בתשובה לאביב י., 24/10/04 18:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגבי ההפצה ההמונית באינטרנט: כאן אפשר להתחקות אחרי מפיצים ראשיים (יש הרי מקור אחד או שניים לפני שיש מיליון), וחברות בעלות עניין אכן עושות זאת, ללא צורך בבקרה הדוקה מטעם המדינה, אלא גיבוי חוקי בלבד. לגבי ההמשך - וואו. הלכת עם השאלה הזו קצת הרבה קדימה, לא? מעניין לאן אפשר להגיע לויכוחים כשמשלבים מדע בדיוני: נניח שהסייבורג הפירט שלך רוצה לשמוע שירים, והסייבורג האומן שלי עדיין רוצה להרוויח על היצירה. אני מניח שזה יאלץ אותו להשתמש בהתקן שמתחבר לפורט הסריאלי שמתחת לאוזן שמאל של כל פירט מצוי, באופן שיודע אם היצירה נשמרת בתוך הפירט או לא. אם היא נשמרת (ויכולה להיות מופצת לאחר מכן), ההתקן משדר אזהרה חמורה בחזרה לסייבורג האומן, שדורש עכשיו תמלוגים מהפירט על כל נשימה שהוא לוקח להתקן הריאות החדש שלו. אין ברירה, זכויות יוצרים זה זכויות יוצרים... עכשיו אני מוביל בתחרות הבידיונית? :) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן מד"ב. פשוט אבחנה בין אינפורמציה (והפצה שלה), לבין חומר (והפצה שלו). עד לא מזמן הדברים היו קשורים בהדיקות, וטבעי היה לכרוך אותם יחדיו. אבל היום מדובר בעולם חדש, מופלא, והקשר בין הדברים כבר אינו כה ברור (ואישית: ברור לי שאינו קיים). פעם ג. שמעון כתב תגובה יפה בה הסביר כיצד שינוי ב-Infrastructure גורר שינוי ב-Superstructure, וזו דוגמא נהדרת לכך, לטעמי. עולם המושגים הישן כבר עכשיו מחטיא את המטרה (ועל כך תעיד הקלות בה ניתן להביא אותו לאבסורד). גם אם גישתך לנושא אינה אנכרוניסטית ממש עכשיו, סביר שהיא תהיה עוד בימינו. נותר רק להמתין ולראות כיצד העניינים יתייצבו. מסקרן. מצד שני, עדיין אפילו לא בדיוק הבנתי איך "כסף" פועל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראי "כסף" זה מאוד פשוט - או שיש לך את זה, או שאין לך את זה. קצת כמו השיער של בראד פיט. או דודי בלסר. אחרי שהבנת את זה, ההבדל בין "כסף" לבראד פיט הוא ש"כסף" נוטע באנשים אשלייה שהתשובה לשאלה "יש לי ?" משתנה. למעשה היא לא, ומי שאין לו גם לא יהיה לו, ומי שיש לו, תמיד יהיה לו. האשלייה מקורה בעיקר באותם מקרים ספורים שבהם עבר מישהו ממצב של "יש" למצב של "אין", או להיפך. האופי האמביוולנטי הזה של "כסף" משמש כדי להחזיק בני אדם במעין אופוריה שבא בעצם לא אכפת להם שאין להם, מכיון שזה יכול אולי להשתנות בעוד רגע. מעין סם הרגעה להמונים שמונע מהם לעלות על אלו שיש להם ולקחת להם. לא שאז יהיה לאלו שאין להם, כי זה יתחלק לחלקים קטנים מדי, אבל אז לפחות גם לאלו שיש להם לא יהיה. כל זה בניגוד לדודי בלסר למשל, שאני מוכן להרוס לו את הפנים בכל רגע נתון, בכל מקום, ללא שום תמורה או סיבה נראית לעין. ואף אחד לא יכול לנסות לשכנע אותי שאולי גם לי יהיה יום אחד. עכשיו הבנת מה זה "כסף" ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינפורמציה היא בסופו של יום גשמית - אוסף של ביטים או קשרים בין נוירונים, או ציור בחול. הדרכים להעבירה ממקום למקום הם גם ארציות למדי. נכון שזה כבר לא ספר עבה או אפילו דיסק דק, אבל איפה שיש פיזיקה, אפשר להתמודד איתה באמצעים פיזיקליים, ואלו צריכים להתאים למדיום החדש: על כל האקר באינטרנט יש מישהו בחברת סימנטק שחושב איך לחסום אותו. על כל מפיץ בתוכנת P2P ניתן לייצר תוכנה שתאתר אותו וכיו"ב. זהו "מרוץ חימוש" פשוט, שבעידן שלנו הינו אינפורמטיבי יותר באופיו. אני לא בטוח שהגישה תהיה אנכרוניסטית בעתיד הנראה לעין (לפחות לא כל עוד ירצו יוצרים על סוגיהם וחברות המייצרות מידע ותוכנות להרוויח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שתאור ההתחקות אחרי מפיצים ראשיים הוא תמים למדי ומתעלם מן הפרובלמטיקה שהמציאות הטכנולוגית המשתנה, מציבה בפנינו. ראה תגובה 255968. אם זה מירוץ חימוש, אחד הצדדים נמצא הרחק הרחק מאחור (והפער גדל). בתחרות הבדיון, אני חושב שאתה נמצא אי שם בין המקום ה-1345 לבין ה-1232 (בכל מקרה, יש ספק כבד לגבי הסיכויים להגיע לחצי הגמר). קצת הקדמתי אותך והתיחסתי לנקודה הזו בדיוק בסוגריים שבתגובה 255923. "(אלא אם אנו מעוניינים בשכלול מעקב המדינה אחרי פעולותיו של הפרט)" ניתן להחליף את המעקב שמפעילה המדינה במעקב שמפעילות חברות פרטיות, אחר השימוש במוצריהן (אבל אז גם במדינה ה"חירותית" נגיע מהר מאוד להתנגשות עם תפקידה של המדינה לשמור על חירויות הפרט של האזרחים. לכן, סביר שבמירוץ הזה ינצחו המפיצים הלא לגיטימיים וחסרי השם את הנסיונות לשלוט על הפצה לא לגיטימית של מידע). איך אוכפים את הדרישה לדחוף פלאג לאוזן לפני השימוש בזיכרון האישי שלך במדינה חופשית? מה עושים כדי למנוע מסייבורג להשתמש בזיכרון שלו מבלי שיכנסו לראשו בניגוד לרצונו? אבל פסדר, נעזוב את ההצגה המדב"ית1 שכה מפריעה לך. בוא נהיה פרגמטים ומחוברים יותר לקרקע: הנסיון מלמד שהנסיונות להגן על מידע, בשוק צריכת ההמונים, בעזרת בקרות למינהן (צורך ברישום, צורך בדיסק מקור, דיווח אוטומטי על העתקה, תקיעת פלאג מתחת לאוזן/לחיבור הסיריאלי של המחשב, מספרי רישום, Watermarks ואפילו פתרונות חומרתיים שאין דרך לעקוף אותם כביכול2) פוגעות יותר במשתמש הלגיטימי מאשר מונעות הפצת מידע. עפ"י הנסיון האישי שלי בשוק התוכנה (אין לי נתונים או ראייות, זה עניין של תחושה וקריאת דעות של אחרים), חברות נוטות להכנס להרפתקאות הגנת תוכנה שכאלה ומהר מאוד מבינות שזה נוגד את האינטרסים הכלכליים שלהן עצמן, משום: 1) שזה לא ממש אפקטיבי. 2) זה מעלה את עלויות פיתוח ותיחזוק המוצר3. 3) זה מגביר את חוסר הנוחות שבשימוש ולכן את זעמם של המשתמשים הלגיטימיים. 4) אולי בכל זאת מישהו שם מבין שלא כל סוגי ההפצה הרחבה (הבלתי לגיטימית), תמיד פוגעת ברווחים. 5) מסתבר שהשוק רווחי ואנשים קונים, למרות שניתן להשיג את המידע בדרכים לא לגיטימיות, כאשר החברה מוצאת דרך להעניק יתרון לרכישה החוקית. ____________ 1 לא נוח לך השימוש בעתידנות וסייבורגים? חזור למציאות, הזז את הזיכרון מראשו של הסייבורג ושים אותו בכיס של פלוני אלמוני מן ההווה. ההבדלים לא מהותיים במיוחד, אלו בסה"כ הבדלים במורכבות הממשק. 2 כמו בקונסולת המשחק של XBOX, למשל. MODCHIP יפני קטן וחוקי ואדיוס להגנות של MS. 3 הנסיון שלי עם חלק ממשחקי המחשב הקנויים (וגם עם שפת תכנות אחת), הוא כזה: יוצא משחק עם הגנות שונות ומשונות. ההגנות שעבדו במעבדות החברה, בלי שום בעיה, יוצרות בעיות בהתקנה אצל משתמשים לגיטימיים רבים. יש backlash של משתמשים כלפי היצרן בפורומים, בביקורות המגזינים וברשת (והחברה לא יודעת איפה לקבור את עצמה מרוב בושה, תוך כדי מתן תשובות מגומגמות למדי). אחרי שבועיים של כעס הלקוחות, היצרן משחרר תלאי שמתקן את הבעיה (או מסיר לחלוטין את ההגנה). כמובן ששום דבר לא הפריע בינתיים לאף אחד להשיג את המשחק, בקלות, בדרכים לא לגיטימיות (הוא הרי שוחרר לרשתות ה-P2P, בגירסה מפוצחת, שבועיים לפני הופעתו על מדפי החנויות). המשחק הבא של החברה מגיע ללא הגנות כלל (או הגנות מינימליות וחסרות משמעות, כמו דרישת דיסק המקור בכונן התקליטורים4). 4 עוד שתי דקות באתר http://www.gamecopyworld.com (החוקי לחלוטין) וגם הכאב ראש הזה מאחורי המשתמש הלגיטימי והלא לגיטימי כאחד. מן הגנה פבלובית שכזו, כדי שכמה חבר'ה בחברת הפיתוח, ירגישו שהם "עשו משהו" כדי להלחם בהעתקות. למי אכפת שכל ילד בן 13 יודע איך לעקוף את הבעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי קשר: אתה מכיר עדויות ל (4) במקרה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש. מדובר בדעה אישית בלתי מבוססת בעליל ולא יותר מכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן זו גם הדעה האישית הבלתי מבוססת שלי בנושא. טוב אם אני אמצא משהו, אני אעדכן אותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הלוחמה שעדיין קיימת, ראה תגובה 256083. כנראה שהחברות באמת מסתפקות בכך, ולא רודפות כל מפיץ. אפשרי שהן מסתפקות באלו שקונים כדי לגרוף רווחים, ותופסות קורבן מדי פעם כדי לגרום לעוד פלח שוק שמונע ע"י פחד ממעצר לרכוש בכסף מלא את המשחקים והתוכנות. לגבי משחקים (ותוכנות בכלל): אם איני טועה, מודל שתופס תנופה עובד על שרתים של המפיצים, שמעדכנים את התוכנות (החוקיות) וגם האטרקציה של משחקים רבים היא ברשת - ושם השחקן מחוייב להענות לדרישות המפיץ לשלוח את פרטיו, אם המפיץ רוצה בכך. כך שניתן לומר שגם בשדה זה התאימו את עצמם היוצרים: כדי לא להיכנס לביתו של כל אדם, שזה לא מעשי, הם גורמים למשתמש "לבוא אליהם". כלומר, השתנות המציאות אינה בכיוון של המעתיקים חינם בהכרח, אלא מן שביל המשתנה בהתאם למאבק המתמשך בין היצורים והמשווקים הרוצים להרוויח, לאחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי פלחי שוק שמונעים לקנות בחנות בשל פחד מההשלחות הפליליות של העתקה (בעקבות מעצרים ספורדים שמפורסמים בעתונות), זו פיקציה (או תופעה שולית למדי). לא נראה לי שהציבור קונה את קמפיין ההפחדה הלא אפקטיבי הנ"ל. עם שאר התגובה אני מסכים לחלוטין. אלה שמבינים שיש מידע שלא ניתן למנוע את הפצתו, משנים אסטרטגיה ומספקים שירותים נוספים או ערך מוסף למוצר עצמו. אלה שמוצאים דרכים למשתמש "לבוא אליהם", יעשו קופה (למשל, אופנת ה-MMORPG שנפוצה בעולם אך לא בישראל). השאר מסרבים להכיר במציאות משתנה, רוקעים ברגליהם, נלחמים בתחנות רוח של האתמול ומתבכיינים על ההמונים שגוזלים את קניינם הרוחני. לדעתי, המודל של האחרונים יעלם בסופו של דבר. אבולוציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיתרון טכנולוגי אחד שמתחיל להתהוות הוא לתת שיניים למילה *היזהרו*, ב"היזהרו מחיקויים". מה שמתחילים לעשות זה להציף את הרשתות בקבצים שמתימרים להיות הסרט או התוכנה המבוקשים, אך למעשה מכילים זבל, או גרוע יותר, תוכנה מזיקה. הדרך היחידה לוודא שקיבלת קובץ לא נגוע, הוא לקנות ישירות מהספק. אני חושב שיש בעיה אתית עם כך שהייצרן גם מייצר גירסאות ממלוכדות של המוצר שלו, אבל אני מתקשה לשים את האצבע איפה בדיוק. משהו כמו entrapment בחוק האמריקאי. בכל אופן, אם בעתידנות מדובר, צפו לגסיסה איטית של ה P2P כמו שאיידס הרס (לפחות בתחילת העשור הקודם) את המהפיכה המתירנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסקס המתירני לא מת. פשוט הוסיפו לו גומי, הוספת דייט וחצי לשם הכרה שטחית ואישורים רפואיים :) אינדקסים לקבצים בדוקים ולא נגועים, יש כבר היום (כשיורד אחד, בשל פעולה משפטית נדירה, צצים עשרה חדשים). למה גסיסה כשהשלב ההגיוני הבא הוא SafeP2P? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינדקס לקבצים בדוקים אפשר גם לזייף. ממה נפשך- אמ יש אלפים - הרי שאינך יודע מי אמין. אם יש מעטים- הרי שנגדם אפשר לצאת לפעולה משפטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעולה משפטית נגד מחזיקי אינדקסים לקבצים מזוייפים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלא מזוייפים כמובן. זרם התודעה מכה שוב או שאתה סתם מנטפק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מזוייפים. איך אפשר לפעול משפטית נגד מחזיקי אינדקסים לקבצים לא מזוייפים? (הם לא מחזיקים את הקבצים עצמם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סומך על מערכות המשפט, כבר ימצאו משהו. אולי המרדה ( אתר פוליטי הקורא להתנגדות לפינוי ונותן קישור לאתר עם הוראות לייצור בקבוקי מולוטוב, חוקי או לא?). העניין הוא שיש *מעט* כאלה ולכן קל להילחם בהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושד שאתה לא מכיר כל כך טוב לא את חיי הלילה של תל-אביב, ולא את אופן הפעולה של מערכות P2P היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודה בהכנעה, בשל כך כתבתי ''בעשור הקודם''. אנא השכילני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי מערכות P2P, אין לי כוח להסביר את זה, אולי מישהו אחר ירים את הכפפה. בקצרה: לקבצים יש חתימה, ולכל חתימה יש מספר מקורות. משתמשים מורידים את הקבצים עם מספר החתימות הגבוה ביותר (ואז מספר המקורות עולה). קבצים מזוייפים לא צוברים מקורות, ומהר מאוד נפלטים החוצה מהמערכת. בנוסף, לצורך הגנה מהפצה של וירוסים, מפורסמות בד"כ חתימות טובות של קבצים מבוקשים מאוד, או חתימות של קבצים "רעים". בעניין המתירנות היום, אין לי דרך לספק מידע אמין בנושא, אבל התחושה האישית שלי עקב ניסיון אישי בלבד, היא שאיידס לא מפחיד היום אף אחד. הגישה היום היא "להנות אבל להיזהר", והאיידס לא נמצא בשום שלב במערכת השיקולים של אף אחד שמנהל סגנון חיים מתירני בקשר למין, לגבי פרטנר מסויים כל עוד יש קונדום בנמצא. אם משווים את המתירנות היום לתפיסה שהייתה לפני המהפכה המתירנית, הרי שברור שתפיסה הרווחת היום מתירנית הרבה יותר. בתחילת העשור הקודם הייתי ילד, אבל ממה שנחשפתי לתפיסות בתקופה הזאת קשה לי להאמין שהיחס כלפי מין חזר להיות בדיוק מה שהוא היה לפני המהפיכה המתירנית. אולי מישהו אחר ירים את הכפפה וימצא לינקים לכתבות בקשר לתופעות מסויימות במועדוני בילוי ליליים. אולי כדאי שאני אתחיל להציע תשלום תמורת הרמת הכפפות שאני משאיר על הרצפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש קבצים רעים מאוד שמעתיקים את עצמם למחשבים אחרים ברשת. לקבצים אלו הרבה מאוד מקורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר וירוס שמופץ דרך רשת P2P ומשתמש ברשת ה P2P בעצמה כדי להפיץ את עצמו ? נחמד מאוד. לא שמעתי על הסיפור הזה עד היום. יש לך במקרה לינק ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחילת העשור הקודם? אתה בן 15?! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |