בתשובה לאורי רדלר, 25/11/04 20:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל השיחה הזו מגעילה למדי (אבל ד''ר בר ביצוע עצמו הוא שהתחיל בפירוט הביוגרפיה שלו, אז אין כל כך את מי להאשים). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא להאשים את האלמנה מתגובה 263950 שמניחה שהד"ר הוא עתודאי שיתבגר ויתפכח ברגע שתתפוס אותו השפעת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת אנו במלכוד: אם לא הסתייענו במדינה הרי שברגע שנצטרך כמה גרושים אנו נמכור את נשמתינו לשטן. ואם הסתייענו במדינה הרי שאנו סתם צבועים שמנצלים את המדינה לצרכינו אבל מונעים את אותו סיוע מאחרים. אני בטוח שאפשר לעשות לסוציאליסטים אותו דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלמנה דיברה בלשון רבים, ומכל מקום הסתמכה על תחושות בטן והנחות מוקדמות - מעשה אולי לא יפה לכשעצמו, אבל לא משתווה לפרסום מידע אישי כל כך על חייו של הד''ר. את העבודה עשה הוא עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע, אבל אם אני הייתי רואה שמדברים אלי ''בלשון רבים'' (והרי ברור שהיא התכוונה בין היתר אל הד''ר) וטוענת טענות לגבי חיי האישיים - ועוד בצורה הפחדנית שמאפשרת מוצא של ''טענתי טענה כללית, אתה היוצא מן הכלל'' - גם אני הייתי מסביר בדיוק למה היא טועה. בדיוק בגלל זה ראוי להתייחס לביוגרפיה רק בתור תגובה להתקפה האישית הזו (שמראה את חוסר התוחלת המוחלט שלה), ולא בתור פתח לדיון על החיים המרתקים של הד''ר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |