|
"אין צורך לקחת מן העשירים את כל כספם עד שיתרוששו. מה שכן רצוי זה שהעשירים יסכימו להאיט - לא בהרבה - את קצב ההתעשרות שלהם. קצב ההתעשרות יהיה מתון יותר - לטובת שכר יותר הוגן לעובדיהם, ויבוא לציון, ואולי גם לאפריקה, גואל - או בכל אופן אתחלתא דגאולה."
נתת לסוציאליזם שם יפה אבל הוא עדיין סוציאליזם ועדיין נטול כל ביסוס עובדתי או כלכלי כמו כל זני הסוציאליזם.
לעניין עצמו: א. מאחר והעשירים לא יסכימו להאיט את קצב התעשרותם, תהיה חייב לכפות זאת עליהם ועל כל מי שיגיע או עשוי להגיע למדרגת עושר. ב. הדרך המעשית היחידה לעשות זאת תהיה באמצעות הפקעת רכושם באופן חלקי (דרך מיסוי) או מלא (דרך הלאמה). ג. מאחר ושכרם של העובדים יהיה גבוה מהגובה הטבעי שקבע השוק, כל המפעלים יהיו בלתי תחרותיים ולכן יצטרכו סיבסוד, מימון, מכסי הגנה, וכדומה. ד. כדי לממן את הסיבסוד ושות' יהיה צורך בהגבהת המסים פעם נוספת. ה. המסים הגבוהים יגרמו למוטיבציה פוחתת והולכת לפעולת יזמים, סגירת מפעלים והצטמצמות התחרות, ומתוך כך לצורך גובר והולך לנהל מדיניות גרעונית קשה או להגביה את המסים. ו. אחרי כמה סיבובים של הנ"ל, מגיעים ל"גבול" שממנו ואילך כל העלאה במיסוי תגרום לירידה בהכנסות ממסוי. כאן, יש צורך או לבצע הלאמות נרחבות ולעבור למדיניות סוציאליסטית גלויה, או לפשוט רגל או לשנות כיוון.
המצחיק הוא שלמרות שזה בערך מה שקרה בכל מדינות אירופה שחשבו שהן גילו את "אבן החכמים" וסברו שהכסף ימשיך לגדול על העצים בגלל "הקדמה" בלי התחשב בהתנהגותן – עד שפשיטת הרגל המאיימת הכריחה אותן לעשות סיבוב פרסה – למרות כל זאת, עדיין יש אנשים שדבקים ברעיונות הילדותיים האלה ועוד חושבים שמדובר ב"שביל הזהב."
|
|