|
||||
|
||||
למה, מתי בפעם האחרונה היית באיראן או סעודיה? |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון ל-מתי צפיתי בערוץ אלג'זירה או בשידורי חדשות מארצות אלו?... |
|
||||
|
||||
אה, ראיתי המון כתבות על מה שקורה בבני-ברק. לא ידעתי שאתה מתייחס לתקשורת כגורם אמין במיוחד. אני, אגב, קראתי גם כמה כתבות שדיברו על איראן, ומצבן של (חלק מ)הנשים שם הרבה יותר טוב מאשר זה של נשות בני-ברק. נחש מיהן אותן נשים בנות-מזל? נכון, החילוניות שביניהן. |
|
||||
|
||||
אם לא שמת לב, אני רמזתי לך על האבסורד הזה שבו אתה מסתמך על כלי התקשורת כמדד לאמינות המצב הסוציולוגי. כך שבמקום להמשיך לחיות באשליות, הבה ונצא יחד לסיור היכרות הציבור בשכונת ''בית וגן'' החרדית בירושלים או בבני ברק. הבה ונחזה במו עינינו בבנות הארץ החרדיות... (תרים, תרים ת'כפפה.) |
|
||||
|
||||
מיד אחרי הסיור באיראן ובסעודיה (שהרי מה שווה הסיור הזה בלי מושא ההשוואה המקורי?). אגב, דווקא בשכונת בית וגן סיירתי לפני כשבועיים להנאתי, יחד עם בת זוגי. הבעיה היא שלא שוחחתי עם הנייטיבז, אז הסיור לא הועיל לי יתר על המידה. מה, אגב, אנחנו מצפים לגלות בסיור הזה? שהנשים שם מאושרות ושטוב להן והן חושבות שככה הכי טוב לחיות? כי נשים שחושבות ככה אני יכול להשיג לך בהמוניהן גם בשכונות חילוניות. |
|
||||
|
||||
אתה שם לב שאתה בכלל מנותק מנושא הדיון הזה? "מה, אגב, אנחנו מצפים לגלות בסיור הזה?". מה, אם לא שהנשים היהודיות האורתודוקסיות אינן לבושות כמו באיראן ובסעודיה! אוף, נודניק שמתערב בנושא שאינו יודע מהו בכלל ועוד טוען לצדקת דבריו. |
|
||||
|
||||
לא, אבל הן לבושות לא הרבה יותר טוב, עם המטפחות והשרוולים הארוכים והשמלות הכבדות גם באמצע הקיץ. איפה בכלל דובר כאן על לבוש? הנושא היה היחס לנשים, לא הלבוש שלהן. הלא-כן? |
|
||||
|
||||
תגובה 264354 בנות ישראל לבושות צנוע ומכובד, ללא רעלות על הפנים (אם לא שמת לב). ואם באמת ביחס לנשים עסקינן, הרי שהודאת בעצמך שאלה (החרדיות) כמו אלה (החילוניות) מאושרות במידה שווה, לכל הפחות. לדעתי אלה עולות על אלה, אבל זה כבר נושא אחר לדיון. |
|
||||
|
||||
בשום מקום בתגובה שהפנית אליה לא דובר על לבוש, אלא על היותן ''כמו'', וזאת בעת שהדיון נסוב סביב היחס לנשים. על פי המוסלמים, הנשים ברעלה הן אלו שלבושות צנוע ומכובד, בעוד שנשותיכם שלכם הן פרוצות. לא, אני הודיתי בכך שאם נשאל אותן, הן תאמרנה שהן מאושרות. אבל הרי לא בכך עסקינן. |
|
||||
|
||||
איתך הרי תמיד אנחנו מדברים על לבוש חיצוני, הלוא? דרכך למדוד דתיים על-פי לבושם החיצוני בדיונים האחרונים בינינו. כה מהר שכחת? ולגופו של עניין, אושרו של אדם, כמו איכות חייו, נמדדת בהתאם לתפיסתו העצמית ולשיקולי ערכיו האינדווידואליים. כך שלשאול את האישה, האם היא מאושרת ומהי מידת שביעות רצונה מאיכות חייה כדתיה יהודית או מוסלמית – לגיטימי וראוי בעיני, לאין שיעור בהרבה יותר מלשאול את אותן השאלות אדם שרוחו ועולמו זרים לעולמן של המאמינות והוא משקיף על עולמן כחוצן זר בעולם האנושי. |
|
||||
|
||||
למרבה הצער, לא תמיד אדם מודע לפוטנציאל שהוא מסוגל להגיע אליו. דהיינו, מישהו יגיד שהוא מאושר למרות שאם היה יודע כמה מאושר הוא באמת יכול להיות, הוא היה אומר שהוא אומלל למדי. יש גם רבים שיגידו שהם מאושרים למרות שאינם חשים בכך באמת, ואפילו ינסו לשכנע את עצמם שזה נכון. כמובן, זה לא אומר שאנחנו יודעים יותר טוב ממנו; אנחנו לא. אלא שגם הוא לא יודע. |
|
||||
|
||||
תגיד, האם אתה מאושר? |
|
||||
|
||||
כמובן, אבל אני חושד שיכולתי להיות אפילו יותר מאושר אם רק הייתי רואה את האור. (למה אתה חושב שאני מדבר איתך?) |
|
||||
|
||||
איזה אור בראש שלך? וממתי אנחנו בברוגז? לגופו של עניין: אתה סבור שהינך מאושר וטוב שכך, רק שאני יכול לטעון פוטנציאלית שאינך מאושר דיו, כי אני מכיר מאושרים יותר ממך. ואז תשאל: מהו אושר? מיליון ואחת תשובות סובייקטיביות ואינדבידואליות בין השאר ניתן למצוא בספר הבא: |
|
||||
|
||||
ניסית לקרוא את מה שכתבתי בתגובה 265218 או שאתה סתם מגיב למילות קוד שאתה מזהה בתגובות שלי? |
|
||||
|
||||
קראתי טוב. ואני לא מסכים איתך, כפי שפירטתי למה. אבל עד שנבין האחד את השני -- יזרמו הרבה מים בירדן. |
|
||||
|
||||
לא עשיתי מחקר בטווח רחב בנושא הזה, אבל יצא לי לשוחח עם כמה נשים מוסלמיות, ויותר מזה עם נשים חרדיות. בהתחלה, בשיחת הכרות שטחית, הן מצהירות שהן מאושרות ושלמות עם עצמן ועם אורח חייהן וכולי. בשלב מאוחר יותר, כשההכרות נעשית יסודית יותר והשיחות אמיתיות יותר - נופלות המחיצות, מתקלפות הקליפות, ולעיתים קרובות מתגלה אומללות עמוקה מאחרי החזות של "משפחה מאושרת". כמובן שאותו תהליך קורה גם בשיחות עם נשים חילוניות, או בין בני אדם בכלל, מכל הדתות וגם עם חילוניים מכל העולם - אבל הרושם שאני קיבלתי, לכל הפחות, הוא שאצל החילוניות שהנישואין שלהן לא מאושרים, ישנה איזו תקווה. הן יודעות שיש להן אפשרות לשנות את חייהן. האומללות העמוקה אצל החרדיות (וגם אצל מוסלמיות, אבל איתן הנסיון שלי ממש קטן) נובעת מן הייאוש המוחלט, מן הידיעה שאין להן לאן לברוח - ולכן גם יותר חשובה להן, בהתחלה, יצירת החזות ה"מאושרת", כביכול. שהרי יצירת החזות הזו אינה רק עם האדם איתו הן משוחחות, אלא גם למען עצמן, לבל ייאלצו להודות שחייהן אינן חיים - בזאת, כאמור, הן מודות בשלב יותר מאוחר. כך שאל תיתן לרושם החיצוני להשפיע עליך, גם לא בסקרים או משאלים למיניהם - שבהם *ידוע*, מן הנסיון, שיש נושאים בהם קשה להגיע אל חקר האמת - מדובר, כאמור, ברושם *חיצוני* בלבד, שנובע מחוסר ברירה ואינו מעיד בכלל על המצב האמיתי. שוב, אני מודה: לא מחקר אקדמי, רק התרשמות אישית קרובה. |
|
||||
|
||||
ואילו התרשמות אישית שלי נוטה לאפיין מקרוב את ''האומללות הללו'' כבעלות ברירה שווה ל''אומללות החילוניות''. כל זאת כמובן, במידה שנצא מנקודת הנחה שאלה כמו אלה אינן חולמות על הדשא הירוק של השכן או מקנאות בו. אלה כמו אלה -- ביכולתן להתגרש ולהינשא שנית, שלישית ואף רביעית. מתוקף עיסוקיי, אני מכיר את התופעה כדי-שגרתית, רק שהיא פחות נפוצה, דווקא בשל התקשורת התקינה בין בני הזוג החרדיים (המתנזרים ממגע מיני טרם החתונה) או בשל ניסיונות של בעלי מקצוע פסיכולוגי, המומחים להתקנת ''שלום בית'' בקהילה החרדית והדתית. |
|
||||
|
||||
What about the social pressure to conform, then? Isn't a negative social stigma applied to divorced females in the Haredi community?
|
|
||||
|
||||
לא ולא, כלל לא מדובר ב"קנאה בדשא הירוק של השכן". אני מדברת על הצרכים הרגשיים הבסיסיים ביותר אצל בני אדם, נשים וגברים. פגשתי נשים חרדיות שהבעלים שלהן מתעלמים, אדישים, מעליבים, משפילים אותן בנוכחות הילדים ולפעמים גם מתנהגים באלימות. משום מה מקובל לחשוב שבחברה החרדית התופעה של גברים אלימים היא ברמות יותר נמוכות. לצערי, מהמדגם הקטן (הלא מייצג, ואני לא מתיימרת, אבל אני גם לא יכולה להתעלם ממנו) שאני פגשתי - אני נוטה להניח שהתופעה בקרב החרדים היא בהקפים לא פחותים מאשר אצל החילונים, אבל הרבה יותר קשה לגלות אותה בגלל הפחד ואי שיתוף הפעולה. אני לא יודעת באיזה חוגים אתה מצוי. ממה שקראתי כאן בתגובות שלך (בין השאר, אא"ט, כתבת שאינך מגדל זקן?), אולי אתה מצוי בחוגים הדתיים היותר ליברלים. אני מדברת על נשים שבאות מהחברה החרדית הקיצונית והמסוגרת יותר. אני בטוחה שלא יצא לך לשוחח כל כך עם נשים אלה, ואם שוחחת איתן - הן לא פתחו בפניך את סגור ליבן. את זה הן עושות, אם בכלל, רק עם אשה. אתה טועה מאוד לגבי אפשרות הגירושין. אצל הנשים האלה האפשרות של גירושין קיימת אולי באופן תיאורטי, אבל לא באופן מעשי. יש נשים שהמשפחות שלהן חיתנו אותן בגיל מאוד צעיר, כשלא היה להן כל ידע על החיים בכלל, על הגברים ועל היחסים בין גבר לאשה. מיד עם שנות הנישואין הראשונות הן יולדות כמה ילדים, ואז, כשהן כבר מבינות שיחסו הקשה של הבעל לא ישתנה, גורלן למעשה כבר נחרץ. ברגע שהן אומרות משהו על גירושין, אם הן בכלל מעיזות להגיד - כולם מסבירים להן כמה שזה רעיון גרוע. ו"כולם" - זה כולל גם את ההורים שלהן, את אבא ואמא (שבחברה החילונית, באופן טבעי, הם המגינים הראשונים והנאמנים ביותר של האשה). משפחתה של האשה החרדית אינה מעוניינת שתתגרש משום שהדבר יפגע בסיכויי השידוך של אחיותיה, ומשפחת בעלה מאיימת שיקחו ממנה את הילדים. הנשים האלה כלואות בתוך הנישואין שלהן, וכלפי חוץ מתקבל הרושם שמדובר בנישואין "יציבים". אני לא יכולה לומר עד כמה התופעה היא רחבה, שוחחתי רק עם מספר מסויים של נשים, אבל התופעה בהחלט קיימת, ואני מניחה שבמספרים יותר גדולים ממה שאני נתקלתי. אין לי מושג על מה אתה מבסס את המחשבה שלך, שאנשים המתנזרים ממין לפני הנישואין, התקשורת ביניהם יותר טובה. זה ממש לא נכון. קצת קשה לנשים חרדיות לשוחח עם אשה חילונית על מין ובייחוד על הבעיות שלהן עצמן, אבל כשמגיעים סוף-סוף אל הגילויים האמיתיים בנושא העצוב הזה - זה ברור לגמרי שאם האשה היתה מגיעה אל הנישואין עם נסיון מיני מסויים, הבעיות שלה, לפחות בתחום הזה, היו פחות קשות והיו ניתנות לפתרון. כמו שהנסיון הוא מועיל בתחומים אחרים של החיים, כך גם בנושא זה. אני לא אומרת שהאשה (או הגבר) היתה צריכה להתפרע עם עשרות גברים כדי להבין משהו בעניינים האלה, אבל זה שהיא מגיעה אל מיטת הכלולות חסרת נסיון לחלוטין - בהרבה מקרים זהו מצב מזיק. ההדרכות של כל מיני רבניות שעברו איזושהי הכשרה מינימלית - אינן עוזרות, תאמין לי. והאשה מודה בנימוס ואינה מגלה שכל ההסברים התיאורטיים שלהן לא שווים הרבה. |
|
||||
|
||||
לטעמי, בקצב הזה יקח לך עוד הרבה זמן להכיר את ציבור החרדי בארץ. |
|
||||
|
||||
הגב' חנה קהת, לא פחות ולא יותר. קהת, היושבת ראש היוצאת של הארגון הפמיניסטי הדתי "קולך", היא בתו של הרב החרדי שלמה פישר, אחד מראשי ישיבת "איתרי" בירושלים. כבר לפני יותר מעשרים שנה היא פרצה את גבולות העולם החרדי שבו גדלה והתחנכה ואימצה זהות דתית לאומית ועד היום היא מתגוררת בנווה דניאל שבגוש עציון, מעוז הציונות הדתית. בעיני החברה החרדית, ההצטרפות ל"מזרחי" נחשבת כעין התפקרות. כך שמה לה ולציבור החרדי, לכל הרוחות? |
|
||||
|
||||
ומדוע, לכל הרוחות, להפסיק להיות שקרן פתולוגי ולהישיר פעם אחת בחיים, סוף סוף, את העיניים - אל מול העובדות ה*אמיתיות* בנוגע לחייהן הזוהרים והמאושרים של הנשים החרדיות - אם אפשר במקום זה לחנטרש משהו על הגברת קהת? אתה ברצינות חושב שאם היא עברה ל"מזרחי" - היא לא פוגשת נשים חרדיות? אוי לזעזוע! - תאר לך שלא רק הגברת קהת, אלא אפילו נשים חילוניות מופקרות לגמרי - לא "דתיות לאומיות", לא "מזרחי" - סתם חילוניות מופקרות - פוגשות נשים חרדיות, שווה בנפשך את גודל החרפה! זה קורה לא מעט (אם כי עדיין לא די הצורך), במסגרת עבודתן ובמסגרות אחרות. ולפעמים החרדיות הללו , רחמנא ליצלן - מגלות להן, למופקרות החילוניות, בטעות, את *האמת* - שמעת פעם את המילה החוצנית הזרה והמוזרה הזאת? - לפעמים הן מגלות את *האמת* - את *כל האמת*! - בוגדות שכמותן, אה? והמגמה הזאת של חשיפת האמת תלך ותגבר, כך יש לקוות. ומה שצריך להגיע לטיפול משטרתי ומשפטי - יגיע לטיפול משטרתי ומשפטי. - האמת היא שהעניינים האלה זזים נורא נורא לאט, ובשביל להגיע אל כל הנשים החרדיות שעדיין חיות בחשכת ימי הביניים וחושבות שחייהן מוכרחים, מן אללה, להיות אומללים, ושאי אפשר אחרת - צריך הרבה יותר מקורס של עשרים וחמש נשים מלפני שנה, אבל זה עוד יבוא. לאט. הרבה יותר לאט מן הקצב הדרוש - אבל זה עוד יבוא. ובנושא כאוב לא פחות, הראוי להתייחסות בפני עצמה (בעיה של זמן...): |
|
||||
|
||||
איך הפכת אותו ל"שקרן פתולוגי" עודך מייחלת לחשיפת האמת. התקוות שלך לחשיפה כלשהי, אמיתית או שקרית, אינן מעידות בהכרח על קיומה של התופעה שאת מדיימנת לך לראותה במהרה. שלא לדבר על להפוך את המתדיין המכחיש אותה כשקרן לדברים שטרם התגלו כאמיתיים כלל. וכבר היו דברים מעולם שהכתבים המציאו ומצצו את סיפוריהם מהאצבע, בשביל הסקופ התקשורתי, נחשפו ככאלה ואף פוטרו ממערכות העיתונות שלהם. כך קרה ב"מעריב" וגם ב"ידיעות אחרונות". את עורכי "הארץ" טרם הצליחו לשכנע בבדיותם של הסיפורים. החברה החרדית לא כל כך סגורה שלא ניתן לחשוף את הנעשה בתוככיה. היא אמנם מסתגרת, אבל לא סגורה עד כדי אי-הכרת הנעשה במחיצותיה. מבחינה זו, היא הרבה יותר פתוחה ממה שנדמה לך. כך למשל, קל מאוד להתערות בתוכה כבעל/ת תשובה ולהכיר כך את אורחות חייה, מעלותיה ומגרעותיה. והיא יודעת לכבס את הכביסה של עצמה יותר טוב מכל מגזר אחר בארץ, הרחק מזרקורי התקשורת העוינת אותה. במקרים מסוימים הרבנים החרדים נעזרים גם בסיוע סוציאלי, באמצעי שיטור ובסנקציות משפטיות על הבעל המכה. ובהחלט שיש דברים שהצניעות יפה להם. בכל מקרה, חנה קהת אינה מדברת במאמרה על התופעה בקרב נשים חרדיות ויחסי הרבנים החרדים כלפיהן. היא מדברת אך ורק על החברה הדתית-לאומית ויחסי הרבנים הדתיים-לאומיים כלפי התופעות הללו בקרבה, וככאלה בלבד יש לראות את דבריה. |
|
||||
|
||||
מי שמדבר בהכללה על נשים חרדיות מאושרות וחוזר על דבריו אלה שוב ושוב הוא או עיוור או שקרן פתולוגי האפשרות השניה היא יותר סבירה, או אולי שילוב של השתיים. ותשכח מהקשקשנות הממחזרת את עצמה לגבי התקשורת המואשמת בכל, תמיד, במקום האשמים עצמם. לא מדובר בכלל על מקרים שהגיעו לתקשורת, לא לידיעות, לא למעריב ולא להארץ. הבאתי את הלינק של חנה קהת, אבל היכרותי האישית עם הנושא אינה קשורה בה. מטעמים ברורים, לא אכנס כאן לפירוט ולא למסגרות, אך מדובר בדברים שנמסרו לי ובהוכחות שהובאו בפני, באופן לגמרי אישי, במשך מספר שנים. אחרת לא היתה השקרנות המזוויעה הזאת בעניין ה"מאושרות..." - מקוממת אותי כל כך. והיית צריך *לראות*, כדי להבין עד כמה האמירה שלך - "שאת מדמיינת..." - היא מכוערת וזדונית, לא כלפיי, לא זה מה שחשוב, אלא כלפי המשפחות המדוברות - ומדובר בהרבה יותר משפחות משאני אישית פגשתי. איך אתה מעז? איך מלאך לבך? ומה עם בעיית הפשיעה המינית המוחבאת ומוכחשת כלפי ילדים, נערים וצעירים בחברה החרדית? - גם אלה "דמיונות" שלי ותו לא? ולא, גם בנושא זה - הכביסה הפנימית אינה מכבסת דבר וחצי דבר אלא גוררת רדיפה מתמדת של הקורבנות וגיבוי העבריינים ע"י המנהיגות הרוחנית. כנראה שאתה מאלה שגם אם יראו ג'ירפה מול עיניהם, ימשיכו לטעון שאין חיה כזאת. על שכמותך נאמר בברית החדשה - "הכלב שב על קיאו והחזיר עולה מן הרחצה להתגולל ברפש". אלה דבריי האחרונים אליך. |
|
||||
|
||||
"בעיית הפשיעה המינית כלפי ילדים, נערים וצעירים – גוררת רדיפה מתמדת של הקורבנות וגיבוי העבריינים ע"י המנהיגות הרוחנית". על סמך מי ומה כל דימיונות הפרע הללו? דומה שהנשים החרדיות יותר מאושרות ממך, זה בטוח. שלא לדבר על אושרם של בעלים, ילדים, נערים וצעירים חרדים. עד שבאמת תוכיחי כי פני המציאות אחרת. אולם נדמה שעד אז, לא לכל אחת יש את שאט הנפש לראות את הדשא של השכן ירוק יותר. |
|
||||
|
||||
תסלח לי אבל בכל זאת מה עם הקישור הזה שהיא נתנה למשל על הקורס לנשים חרדיות שהן נשות רבנים וכאלה. יש שם רבנית שמספרת שעד הקורס במשטרה היא היתה אומרת לנשים החרדיות המוכות שירגיעו את הבעל, אז גם היא סתם דמינה והיא לא דיברה בכלל עם נשים חרדיות מוכות? ומה עם הקישור הזה יש שם רב שאומר שהגיע הזמן להפסיק לטאטא מתחת לשטיח. אז מה זה לדעתך לטאטא מתחת לשטיח? זה פשוט להגיד לקורבן ממלה חמודי תשב בשקט? קשה להאמין. יותר הגיוני שלטאטא מתחת לשטיח כמו שאומר הרב שנוהגים לעשות, זה באמת לרדוף את הקורבנות ולהשתיק אותם באיומים ולגבות א האשמים, בייחוד אם הם רבנים בישיבות. מה עם הקישור השלישי הרי זה תאורים מחרידים, ולמי שהיה סבלנות לקרוא את כל התאור הארוך הזה, מדובר שם לא רק על המלמד המופרע הזה אבל גם על זה שבחברה החרדית עונשים פיזיים כחלק מהחינוך הם דבר מקובל. אז מה כולם מדמיינים? גם השופטים? ואם לא היתה שם איזה השתקה א איך הוא היה קודם רק סתם מלמד ואחר כך סגן מנהל החדר? ומה עם כל הרבנים שהעידו שם ונחלצו לתאר כמה שהוא קדוש וטהור? זה לא נראה לך קצת לא מתקבל על הדעת? ומה עם הרב אברהם פדר אנס הכלות? דמיון? ומה עם הידיעה הזאת מהיום הילדים מדמיינים? עזוב אותך והויכוח שיש לך פה עם האילה ותתיחס לקישורים בעצמם. זה באמת מזעזע. ואם תגגל על התעללות מינית, ועבירות מין במגזר החרדי ובחברה החרדית אתה כבר לא תוכל לבטל את הכל ולהגיד שהעיתונאים סתם מרמים ושהכל רק בדמיון. ואם זה מה שנודע כלפי חוץ אז רק תנסה לתאר לך את כל מה שיש מאחורי זה, כל מה שלא נודע. להגיד שהכל דמיון או שהכל שקרים של התקשורת שעויינת את החרדים זה לטמון את הראש בחול. החרדים תמיד מאשימים את החילונים שבגלל שהם עזבו את היהדות ובגלל שיש להם ערכים קלוקלים, כמו שאתה בעצמך אמרת, אז יש אצלם עברינות ופשיעה. ובסוף מסתבר שהחרדים בגלל שאין להם אפשרות לחיות חיי מין נורמלים והם מתיחסים אל המיניות הטבעית בתור חטא וכל אשה שהיא לא מכוסה מכף רגל מעד ראש היא אצלם פרובוקטיבית מידי, אז בסופו של דבר הם יותר גרועים מכולם ביחד ואצלם זה מתבטא בכל מיני סטיות והתאכזרות ומה לא. לא כדאי לך באמת לטמון את הראש בחול אלא להטיף לאחים שלך לאמונה לפחות בכמויות ובחריפות שאתה מטיף לנו כאן ולמעשה להם אתה צריך להטיף הרבה יותר. |
|
||||
|
||||
כדי שהקישורים יעבדו: |
|
||||
|
||||
למה הכוונה במשפט: "לא לכל אחת יש את שאט הנפש לראות את הדשא של השכן ירוק יותר."? (בצד: נראה לי שזה משפט שרק אורי פז היה מסוגל לחבר, אבל לא חשוב) |
|
||||
|
||||
אורי פז, כמו לימור, זה פסיבדונים של אורנה בנאי? |
|
||||
|
||||
*רק* אורנה בנאי? תחשוב על מגוון האפשרויות האינסופי... |
|
||||
|
||||
כאן אפשר למצוא את הסיבה האפשרית, מדוע מר פז וחבריו בטוחים שעולמם הוא גן עדן, בלי עבירות מין, בלי הטרדת קטינים, בלי אלימות ובלי שום תופעות אחרות שאינן זהב טהור, אולי הבעיה היא בסטריליות הצנזוריאלית של העיתונות החרדית (ועל העיתונות החופשית שמדווחת על העולם האמיתי טוען מר פז שהיא משקרת, ובודאי גם חבריו טוענים כך, אז מנין נשאר להם ללמוד את האמת?): |
|
||||
|
||||
מעולם לא טענתי שעולם התורה החרדי הוא גן עדן של שושנים עלי אדמות, שכביכול מדובר בחברה המתוקנת שבאומות שמרוב שלימותה אין לה עוד במה לתקן או לבקר את עצמה לאור השמש. ואנשי תקשורת חרדים בכירים בוודאי יעידו עלי כמבקר בשער בעיתונות החרדית (לשעבר), תוך כדי תשלום מחיר אישי מורכב, שלא לומר כבד מנשוא. גם בדיון כאן, לא טיטאתי את התופעה מתחת לשטיח. כל אשר טענתי הוא שהתופעה קיימת ומטופלת בבחינת "דברים שהצניעות יפה להם". ובין השאר קבלתי על התקשורת הישראלית-החילונית בעלת השאיפה להשקיט את מצפון קהלי יעדיה שהנה, אפילו החרדים המנהלים אורח-חיים של ישראל סבא אשר נטשנו – אלימים ורשעים לא פחות מאיתנו. לא משנה שהספינה שלנו (החילונית) כבר טובעת עמוקות כטיטאניק, כן, זה כבר עניין אחר שאותו נמשיך לסקור רק בשלבי קיצוניותו המבעבעת. מכאן שהיא לא עוסקת ב"זכות הציבור לדעת", אלא בהעצמת התופעה ובנפיחה מעבר לפרופורציות של קיומה במציאות (!), בבחינת "רואים צל הרים כהרים". וגם על העיתונות החרדית יש לי בטן מלאה, ואין בכוונתי לכבס את הכביסה בחוצות האייל. מה שגם אינו אומר עוד שאין חלילה א-לוהים ושיש להתריס בהלכה היהודית בשל טעויות אנוש זמניות, אלא בדיוק להיפך. |
|
||||
|
||||
מה הבעיה. סור לקהילה חרדית הקרובה אל ביתך והתבונן במו-עיניך. אין יותר קל מזה. |
|
||||
|
||||
אם הוא *יתבונן* בנשים החרדיות, ואפילו הן לבושות מכף רגל ועד ראש - אם הוא *יתבונן* בהן - אולי זה לא ממש ימצא חן בעיני אנשי אותה קהילה חרדית, ואז גורלו לא יהיה נעים כלל וכלל. :-) |
|
||||
|
||||
אל דאגה. אף אחד לא ישים לב באמת שמישהו מתבונן במישהי. יש *להתבונן* סתם מתוך סקרנות להכיר תופעה חדשה לעיניים ויש *להתבונן* בבחינת הפשטה דימיונית של המושא, שלכך בוודאי שלא התכוונתי כלל וכלל. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |