בתשובה להפונז, 15/10/04 11:02
אבולוציה 253741
רון בן-יעקב • בתשובה להפונז שבת, 16/10/2004, 15:32
דורון,

הצד השני של המטבע הוא שכשהאמונה מחילה להוכיח את עצמה - "מעמד הר סיני", "תחיית ישו", "הכרחיות קיומו של אל מניע ולא מונע" - היא למעשה מכריזה על כמה דברים:

1) שהיא דבר מה אנושי - חיים עפ"י "הוכחות" הם מטבע האדם, או אולי הצורה בא "חיים" בכלל חיים, קרי כל הנושא של למידה, נסיון, אינטראקציה על העולם וכיוב'.

2) שהאמונה או מושא האמונה איננו דבר מה קבוע וחיצוני אלא הוא חלק ממארג היקום הנתון "להוכחות".

3) שהאמונה, או בעצם המערכת האמונית הממוסדת הקרוייה בשם "דת", משתרכת אחרי הידע שמופק מדיסציפלינה מדעית-ספקנית. ניקח לדוגמא את עניין 6000 השנה. זו היתה אמת אמונית וגם אמת יומיומית "חילונית" עד שגיל היקום חושב לאחרונה כ15 מליארד שנה. אזי באה הדת ומנסה להתאים את עצמה איכשהו לתאוריה המדעית ולנסות למצוא מכנה משותף, ספקולטיבי ומניפולטיבי לדעתי, בין 6000 ו15מליארד כדי לאפשר למאמין להחזיק בשתי המספרים בעת ובעונה אחת. (אף פעם זה לא פועל בכיוון ההפוך, ז"א תובנות "מדעיות" מתוך כתבי קודש כלשהם).

4) אולי כשהאמונה מנסה לאשש או לוודא את עצמה בעזרת הוכחות (מתמטיות בצורה כזו או אחרת), היא בעצם נחלשת משום שאז היא נחשפת לספקנות "מתמטית" כללית. האם זאת אחת הסיבות שהיהדות לא הצליחה (שלא לומר נכשלה, בקריטריון של כמות המאמינים) יחסית לארבע חמש הדתות האחרות, שתיים מהן אחיותיה הבכירות, ולו מבחינת כמות המאמינים? אני מתכוון בגלל שהיהדות נטתה למבנה לוגי "הוכחתי" המגובה ומעובה בסדרה של חובת קיומן של מצוות, וזה על חשבון האמונה שהיא תנאי הכרחי ומספיק בנצרות (באופן מאד מוכלל).
אבולוציה 254308
הפונז, • בתשובה לרון בן-יעקב יום ב', 18/10/2004, 12:44
לראשונה שאני (וגם אצל אחרים זה לא נראה נפוץ) מקבל פה תגובה עם פנייה שמית אישית - מה היום מיומיים? תמהני.

צריך להפריד (התייחסת לכך, אמנם בקטן) בין אמונה לבין נושאי שמה. "האמונה" אינה מנסה לאשש, להוכיח או לוודא דבר. נושאי שמה - וכאן נכנס ערב רב של מחב"תים, רבנים, גדולי תורה, דמגוגים, והמאמין מן השורה, שכל אחד מהם רשאי להרגיש מחויב להוכחות, טיעונים, דיוקים מספריים על קוצו של יוד, ועוד אפולוגטיקה כהנה וכהנה.
אי לכך, אין אינה מכריזה על עצמה כנתונה לשינויים, יצירה אנושית וכו'.
לי אישית גם נראה שלקיחת הדיון (המרתק לגופו) של ההיתכנות/סתירה הדדית בין ההסתכלות המדעית על העולם והאמונה, לכיוון של "אתם אמרתם 6500, אנחנו מדדנו 5700, כל ננו-שנייה אלוהית מקבילה ל-‏3.367462 שנים בריבוע בהנחת יקום אינפלציוני עם מקדם 2.3" פשוט הרבה פחות מעניין, מעמיק או עקרוני.

כדוגמה הפוכה, התרשמתי מאוד מאחת התגובות של ניצה כאן למטה‏1, תגובה 254162
שבה היא מצליחה להציג עמדה אמונית שמתעלה מעל המספרים הקטנוניים, רומזת שגם בקרב אנשי הדת יש רבדים עמוקים יותר לקריאה במעשה בראשית, מנפה מיני הוכחות למיניהן, ועדיין מתקרבת יותר ויותר לשורש הוויכוח.

‏1 (אני יודע שלא הצליח לי הקישור, אני אעלעל במנואל בהזדמנות)
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות