|
יש לפני דוגמה אחת למשפטן בינלאומי שכתב (בפסק דין על נושא אחר לחלוטין, ושבו לא בחר משרד החוץ שלא להשמיע את טענותיה של ישראל) את דעתו. זה בוודאי לא אומר ש''הרוב הגדול של משפטנים בינלאומיים חושב כך'' (שפי שכתב ברוך). משה הנגבי לא מוחזק אצלי כאיש ישר, נהפוך הוא. דעתו המשפטית תלויה אך ורק בדעתו הפוליטית. דרך אגב - כפי שכתב אחד המגיבים למעלה, מאיר שמגר (משפטן לא פחות קטן מהנגבי, ובוודאי איש ישר ממנו) חושב הפוך. בכל מקרה, אני מעדיף להתווכח על עובדות ולא על אנשים, וכבר הראיתי איך הניסוח (באנגלית ברורה ופשוטה) לא אוסר על התיישבות, אלא על העברה כפויה (טרנספר או גירוש) של אוכלוסיה אזרחית לשטח כבוש. מלבד זאת (וגם את זה כבר כתבתי) השטח אינו יכול להיות מוגדר כשטח כבוש, מכיון שהמדינות מהן נתפס השטח (ירדן ומצרים) ויתרו עליו (מצרים בהסכמי קמפ דייויד וירדן בהכרזה של חוסיין). יתר על כן, זהו שטח שהובטח ל''בית הלאומי היהודי'' בהסכמי סן רמו ובכתב המנדט הבריטי.
|
|