בתשובה לאורי רדלר, 25/11/04 20:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הכוונה הייתה "נהנת" במובן "הסתייעת", "נעזרת" וכו' (כמו שערן ציין בצדק). אף אחד לא טען שאתה מעדיף את תמיכת המדינה על פני אב חי וקיים. אני בטוח שגם עניים, נכים, ויתומים שאינם יתומי צה"ל גם אינם נהנים ממצבם, והיו מעדיפים בהחלט לוותר על מצבם יחד עם הסיוע מהמדינה. את אותו הסיוע שהחלטת שלפי הגורל שבמקרה גרם לאביך לההרג בהגנה על המדינה, ולהם "סתם" להזדקק לרשת הסולדריות החברתית ולהגנה של המדינה (נניח כי אבא שלהם נהרג בפיגוע ולא לבש מדים באותו הרגע), אז פגיעת הגורל שלך "שווה" יותר, ושהם יאלצו להתמודד עם אי הצדק שנפל בחלקם בכוחות עצמם. >בערך בגובה של שליש ממה שרוב ההרוגים היו מרוויחים לו חיו לפי הקישורים למעלה, הקיצבה של האלמנות כיום הוא בסביבות 7000₪ לחודש. זה הרבה יותר משכר המינמום. רוב ההרוגים שנפלו בהגנה על המולדת היו מרוויחים 21,000₪ לחודש? (יכול להיות שבילדותך זה היה שונה- אבל אין נתונים זמינים ברשת בנושא) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין מקרה של מות "סתם" ומקרה של מות "בצבא" הוא קיום או אי קיום חוזה או פוליסה בין ההרוג למדינה. ================== לגבי גובה קצבת האלמנות – אינני יודע מה גובהה כיום, אך הוא נמוך מכך, לדעתי. מכל מקום, הרוב המכריע של ההרוגים הם אנשים צעירים מאוד שאין להם משפחות ובפועל, המדינה יוצאת פטורה במידה רבה מפיצוי. לגבי הרוגים שלהם משפחות, מאחר וההרוגים אינם נמנים ברוב המקרים עם הנמצאים מתחת לקו העוני (בעיקר ערבים וחרדים) אפשר להניח שהאובדן המוחלט של כושר השתכרות שלהם הוא בסכום העולה גם על 7,000 שקל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |