בתשובה ליהונתן אורן, 27/09/04 0:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברור. וכמדומני שניצה כבר השיבה על נחיצות הסבל, שבלעדי הייסורים לא היתה כל משמעות לחיי אנוש עלי אדמות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם זה אכן כך (זה סוג של התפלספויות שאני לא ממש מחבב), אבל שום דבר לא מצדיק את *כמות* הסבל עלי-אדמות, ואולי גם את אופן החלוקה שלו. אני חושב שאתה לא צריך להרגיש מחוייב לספק הסבר. נראה לי שמטבען של ההנחות הדתיות שאין לנו יכולת להבין את מעשי האל. כמו החשמנית, אני בד"כ חווה את הניסיונות להסביר ולתרץ כלעג לרש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק וגם אני צודק, כי שנינו צודקים וכי שנינו באותה דעה... גם אני חושב שמדובר בגודש רב של סבל בלתי מוצדק בעין אנושית בלתי-מזוינת מבחינת אפיקים היסטוריים אחורה ואפיקים עתידיים. מאותה תהייה על גוזמת הסבל האנושי נובעת לדעתי תהייה נוספת, נוכח מצבם המשופר העכשווי של כמה מעמי תבל, החיים בטוב ובנעימים, ולא נראה לעין שהם משלמים מחיר כלשהו על רשעותם ועל העוולות שעוללו (גרמניה, למשל). ועל שתי התהיות יש לומר: הצדק האלוקי מתגלה לפעמים בתהליך היסטורי ממושך, ומהלכים היסטוריים אינם ניתנים לבחינה על-ידי בן-אנוש, שטווח ראייתו מוגבל, ואין בידו לצפות את כל העתיד להתרחש לאחריו. רק על הקב"ה נאמר שהוא "קורא הדורות מראש" (ישעיהו מא, ד), דהיינו שהוא צופה את כל העתיד להתרחש, וכי ראייתו מקפת עולם ומלואו, כנאמר: "היושב על חוג הארץ" (שם, מ, כב). בן-אנוש, הכפוף מעצם הגדרתו למיגבלות של זמן ומקום, נעדר כל יכולת לשפוט ולבחון מהלכים היסטוריים ארוכי טווח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |