בתשובה לערן בילינסקי, 20/11/04 14:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל נראה לי שהשימוש שלך במסמך הזה, גם הוא סוג של מלחמה, לא בהכרח הוגנת, בויכוח. ז"א, אתה לוקח טקסט, שאולי אתה לא מסכים איתו, ואולי אתה בכלל לא מבין אותו (כמו שנראה לי שקרה בדיון עם עוזי ו. מוקדם יותר בשרשרת), ואתה "מנתח" אותו. כך אתה משיג שתי מטרות: 1. אתה לא צריך להתמודד ישירות עם הטיעון, שהרי הבאת אסמכתאות שפותרות אותך מזה. 2. אתה עושה דה-לגיטימציה לבן-השיח שלך, שלכאורה משתמש ב"תרגילים פסולים" בדיון שלו. לא אומר שאתה עושה את זה באופן אישי, רק אומר שהשימוש הקבוע באיזו מנטרה בכדי לשלול ולעשות דה לגיטימציה לטיעונים של מי שאתה מדבר איתו, היא גם שיטת דיון שמעלה סימני שאלה בקשר לאתיות שבה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע עלי להתמודד עם טיעון שהוא *לוגית* לא נכון? בגלל שהוא יפה לעין? כי הוא פונה לרגש? כי יש מאחוריו סיפור מעניין? כי הוא מסיט אותי מטיעונים אמיתיים? למה? לא אומר שאתה עושה את זה באופן אישי, רק שהשימוש מזדמן או הקבוע בטיעונים שהלוגיקה שלהם מופרכת בכדי לשלול ולעשות דה לגיטימציה לטיעונים של מי שאתה מדבר איתו, היא גם שיטת דיון שמעלה סימני שאלה בקשר לאתיות שבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון לוגית, נובעת משיקולים ענייניים והבנה מלאה של הטקסט ולא מרצון לפגוע בן השיח שלך, או להמנע מתשובה ישירה כשזה לא נוח לך? בקשר לפסקה האחרונה, מי שמשתמש בתרגילים רטוריים בכדי לצאת צודק בויכוח ולא לשם מציאת האמת - אין שום סימני שאלה על רמת האתיות של הדיון שלו. יש שם סימני קריאה אדומים וגדולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברתי שוב על הדיון הקודם שלנו (למשל תגובה 261884), והשתכנעתי במסקנתך הרציונלית שכל הבעיה היא חוסר ההבנה שלי (ובזה אין לי את מי להאשים פרט למלון העלוב שבו אני משתמש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, אתה רואה?! - גם אל התקרית המצערת המתוארת בתגובה 261884 - יש התייחסות אמיצה וחסרת פשרות בחוברת החובקת עולם - "הדרך אל האושר". הנה, איך לא חשבו על זה קודם? - כותרת פרק 13 שבעמוד 23 אומרת במפורש: "אל תגנוב!!!" (אין שם סימני קריאה אבל אני החלטתי להוסיף אותם, משום חשיבות המסר). שלא תגיד שלא אמרתי. (אגב, אני חושש שלימודיו של מכותבך במכללה לסיינטולוגיה הפכו אותו לאדם רציני וחושב, ועקב כך אולי יקשה עליו לקלוט את האירוניה הדקה-מדק שבתגובה 262855. לצערי ולתדהמתי המוחלטת, זוהי הפעם הראשונה שאני נתקל בבעיה שאין לה צרי ומרפא בחוברת שבכ"ז אציין שוב את שמה - "הדרך אל האושר") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(''הדרך בחזרה''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הביקורת שלך, תיאלץ להודות שעבור האבארד זאת באמת היתה הדרך אל העושר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את החוברת "הדרך אל האושר", כתב האברד ב-1986, שנת פטירתו. אינני חושב שהוא קיווה להתעשר ממנה. את רוב כספו אני חושב שהוא השיג בשנות ה-40' וה-50' ולא מסיינטולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לפי גוגל וגם לפי המהדורה העברית של החוברת, האבארד הוציא אותה ב1981. ב1986 יצאה כנראה המהדורה הראשונה בעברית (אינני בא לומר שהאבארד עשה מהחוברת את רוב כספו). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |