בתשובה לעשו, 05/11/04 1:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"חשיבה הגיונית מתבצעת במעגל סגור, אבל כדי לכוון אותה לאיזה מטרה מציאותית צריך להשתית אותה על ישים מציאותיים, ואחד הישים המציאותיים האלה הוא קיומו של הרגש ושל האדם כיצור שהוא גם רגשי ולא רק הגיוני." זה בדיוק מה שאני אמרתי: הרגש הוא הקובע את היעדים (משאלות הלב) ואילו ההגיון הוא זה שמתווה את הדרכים להגיע אליהם. כאשר הדיונים מתנהלים על הדרכים שבהן יש להגיע ליעדים, הדיון צריך להיות על הגיון ולהשתמש בהגיון, ולא לערב שיקולים זרים כמו אמפתיה וחמלה. עירוב שלהם אומר אחד משניים: או שאתה מנהל דיון על משאלות הלב של הדוברים - דבר מיותר בתכלית - או שאתה מבצע אד-הומינום - דבר פסול בתכלית. "השאלה אולי צריכה להיות *מהו* הרגש הנכון, ואני מסכים שבוז קר גם הוא רגש" כאן דברייך גובלים בחוצפה. אתה למעשה טוען שהרגש המנחה קפיטליסט (אני אקווה שאתה מדבר באופן כללי ולא תוקף כאן אישית את אורי) הוא "בוז קר". כך אתה גם ממשיך בדיון חסר התוחלת על המניעים ולא על המטרות ("מטרות", כפי שציינתי בהודעתי לערן, במובן של יעדים ברי השגה שניתן באופן ברור לבצע, כמו למשל חקיקת חוק שכר מינימום, להבדיל מאמירה כמו "אני חותר לכך שלכולם יהיה טוב") וגם מייחס לקפיטליסטים מניע תמוה ומשונה - אתה למעשה טוען שהשקפת העולם הקפיטליסטית שמציגים הדוברים כאן נובעת מ"בוז קר". אהם אהם. כלומר: אנחנו הפסאודו סוציאליסטים, אנחנו אנשים "הומניים וחמים" (שלא לדבר על אמפתים ומלאי חמלה) ואילו הקפיטליסטים הם קרים, מרושעים ומלאי בוז. מה עוד אפשר לומר על השקפת עולם פשטנית שכזו? ""אמפתיה וחמלה הם מניעים שעומדים מאחורי המעשים. אין בינם ובין הגיון קשר ישיר" לא טענתי זאת." - אבל *אני* טוען זאת. "" להן - ומה אתה עושה? טוען שבלי החשיבה שגורמת להצעת הצעות אלו, מציעים הצעות מטופשות." סליחה?" - ציטוט מהודעתך המקורית שאולי יבהיר לך על מה מדובר: "...חשיבה *רק* בהגיון כלכלי מסויים, שמתעלמת מגורלם של הרבה בני אדם באופן פרטי, ו"שופכת את התינוק עם האמבטיה"." דהיינו, חשיבה הגיונית (שאצלך נקראת "הגיון כלכלי מסויים" כל עוד לא מעורבים בה שיקולים זרים כמו אמפתיה וחמלה, שהם ה"חשיבה שגורמת להצעת הצעות אלו" בציטוט שלי) היא שגורמת לאנשים להציע הצעות מטופשות ש"שופכות את התינוק עם האמבטיה". "בר ביצוע אני מוכן לקחת זאת כהנחת יסוד, אבל אני לא בטוח לגבי כולם." אני אחזור שוב על דבריי - דיונים בדבר המניעים והמאווים הנסתרים של אנשים הם חסרי תועלת, חסרי תוחלת והורסי דיונים מובהקים. הנחת היסוד (המופרכת, בדיוק כמו שההנחה שכל סוציאליסט רוצה בטובת המין האנושי) רק יכולה לסייע לדיון, שראוי שיתמקד בצד האופרטיבי בלבד. הצד שבו שואלים "בסדר, אז הסכמנו שכולנו רוצים לעזור לכל בני האדם כמה שניתן, השאלה היא איך אתה מציע לעשות את זה" - הדיון שבו יש להפעיל הגיון, וטרם שכנעת אותי שיש בו מקום לאמפתיה וחמלה. אני מקווה שעכשיו ההפרדה כבר יותר ברורה לך. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |