארה, או חווית האל. התקדמות זו עניינה הוא אישי ולא חברתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין בכוונתי להיכנס אל תוך הנעליים הגדולות של נקודת הדיון בינך לבין המתדיין, למרות שיש לי הרבה מה לומר בנידון כפי שידוע חלקית למתדייני האייל הקבועים. כעת אני יודע ים מי עלי להיוועץ אודות מאמרי בכתובים על הנידון, טרם שליחתו לדסק האייל (-: אומר רק זאת לחיזוק שלהי דבריך: "ואהבת לרעך כמוך, אני י-ה-ו-ה" (ויקרא יט, יח). כלומר, מאחר שאני הוא הא-לוהים, אני מצווה עליך לאהוב את רעך כמוך. כזאת היא תפישת ההומניות היהודית-הדתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצא חן בעיני: "הסתירה היא ברורה ומקורה בגוף אותו רוצים לשרת." יש כאן ,בהמשך התפתחות של הדיון בנושא זה עם ראובן והאייל הקודם. "לפיכך, ציווי זה הנו בעיניי נקודת יחוס נשגבת להתקדמות הרוחנית של האדם במסעו לעבר ההארה, או חווית האל.התקדמות זו עניינה הוא אישי ולא חברתי." לא מובנת עמדתך: אתה מגן בתוקף על האבולוציה בתגובותיך מתוך הכותרת "לעולם לא ייווצר חלבון חדש",אך כאן אתה כמו מאמין באל ובהארה. מה עמדתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משרתם של שני אדונים (בתקווה ויום אחד אחכים די להבין כי אחד המה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד שאתה מחכים להבין, בבקשה לגהץ את החולצות הלבנות שלי ולהכין ארוחת ערב לשמונה אנשים. אחרי שתשטוף את הבנטלי אתה יכול לצאת להפסקה של חצי שעה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |