|
||||
|
||||
אני חושב שגני ילדים כן זקוקים לרישוי. ברחוב בו גרתי, מישהי פתחה גן ובו היו שמונה עשר ילדים. כמה מדיירי הרחוב הודיעו על כך למשרד החינוך, ואינני יודע באיזה הליך בדיוק - אבל עובדתית הילדים פוזרו, הגן נסגר וגם נפתח נגדה איזשהו סוג של הליך משפטי. אינני יודע איך זה נסתיים. בין השאר ידוע לי שדובר על כך כי ללא חוק השכלה מינימלי בתחום דידקטי כלשהו, אין אדם יכול לפתוח גן שבו מעל למספר מסויים של ילדים (מדובר במספר קטן, אינני זוכר כמה. כל זמן שמדובר בשלושה-ארבעה ילדים, אולי קצת יותר - זה עדיין מצב בו הנ"ל היא "מטפלת" ולא "גננת" - וזה עדיין בגדר המותר). כמו כן דובר על כך שגן חייב להיות בקומה ראשונה, וכנראה צריך להיות בעל חצר, גינה או כדומה. ה"גן" המפוקפק ההוא היה בקומה שלישית ועקב כך היו הילדים כלואים באותה דירה מבלי יכולת לשחק במקום פתוח יותר. אגב, אינני יודע איך זה אצל אנשים אחרים - אני הולך לרופא שבקופ"ח *בהחלט* משום הבטחון שבידיעה כי הוא בעל רשיון עיסוק ברפואה, והייתי מתקומם בצורה קשה אילו הייתי יודע שקופ"ח מעסיקה רופאים שאינם כאלה. כנ"ל לגבי רופא פרטי מומלץ - לא אבקר אצלו מבלי להיות בטוח שהוא בעל רשיון עיסוק מתאים. כל זה באמת אינו מונע את העובדה המצערת שציינת, כי אנשים הולכים גם כך לרופאי אליל למיניהם - אבל זה מאפשר לאלה ש*כן* מעוניינים ברופא ראוי - לקבל איזו שהיא דרגת בטחון שאמנם כזה הוא. |
|
||||
|
||||
ההורים ששלחו את ילדיהם לאותו גן בקומה השלילשית ידעו שיש עוד אופציות, אך *בחרו* בגן הזה. מעניין למה, ועוד עם גננת שלא סיימה הסמכה, שומו שמיים! אולי הם חשבו, המסכנים, שאין להם הרבה בחירות טובות יותר במקום הזה, כי זהו הגן הכי טוב בין כל הגנים (כולל אלה בהם הגננות עברו הסמכה), או שרצו גן יותר זול שעדיין נותן תמורה סבירה וחום לילדים, מי יודע? לפי דבריך לא פזרו את הגן על התעללות או פציעה, אלא כנראה בשל שכנים שילדיהם *לא* היו שם, ושעצם פעילות הגן סמוך למקום מגוריהם היתה הגורם המפריע, והם בדקו כל חוק אפשרי כדי לבטל את רוע הגזירה. לגבי קופ"ח: בוודאי שרצוי רישיון עיסוק ברפואה, אולם מה היתרון בכך שיהיה ממשלתי? האין הסמכות של מוסדות אקדמיים, מעבר בחינות איגודים, המסננת של קופ"ח ושאר מצבות התלויות מאחורי הרופא בחדרו מספקות? ממתי אישור מטעם המדינה מהווה ערובה להיותו של הרופא טוב יותר או פחות רשלן (בהשוואה לכל אותן מצבות)? |
|
||||
|
||||
מהמעט הידוע לי, ההורים ההם היו אנשים משכבה סוציואקונומית נמוכה ובעלי אפיונים כנ"ל. הם שלחו את ילדיהם לגן זול וקרוב לבית. אלה היו השיקולים, להנחתי. הילדים אולי לא נפצעו שם ולא עברו התעללות, אבל על "חום" - מגוחך לדבר. אחת השכנות שהתלוננו אמרה ש"כאב לה הלב" לראות את עצבנותם הרבה של הילדים ואת נטייתם להרבות בבכי. היא ייחסה את הדבר לכך שהיו "סגורים בדירה הרבה שעות ולא יכלו לשאוף אויר" (אני לא מניח שאני מצטט במדויק, אבל קרוב). אולי גופים שונים יכולים לתת רשיונות רפואיים, אבל אני מניח שזה גם יכול להוות קרקע פוריה להיווצרות ג'ונגל בתחום זה. אינני חושב שרשיון ממשלתי הוא גן עדן עלי אדמות, אבל הוא ניתן, לפחות, עפ"י קריטריונים אחידים ובלתי ניתנים להטיה (או *פחות* ניתנים להטיה מאשר ע"י גופים אחרים שחלקם הם הגופים המעסיקים עצמם). |
|
||||
|
||||
להורים משכבה סוציו אקונומית נמוכה יש הטבות מפליגות בגני ויצו-נעמת-אמונה, ואחד מהם תמיד נמצא בסביבה, ולכן נראה לי מוזר שאתה מספר שהגן נבחר בשל היותו זול יותר עבור שכבות אלה (דרך אגב, למה מגוחך לדבר על חום? האם אתה סבור שהם אינם מעוניינים שילדיהם יזכו לטיפול טוב?) לגבי השכנה שהתלוננה: התייחסותך לבכי מעלה את החשד שאכן המניע העיקרי היה דאגה לשקט שלה (דאגה לגיטימית) אבל לא דאגה לילדים (האם היא התלוננה על הגננת? האם היא בדקה מהן האלטרנטיבות של הילדים משייסגר הגן?) לגבי נושא הרופאים והג'ונגל, ראה תגובה 254106. |
|
||||
|
||||
איך הגעת מהמשפט "כאב לה הלב" לראות את עצבנותם הרבה של הילדים ואת נטייתם להרבות בבכי" לחשד שהמניע העיקרי היה דאגה לשקט שלה (לגיטימית ככל שתהיה) ולא לילדים? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |