בתשובה לנח שמיר, 17/11/04 22:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כי ון-גוך צייר בכמויות, אבל מעט מאוד זמן. אם אני זוכרת נכון, כל הקריירה של ון-גוך כאמן נמשכה שנתיים (שלוש גג). כמה ציירים אתם מכירים שמכרו ציור שלהם במהלך השנתיים הראשונות ליצירתם? ון-גוך מכר ציור אחד, שזה יפה מאוד לאמן שיצר מעט זמן. יכול מאוד להיות שאם הוא לא היה מתאבד, הוא היה הופך לצייר מצליח עוד בחייו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. לא חשבתי על זה. נקודה יפה. אם אינני טועה, רנואר, בגיל ארבעים (שלוש שנים מעבר לגילו של ואן גוך במותו) עוד הסתובב כמעט רעב ללחם והמצב של מונה, פיסארו, ודומיהם מאותה תקופה לא היה שונה בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשר שנים מרגע שהתחיל ללמוד אמנות (1880) ועד מותו (1890). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי לו. אני התחלתי ללמוד אמנות ב-1984, ו-16 שנה עברו עלי בלימודים. יוצא מזה שאני עוסקת אמנות ובנלוותיה כבר 21 שנים. ועדיין לא מכרתי ציור1. באופן מאסיבי ובלעדי ון גוך עסק באמנות רק ב-2-3 האחרונות שלפני מותו. _____ 1 אבל "מכרתי"2, אם זו המילה, עשרות איורים. 2 שהרי האורגינלים נשארים אצלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחלת לך מיסגור נעים של תעודת התואר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תואר אקדמי לא ממסגרים. הוא נחוץ להראות לפקידה בלשכה שאתה אכן אקדמאי. אלא שלאשרי הרב לא למדתי אמנות אלא עיצוב כתואר. ולא. אני לא מחשיבה את עצמי אמנית. בין השאר מכיון שהואיל ועולם האמנות נראה כמו שהוא נראה, אני לא רוצה להחשיב את עצמי כאמנית. כל האמור לעיל לא בא אלא להראות שלדעתי עניין הלימודים לא נכלל כחלק מזמן העיסוק בתחום. כפי שבמקומות עבודה כשמחפשים מישהו עם נסיון של X שנים, השנים שלמדת לא נחשבות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |