|
כבר בילדותי, אי שם באמצע שנות ה70 המלה "קומוניזם" היתה קללה נוראית, ויש ילדים אני חושב שלא סלחו לי עד היום על שקראתי להם אז "קומוניסטים" בלי שבדיוק הבנתי או מישהו הבין מה משמעות המלה. החריפות של הקללה נבעה לאו דווקא מכך שהבינו את האידיאולוגיה שמאחוריה, אלא משום שהיא היתה מזוהה עם בריה"מ - המעצמה הרשעה כל כך שלא הסכימה לתת ליהודים לצאת ממנה, וגם חימשה ללא הפסק את אויבינו במטוסים וטילים. רק"ח, המפלגה הקומוניסטית הישראלית (הידועה כיום כחד"ש) נחשבה למפלצת מעוררת פחד של ממש (שמא "תעלה לשלטון") ובעיקר נראו מוזרים היהודים שהיו חבריה, דוגמת מאיר וילנר המנוח (היה בה אז איזון בין ערבים ליהודים וכשאחד מאנשיה נבחר לראש עיריית נצרת זו היתה הפעם הראשונה, אני חושב, שממש נבהלו מערביי ישראל). מאז התקדמנו, והפחד בחברה הישראלית נע אל המרכז - כלפי יוסי ביילין ו"פושעי אוסלו".
|
|