בתשובה להאייל האלמוני, 18/11/04 21:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חן חן על הדיון המעניין. רציתי להוסיף כאן את גישת התורה. אבקש רק להתייחס לעניין לגופו ולהתעלם מהמקור שלי לעניין. התורה מחייבת את הציבור לדאוג לקיום מינימלי של כל חברי הקהילה. דבר זה נעשה ברצון ואם לא ברצון אז גם בכפייה. קבלת המזון, הבגדים והמחסה לצורך קיום מינימלי אינו תלוי בשום דבר כך שאדם יכול לאמר - איני מעוניין לעבוד ואתם צריכים לפרנס אותי. אולם החובה היא רק לקיום מינמלי. אם האדם רוצה שהילדים שלו לא יתביישו בביה''ס ויהיה להם תיק כמו לכולם או רוצה לחיות בדירה של שני חדרים או רוצה גם שיהיה לו טלוויזיה, טלפון או מיקרוגל אז שיועיל בטובו לעבוד. כך שלכל אדם יש תמיד אופציה אחת לפחות להתקיים ואם הוא עובד הרי שהוא עושה זאת כי הוא בחר בכך. אתה כמובן תוכל לטעון שאני מציע לו חיי ניוול ובושה וזה לא הוגן. אני רק מקווה שתודה שהוא בעל יכולת בחירה ושבסרבו לעבוד הוא בחר בחיים אלו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שאטען שמשהו הוגן או לא, אני צריך להבין מה בדיוק אתה אומר. לדעתך, לצורך העניין, המדינה מחוייבת לאותם כללים כמו קהילה? אם כן, האם אפשר להסיק מדבריך שהתורה תומכת ב"גזל"? לפי התורה, מהו "קיום מינימלי"? האם כשאתה אומר שצריך לתת לנזקק מזון, אתה מתכוון ללחם יבש ומים עבשים בלבד, או שמדובר גם על חלבונים וירקות? האם מחסה כלול ב"קיום מינימלי"? חינוך? בריאות? לפי התורה, האם יש פירוט לדרכי הכפיה בהם יש לדאוג לצרכים המינימלים של חברי הקהילה? האם זה דומה למס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כעיקרון הקהילה (השלטון המקומי) צריכה לדאוג לענייני רווחה ולא המדינה. אולם איני שולל במקרה אסון התערבות חד פעמית של המדינה למניעת קטסטרופה. אם אתה רוצה להציג זאת כך, אז במקרים מסויימים התורה מתירה גזל. אדם אשר זקוק לתרופה כדי להציל חיים אך לא נותנים לו לקנותו יכול לגנוב אותו. כמובן, אחר כך עליו לשלם. ייתכן שהעניין של קופת צדקה מקומית הנגבית בכפייה מגיעה מאותו שורש. על פי הטור (רבי יעקב בן אשר, המאה ה 14), הקיום המינימלי הינו פונקציה של המקובל באותו מקום וזמן. על כן, אני אכן חושב שבקיום מינימלי יש לכלול גם חלבונים וירקות, מחסה, ובריאות ברמת מינימום. בנוסף (אני לא בטוח שיש קשר) העני זכאי לשובר למימון חינוך מינימלי. אני חושב שדברים אלו ניתנים לאספקה על ידי הקהילה בלי צורך בהתערבות של המדינה. אני גם לא חושב שיש במדינה הרבה אנשים אשר אין להם את התנאים המינימליים הללו בגלל מחסור באמצעים 1. לפי התורה, יש מס של עד כ 5% על ההכנסה, המיועדת לקופת הצדקה המקומית. הקופה מספקת את הצרכים של בני הקהילה בלבד. בנוסף, אדם אשר אינו נותן צדקה ניתן לקיים דיון על כך ולכפות עליו לתת יותר אם הוא מסרב לעשות זאת מעצמו. אולם לא ניתן לכפות על אדם לתת יותר מ 10% ואסור לאדם לתת יותר מ 20% למעט במקרים של פיקוח נפש (ועוד יוצאי דופן שנתעלם מהם כרגע). ניתן גם לכפות על אדם לדאוג לקרובי משפחה עניים. 1 בניגוד לבעיות בגלל הקצאה לא נכונה של המשאבים (השקעה באלכוהול, סמים וסיגריות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצלחנו לשטוף לעוד אחד את המוח? חבל, דווקא הצלחת ליצג את עמדת ה"ליברלים" בצורה מוצלחת מהממוצע. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |