בתשובה לניצה, 13/10/04 21:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב, כאן צריכים לבדוק למה מתכוונים כשאומרים "כל יודע", ומשם מתגלגלים לשאלה מה זאת ידיעה וכו'. אולי צריך להסתפק בדברים קלים(?) יותר, כמו איזה ידיעה יש ל"כל יודע", מהו תוכנה או כיצד הוא בא לכלל אותה ידיעה? לדוגמא: 1. האם ידעתו היא מלכתחילה (אפריורי). אם כן האם זו ידיעת מה שיקרה או רק ידיעת כל האפשרויות שעשויות להתקיים? (אם זה רק ידיעת האפשרויות, אזי הוא, או היא, אינם "כל יודע"). 2. האם זו ידיעה נירכשת, למשל על ידי נסיון או הסקת מסקנות? (אם כך, אין הוא כל יודע, או לפחות בנקודה מסוימת הוא לא היה כל יודע, וגם משמע שהוא לא היה "מלוא כל העולם"). 3. ידיעה היא ידיעת משהו, מהו אובייקט הידיעה אם בנוסף להיותו "כל יודע" הוא גם "הכל"? אם הוא מלוא כל העולם מה כבר יש לו לדעת? 4. ואני מניח שישנן עוד וריאציות על הנושא שכרגע אני לא יכול לחשוב מה הן. נחזור רגע ל(1), ידיעתו היא ידיעה כוללת, תחילית, למפרע (ביטוי לא כ"כ טוב בגלל שאלת הזמן), וידיעתו היא למעשה "מלוא כל העולם". העולם הוא ידיעתו וידיעתו היא העולם. מבחינה זו, הוא יודע מה עתיד לבוא, כביכול היקום הוא מן סרט צלולואיד והוא יכול להביט בפריימים של סוף הסרט "לפני" שהשחקנים (אנחנו) בתוכו נבצע את תפקידנו (המילה הרת המשמעות הזו - דטרמיניזם, לפחות מבחינת זה זאמור לדעת הכל). אני לא זוכר מי זה היה שחישב את תנועת הכוכבים וראה (בטעות) שישנה סכנה להתנגשות קוסמית שתוביל לחורבן וקטסטרופה, ולכן האל מחויב היה להתערב כדי לתקן את הטעות ולהמשיך לקיים את העולם. אז אם נניח שהכל יודע התחיל עולם אז הוא יכול לדעת את מצב העולם בכל זמן עתידי נתון. אבל, אם היא יצטרך להתערב בזמן מסוים, הרי שמצב בעולם לאחר ההתערבות יהיה שונה ממצבו לפני ההתערבות, ומכאן שיהיה פער מסוים בין מצבו הידוע (ידוע כל, מראש, בכל הזמנים), לבין מצבו המתוקן. מכאן ש (א) או שההתערבות יצרה הפרעה בידע הכולל או (ב) מצב העולם התחילי איננו כפי שחשבנו אלא שהוא היה מצב אחר, שמותאם למצב אחרי ההתערבות, כאילו שלא היתה התערבות. (אני מקווה שלא הסתבכתי יותר מדי). בכל מקרה, לא א' ולא ב' מסתדרים עם "יודע כל". אבל, לעניות דעתי, אמונה לא רק שיכולה לחיות עם סתירות, היא נבנית מהן. הפערים ההגיוניים (הגיוניים במסגרת הידיעה האנושית שהיא נירכשת יחסית לנסיון, נניח) לא רק שאינם מפריעים לאמונה אלא אולי בעצם מאפשרים אותה, נשמת אפה, במופלא ממך וגו'. בקשר לזה אני ממליץ לקרוא את המסה של בואוסמה adventure in verification בו הוא כותב על חוסר הקשר בין הצורך לוודא ובין אמונה (אם תצליחי למצוא אותו). אולי זו מן ראיה יונגיאנית שמהמעט שאני יודע לקח את הדתיות לקצה האפשרות הטבעית שלה, והפגיש אותה עם החוויה הטרנסצנדנטלית, מבלי לחצות את הגבול הנטורליסטי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם, למי שהוא בעל ידיעה על זמנית של העולם, ידיעה זו אמורה לכלול את ההתערבות מראש. ולכן למרות שבראייה הרגעית מצב העולם לפני ההתערבות השתנה למצב שאחרי, הרי מצב העולם הארבע ממדי לא השתנה - זהו עולם שמכיל הן את הלפני והן את האחרי. אלא שזה מוביל לפרדוקס הבחירה החופשית של האל עצמו: אם הוא יודע כל, הוא ידע מראש שתהיה התערבות, ולכן בעצם אין לו עצמו בחירה חופשית האם להתערב או לא.... נראה לי שאני מסכים עם המסקנה הסופית - אמונה אינה יכולה או זקוקה להוכחה, או אף עמידה בדרישות לוגיות. מעבר לזה, אין לנו שום מושג מה זה אומר ידיעת כל על זמנית, מה המשמעות של סיבה ומסובב במצב כזה, ולכן הייתי אומר, אפילו מנקודת השקפה אתאיסטית, שכל נסיון ליישם לוגיקה רגילה כאן הוא יומרני מדי וחסר תוכלת. שלא לומר - מתעלם מהמשמעות האמיתי של אמונה, ודן בה בכלים לא מתאימים. אולי אני גם אנסה לקרוא את המאמר המומלץ לעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, הנסיון לטפל בכלים רציונליים בנושאים שהם ביסודם בלתי רציונליים -נדון להגיע תמיד, בלי יוצא מן הכלל, למבוי סתום, והדבר ניכר יפה בדיונים האייליים, כמו במקומות אחרים. למה משולים בעיני הדיונים בדבר פרדוקס הבחירה החפשית לעומת ידיעתו הנצחית של האל? - לויכוח עמוק ובלתי נגמר שיכול להתעורר בשאלה האם כנפיו של הדרקון הורוד שבמרתפו של אביב י. - הן בעלות מבנה ארודינמי או לא. אם אינן ארודינמיות, יטענו בלהט מאמיני הארודינמיקה הדרקונית - הכיצד מצליח הדרקון לעוף כה יפה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מנפנף באוזניים, כמובן. עוזי יוכל להסביר לך את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורון, הצד השני של המטבע הוא שכשהאמונה מחילה להוכיח את עצמה - "מעמד הר סיני", "תחיית ישו", "הכרחיות קיומו של אל מניע ולא מונע" - היא למעשה מכריזה על כמה דברים: 1) שהיא דבר מה אנושי - חיים עפ"י "הוכחות" הם מטבע האדם, או אולי הצורה בא "חיים" בכלל חיים, קרי כל הנושא של למידה, נסיון, אינטראקציה על העולם וכיוב'. 2) שהאמונה או מושא האמונה איננו דבר מה קבוע וחיצוני אלא הוא חלק ממארג היקום הנתון "להוכחות". 3) שהאמונה, או בעצם המערכת האמונית הממוסדת הקרוייה בשם "דת", משתרכת אחרי הידע שמופק מדיסציפלינה מדעית-ספקנית. ניקח לדוגמא את עניין 6000 השנה. זו היתה אמת אמונית וגם אמת יומיומית "חילונית" עד שגיל היקום חושב לאחרונה כ15 מליארד שנה. אזי באה הדת ומנסה להתאים את עצמה איכשהו לתאוריה המדעית ולנסות למצוא מכנה משותף, ספקולטיבי ומניפולטיבי לדעתי, בין 6000 ו15מליארד כדי לאפשר למאמין להחזיק בשתי המספרים בעת ובעונה אחת. (אף פעם זה לא פועל בכיוון ההפוך, ז"א תובנות "מדעיות" מתוך כתבי קודש כלשהם). 4) אולי כשהאמונה מנסה לאשש או לוודא את עצמה בעזרת הוכחות (מתמטיות בצורה כזו או אחרת), היא בעצם נחלשת משום שאז היא נחשפת לספקנות "מתמטית" כללית. האם זאת אחת הסיבות שהיהדות לא הצליחה (שלא לומר נכשלה, בקריטריון של כמות המאמינים) יחסית לארבע חמש הדתות האחרות, שתיים מהן אחיותיה הבכירות, ולו מבחינת כמות המאמינים? אני מתכוון בגלל שהיהדות נטתה למבנה לוגי "הוכחתי" המגובה ומעובה בסדרה של חובת קיומן של מצוות, וזה על חשבון האמונה שהיא תנאי הכרחי ומספיק בנצרות (באופן מאד מוכלל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לראשונה שאני (וגם אצל אחרים זה לא נראה נפוץ) מקבל פה תגובה עם פנייה שמית אישית - מה היום מיומיים? תמהני. צריך להפריד (התייחסת לכך, אמנם בקטן) בין אמונה לבין נושאי שמה. "האמונה" אינה מנסה לאשש, להוכיח או לוודא דבר. נושאי שמה - וכאן נכנס ערב רב של מחב"תים, רבנים, גדולי תורה, דמגוגים, והמאמין מן השורה, שכל אחד מהם רשאי להרגיש מחויב להוכחות, טיעונים, דיוקים מספריים על קוצו של יוד, ועוד אפולוגטיקה כהנה וכהנה. אי לכך, אין אינה מכריזה על עצמה כנתונה לשינויים, יצירה אנושית וכו'. לי אישית גם נראה שלקיחת הדיון (המרתק לגופו) של ההיתכנות/סתירה הדדית בין ההסתכלות המדעית על העולם והאמונה, לכיוון של "אתם אמרתם 6500, אנחנו מדדנו 5700, כל ננו-שנייה אלוהית מקבילה ל-3.367462 שנים בריבוע בהנחת יקום אינפלציוני עם מקדם 2.3" פשוט הרבה פחות מעניין, מעמיק או עקרוני. כדוגמה הפוכה, התרשמתי מאוד מאחת התגובות של ניצה כאן למטה1, תגובה 254162 שבה היא מצליחה להציג עמדה אמונית שמתעלה מעל המספרים הקטנוניים, רומזת שגם בקרב אנשי הדת יש רבדים עמוקים יותר לקריאה במעשה בראשית, מנפה מיני הוכחות למיניהן, ועדיין מתקרבת יותר ויותר לשורש הוויכוח. 1 (אני יודע שלא הצליח לי הקישור, אני אעלעל במנואל בהזדמנות) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |