בתשובה לדובי קננגיסר, 02/12/04 14:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אסכם בקצרה מה דעתי על התנהלות "שינוי". א. היא לא ניצלה בצורה טובה את ההלם שנגרם מהצלחתה המפתיעה, ומסמסה את כל התנע (מומנטום) מכך. דרישותיה הקואליציוניות היו לא נכונות והיא היתה יכולה להגיע להשגים טובים הרבה יותר. הם גם לא הבינו את הכלל שיש דברים אשר אם לא עשית אותם ב-100 הימים הראשונים, לא תצליח לעשות בכלל. בסופו של דבר המפלגות בעלות דעה יריבה עשו לה "בית ספר". ב. הדרישות הקואליציוניות של שינוי היו טפשיות למדי. בלשוני: במקום להתמקד בדרישות שישפרו את חיי הציבור החופשי, הם התמקדו בכאלה שימררו את חיי הציבור החרדי. ג. לטעמי הנקודה החשובה ביותר שעליה הם לא התעקשו בכלל היא התחבורה הציבורית בכל ימי השבוע כולל שבת. זוהי המהפכה האמיתית, זהו העוול האזרחי הגדול, וזהו הייהרג ובל יעבור. ומי שמשמיט דרישה זו אפילו לצרכי מו"מ ומתעקש במקום זה על פירוק משרד הדתות, בל יתפלא אם לא יקבל את קולי בבחירות. אני חושד שהסיבה היא הגישה המעמד-בינונית שלהם, והחוסר בהזדהות עם בעיות של אנשים חלשים יותר. כמה מראשי שינוי נוסעים באוטובוסים ולכמה מהם אין אוטו לתת ל"ילד" המתבגר בימי שישי? היה צריך לוותר על הקיצוץ בקיצבאות הילדים כדרישה טקטית בדרך להשגה הזאת. וזה היה אפשרי - כוחה של שינוי היה רב בתחילת המו"מ ואני צפיתי בהם בזעם כשהם ממסמסים את הכוח וההישגים בדהירה לממשלה. גם את הנישואין האזרחיים הם איבדו (הוקמה "ועדה" שדי קברה את הענין). נכון, אי אפשר להאשים אותם על כך שהתפשרו ועל-כך שגילו אחריות מיניסטריאלית להסכם הקואליציוני. אבל חלק נכבד מה"השגים" ניתן לייחס לשילוב של חוסר נסיון, טיפשות, יהירות, וחוסר רגישות - מחק את המיותר (אם יש). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היה לי די ברור, מרגע שהוחלט על הקמת ממשלה ימנית ולא ממשלת אחדות חילונית, כי מרבית דרישותיה של שינוי ימוסמסו למוות1. מפד"ל הייתה יכולה לפגוע בקצבאות הילדים (שבכל מקרה לא מטרידות את אנשיה יתר על המידה) ויכלה לפגוע במשרד הדתות (שדווקא כן, אבל זה משהו שקל למשוך ולמסמס גם אחרי קבלת ההחלטה). פגיעה ישירה בשבת הייתה מחסלת את המפלגה, ובליכוד יש הרבה יותר אהדה לדרישותיה של המפד"ל (ולאפשרות שהם יזדקקו לחרדים בהמשך הדרך) מאשר לאלו של שינוי. אז הרבה ציפיות לא היו לי. ואף אחד לא אמר ששינוי הייתה מפלגה מנוסה ומשופשפת בקדנציה הנוכחית. 1 אם כי לא איבדתי תקווה, אוויל רומנטי שכמותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחילת דרכה של הממשלה, שינוי היתה בעליה משמעותית, והמפלגות הדתיות בפאניקה. היה צורך לנצל את זה לזעזוע רציני בממסד. פתרון אפשרי: ממשלה ללא מפד"ל שתחליט החלטה פורצת-דרך ותעשה את המהפכה, וכניסת המפד"ל לאחריה לאחר ש"הנזק כבר נעשה" ו"להציל משהו מן השבת". שני הצדדים היו יוצאים נקיים. וכמדומני שדובר באותה תקופה על טקטיקה כזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היה האינטרס של המפד"ל במהלך כזה? להזכירך, שרון היה יכול פשוט לקחת את החרדים במקום שינוי. כלומר, שינוי לא החזיקה בשום שוט אמיתי מול הימין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להכנס לממשלה ולהשפיע. לקבל שרים, משרדים, וג'ובים. להצביע בהחלטות ממשלה. מה האינטרס של כל מפלגה להכנס לקואליציה? אני חושב שתרגיל כזה היה יכול לעבוד בהחלט. ממשלה ללא המפד"ל, אשר המנהיגים של המפד"ל יכולים למכור לבוחרים אח"כ את הצטרפותם בתור "הנזק כבר נעשה ואנחנו נכנסים כדי לנסות להציל משהו". שרון היה יכול לקחת את החרדים אבל לא בכזו פשטות. הם לא תומכים בתוכניות כגון תוכנית ההתנתקות שבה הוא מעוניין. גם מספרם הפרלמנטרי קטן יותר. להזכירך בתקופת רבין ש"ס בהנהגת דרעי שיחקה משחק נהדר של הליכה על הסף. "אנחנו בממשלת שמאל אבל ממש נגד רצון הבוחרים הימניים שלנו. והציבור שלנו מעוצבן עלינו. אז בבקשה תוותרו כאן, וכאן, וכאן, כי באמת, אנחנו ניאלץ לעזוב". ואז אחרי שהם עזבו את הממשלה (כמדומני ברגע שהיה צורך אמיתי להצביע בעד נסיגה) הם שיחקו אותו משחק מהצד השני. "אנחנו על סף חזרה לממשלה, לא כדאי לעצבן את ציבור הבוחרים שלנו. כדאי לוותר רק פה, פה ופה". אני זוכר איך צפיתי במהלכים הפוליטים ופתאום הבנתי את הטקטיקה הזו ועד כמה היא אפקטיבית. "שינוי" לעומת זאת היתה בת-ברית נאמנה וממושמעת מאד, ובאמתחתה 15 קולות שלמים (לכל אחת מן המפלגות החרדיות יש פחות חברי-כנסת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה אומר שלמפד"ל היה אינטרס לסייע לשרון להקים ממשלה שכוללת מפלגה בעלת עמדות שמאלניות (יותר) ואנטי-דתיות, על פני האופציה החלופית של הקמת ממשלה של ימין ודתיים בלבד? לש"ס ואגודה ביחד יש יותר מנדטים מאשר לשינוי. למפד"ל יש עמדות שדומות יותר לש"ס מאשר לשינוי (ולכן זה שלשרון קשה יותר להכניס את ש"ס כי היא ימנית מדי, זה ממש לא צריך לעניין את המפד"ל). ולמפד"ל יש אינטרס מאוד גדול שלא להראות כמו המפלגה שהצילה קואליציה שכוללת את המפלגה האנטי-דתית שינוי, אלא כמו המפלגה שבזכות נחישותה, ולמרות הפיתויים הרבים, מנעה את כניסתה של שינוי לממשלה יציבה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |