|
||||
|
||||
יש שתי אופציות: או שמותר לגבות מעל לשווי השובר, ואז שוב אנחנו במצב של חינוך לעשירים בלבד כשהעניים מקבלים את הדרעק, או שאסור לגבות מעל לשווי השובר, ואז יקרה בדיוק מה שקורה היום, עם כל מיני תשלומים נלווים בתירוצים שונים ומשונים. המנהל לא יעיז לגבות יותר? למה? איזו אלטרנטיבה כבר תהיה לתלמידי דימונה שהוריהם מרוויחים שכר מינימום? נראה לך שמישהו ישקיע בהקמת בית-ספר כשכל מה שהוא יקבל מזה זה את שווי השוברים המעאפנים של המדינה? אני פשוט תוהה אם הכיתה הכי טובה שרק ניתן בעלות של אפס מעבר לשובר היא לא הרבה יותר גרועה מהכיתה הגרועה ביותר שרק ניתן תחת מערכת מרוגלצת כדבעי. |
|
||||
|
||||
במערכת מרוגלצת לא מלמדים כלכלה. כמה קשה להיות מורה ולהסביר את המובן מאליו. יש רכב לעשירים, יש רכב לבינוניים ויש רכב לבעלי שכר מינימום 1. יש מיקרוגל לעשירים, יש מקרוגל לעניים ויש מקרוגל ב 300 שקל בשני תשלומים. יש ביצים לעניים, ביצים סופר טריים ויש ביצי חופש למליונרים. נכון שהרכבים של העשירים יותר טובים מאלו של העניים, המקרוגלים של העשירים יותר טובים משל העניים והביצים של העשירים יותר חופשיים משל העניים - וגם החינוך של העשירים יותר טוב מזה של העניים. זהו חוק טבע במדינות מתוקנות 2. השאלה היא האם הסוחרים הממולחים יכולים לאורך ימים למכור לעניים רכבים בלי מנוע, ביצים סרוחות, ומיקרוגל מסרטן. כלומר, האם כאשר ההורים יגלו שהביצים שמר ורשכענסקי הן סרוחות הם ימשיכו לקנות אותם ויטענו שעניים צריכים לקנות ביצים סרוחות? אם יהיו מספיק הורים שמעוניינים בחינוך בלי תוספת תשלום, יהיו מספיק בתי"ס שיתחרו בנישה הזאת גם בדימונה מוכת האבטלה. אותו אדם שרוצה להקים בי"ס יבחר האם להקים בי"ס לעשירים או לעניים לפי היכן שיש שוק, בדיוק כמו זה שמחליט לייצר עוגיות. ואם בדימונה יש בי"ס דרעק כי המנהל הוא דמות מושחתת שמונתה על ידי המפלגה, הוא ילך לדימונה ויגיד להורים אני אעשה יותר טוב ממנו, בואו אלי. האמירה שלך: "אני פשוט תוהה אם הכיתה הכי טובה שרק ניתן בעלות של אפס מעבר לשובר היא לא הרבה יותר גרועה מהכיתה הגרועה ביותר שרק ניתן תחת מערכת מרוגלצת כדבעי." היא מסוג האמירות חסרות השחר בעלות מראה מלומד. הבה ננתח אותה: היום המדינה מוציאה 700 שקל לחודש לילד ומצליחה לתת X. מכיון שהמערכת מרוגלצת, כך וכך שקלים (נגיד 200) הולכים לזבל. אם המדינה תתן שוברים של 500 שקל לחודש ותוריד קצת מיסים, לבתיה"ס יהיה בדיוק אותו סכום כסף אבל יהיה להם הרבה יותר חופש ומוטיווציה להצליח. למה לעזאזל הם לא יצליחו לתת חינוך יותר טוב? 1 יש אפילו הצעת חוק שבעלי רכב יוכלו לקבל הבטחת הכנסה. 2 אפשר לחוקק חוק האוסר מתן שיעורים פרטיים, כמו בדרום קוריאה. זה מתכון מצויין לכניסת המאפייה לתחום. לחילופין אפשר לרושש את המדינה כדי שכולם יהיו עניים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שדובי ניסה להגיד שבישובים קטנים ועניים, סביר להניח שלא יהיה יותר מבית ספר אחד, כך שלמעשה להורים לא יהיה חופש לבחור לאן לשלוח את ילדיהם. מצד שני, אילו ישובים מבודדים וקטנים כבר יש בישראל? |
|
||||
|
||||
בי"ס יסודי אופטימלי על פי ועדת דוברת יש בה 300-500 תלמידים. לדעתי, בי"ס יכול לחיות יפה מאוד גם עם 150 תלמידים. אפשר אפילו להקים בי"ס רב גילאי עם 20 תלמידים אם רוצים. האם יש ישובים עניים שאין בהם אלף ילדים, בישראל? כמו שאמרת אני חושב שלא. אם מדובר על מושבים קטנים, הרי שמי שגר בהם יש לו את הבחירה לעבור דירה אם החינוך ביישוב דפוק. |
|
||||
|
||||
רכבים בלי מנוע וביצים סרוחות קל לזהות. מיקרוגלים מסרטנים, לעומת זאת, אתה יכול למכור חופשי לעניים, והם לא ידעו עד שיהיה מאוחר מדי. חינוך זה קצת אותו הדבר. עד שתבין שהילד שלך מקבל זבל של חינוך, זה כבר יהיה מאוחר מדי. |
|
||||
|
||||
אם מישהו רוצה להקים בי"ס כדי לעשות מכה ולהעלם - הצדק איתך. אולם אם אדם רוצה שיגיעו לביה"ס שלו תלמידים במשך יותר משנתיים שלוש, עליו לדאוג לאיכות טובה, בדיוק כמו שהוא לא יכול למכור מקרוגלים מסרטנים. יצויין שבניגוד למקרוגלים, קשה מאוד לשנות את הכיתוב על בי"ס רע ולמצוא פראיירים חדשים. אם ביה"ס שלך רע ידעו את זה בכל מקום. לא כמו במשרד החינוך שמעבירים מורים ומנהלים כושלים ממקום למקום 1. 1 אני שמעתי על גננת שהתעקשה להשאר בעבודה למרות שהציבור לא חפץ בה. לאחר שסולקה משני מקומות היא קבלה עבודה בשכונה שלה. שם הדברים הגיעו לידי כך שהיא לא רק סולקה מעבודתה - היא סולקה בבושת פנים מהבית שלה. במבנה תחרותי, גננת מסכנה זאת לא היתה יוצאת למלחמה והיתה מוצאת עבודה שיותר הולמת את כישוריה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |