|
||||
|
||||
טוב, זה ברור שכוונתי היתה בציון בחילתך, כדרך אגב, במייצגי היהדות היום במדינת ישראל, ולא במחשבת ישראל לדורותיה. כתבתי "בכל מה שריח של יהדות נודף ממנו", וממה נודף ריח של יהדות? מפסקי הדין של הבג"ץ או ממחלקת הנישואין והכשרות של הרבנות הראשית? אתה בוודאי סבור שגם מפסקי בג"ץ באשר הם נפסקים בידי יהודים ישראלים במוצאם או בהווי חייהם (שופטים ערבים, למשל). ואילו אני סבור שריחה של היהדות נודף מיישומם ואכיפתם של מעשים יהודיים בכל עת ועת ולא ממוצא יהודי או הזדהות נוכרית עם העם היהודי. לטעמי, מכאן שורש אי-ההבנה שנובעת בינינו. וגם כך, האנטיות שאני מזהה אצלך מוגזמת למדי, אם יורשה לי לחוות את דעתי. מסופקני אם היתה כזו אילולא שהכרת מקרוב את הנפשות הפועלות במידה מסוימת (בשונה ממידת היכרותך, כפי שסיפרת על שיעורי הבר-מצווה וכו'). |
|
||||
|
||||
ריח של יהדות, לשיטתי, נודף גם מספרי גמרא, ומהתנ''ך (שאני, רחמנא ליצלן, מעלעל בו לעיתים), ומפולקלור יהודי, והלשון העברית, ומעוד הרבה דברים שאין לי שום דבר נגדם, ואת חלקם אני אפילו מעריך ואוהב. אתה, עושה רושם, מבחין בריח היהודי רק כשהוא מסריח. |
|
||||
|
||||
ולטעמי ריח של יהדות נודף מקיומה של היהדות ולא רק מקנוניותה. וממילא, כאשר אני טוען שלהערכתי דובי קננגיסר בוחל במה שריח של יהדות נודף ממנו – כוונתי לבחילתו כלפי מקיימי היהדות בעידן העכשווי. ניתן כמובן להמשיך ולהתווכח על השאלה: "מהי יהדות?". ולדידי, הלשון העברית בצורתה המודרנית איננה "לשון הקודש" ויותר לועזית מאשר יהודית, פולקלור יהודי (יש חיה כזו בכלל?), ומעוד הרבה דברים שאינם *יהדות*, אלא למחצה לשליש או לרביע. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |